יצחק היינמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המונח "י' היינמן" מפנה לכאן. לערך העוסק ברב, חוקר התפילה, הפיוט וספרות המדרש והאגדה, מחבר "התפילה בתקופת התנאים והאמוראים", ראו יוסף היינימן.
יצחק הַיְינֶמַן
Isaac Heinemann
לידה 5 ביוני 1876
פרנקפורט, הקיסרות הגרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 29 ביולי 1957 (בגיל 81)
ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי ספרות הלניסטית, פילולוגיה
מקום מגורים ארץ ישראל
מקום קבורה הר המנוחות עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות בית המדרש לרבנים בברסלאו עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס ישראל (1955) עריכת הנתון בוויקינתונים
תרומות עיקריות
פרשן הספרות ההלניסטית, ספרות יוון וספרות ישראל העתיקה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יצחק הַיְינֶמַןגרמנית: Isaak Heinemann; י"ג בסיוון ה'תרל"ו, 5 ביוני 1876כ"ט בתמוז ה'תשי"ז, 28 ביולי 1957) היה פרופסור לספרות קלאסית, ספרות הלניסטית ופילולוגיה. חתן פרס ישראל למדעי היהדות.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

היינמן נולד בפרנקפורט שבגרמניה. בנעוריו היה תלמידו של הרב מרדכי מקס הורביץ, לצד לימודי חול. למד את לימודיו האקדמיים באוניברסיטאות שטרסבורג, גטינגן וברלין, ובה למד גם בבית המדרש החרדי לרבנים. בשנת 1897 הוסמך היינמן בפילולוגיה קלאסית.

בשנים 19001939 ערך היינמן את ה-Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums (הירחון להיסטוריה היהודית ולמדעי היהדות). בנוסף, הוא הורה בבית המדרש לרבנים בברסלאו (19191938) ושימש פרופסור להיסטוריה הלניסטית ומדעים קלאסיים באוניברסיטת ברסלאו (משנת 1930). בשנת 1939 עלה לארץ ישראל ולימד בסמינר למורים דתיים בשכונת בית וגן.

היינמן נודע במחקריו ופרסומיו הנוגעים לפרשנות הספרות ההלניסטית, ספרות יוון וספרות ישראל העתיקה. בין מפעליו נודעו תרגומו לגרמנית של כתבי פילון האלכסנדרוני ותרגומן לעברית של אגרות הרש"ר הירש. כמו כן הוא נמנה בין עורכי האנציקלופדיה המקראית.

בשנת 1955 הוענק להיינמן פרס ישראל למדעי היהדות.

מפרסומיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים:

מאמרים:

  • "פירורים: הטליס; סוכה העשויה ככבשן", ספר היובל לפרופסור שמואל קרויס, 1936, עמ' 15–18.
  • "ההאבקות על הגשמת האל ביון ובישראל", בתוך: עיון, כרך א', חוברת ב'-ג', 1946, עמ' 147–165.
  • "המחלוקת על הלאומיות באגדה ובפילוסופיה של ימי הביניים", ספר דינבורג, 1949, עמ' 132–150.
  • "על הוראת האגדה שבמקרא", ספר בירם, 1956, עמ' 261–263.

ספר יובל[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Isaak Heinemann zum 60. Geburtstage (Hanna Emmrich, "Isaak Heinemmans Schriften", pp. 294-297), Breslau: Typ. Schatzky ,1936.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יצחק היינמן בוויקישיתוף

מאמרים:

ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.