ישכר דב רוקח (הזקן)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
המהרי"ד מבעלז
רבי ישכר דוב רוקח
Yissachar Dov Rokeach.jpg
תאריך לידה ה'תרי"ד
תאריך פטירה כ"ב בחשוון ה'תרפ"ז (בגיל 72 בערך)
מקום פטירה בלז
מקום קבורה בית הקברות בבלז
תאריך לידה לועזי 1854
תאריך פטירה לועזי 31 באוקטובר 1926
חסידות בעלז
מקום מגורים בלז
מספר בשושלת השלישי
הקודם רבי יהושע רוקח
הבא רבי אהרן רוקח
תחילת כהונה ה'תרנ"ד
סיום כהונה ה'תרפ"ז
אב רבי יהושע רוקח
אם רבקה מרים
בת זוג בזיווג ראשון בתיה רוחמה בת רבי ישעיה זושא טברסקי מטשרנוביל, בזיווג שני חיה דבורה
ילדים בניו: רבי אהרן רוקח, רבי יהושע מירוסלב, רבי מרדכי רוקח ורבי שלום מאפטא
רבי ישכר דב (במרכז), מוקף חסידים בעיירת המרפא מרינבד
חתימתו
רבי ישכר דב רוקח

רבי ישכר דב רוֹקֵחַ (תרי"ד, 1854[1] או תרי"ב[2]תרפ"ז, 1926) היה רב העיירה בלז בגליציה המזרחית והאדמו"ר השלישי של חסידות בעלז. מכונה בחסידות בעלז "האדמו"ר הקודם" ("דער פריערדיגער רב").

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד כבן שני לרבי יהושע רוקח, האדמו"ר השני בשולשלת בעלזא, ולרבקה מרים רוקח, נינת רבי אברהם יהושע השל מאפטא. עם פטירת אביו רבי יהושע רוקח בכ"ג שבט ה'תרנ"ד (1894) הוכתר כרב העיירה בעלזא וכרבם ומנהיגם של חסידי בעלזא.

הרב רוקח נחשב היה מנהיג יהודי בולט בגליציה והונגריה. נודע כפועל ישועות שאלפים פנו אליו להתברך מפיו.

התנגד בצורה חריפה לציונות ולתנועת המזרחי עליהם אמר "הם - אנשי המזרחי... בשם התורה פועלים נגד התורה, לכן יש להיזהר מפניהם ביותר"[3]. התנגד גם לתנועת אגודת ישראל[4].

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה ואחרי שהעיירה בעלזא הפכה לשדה קרב, התיישב זמנית בעיר מונקאץ' בהונגריה, שם פרצה מחלוקת בינו ובין רב העיר והאדמו"ר ממונקאץ', רבי חיים אלעזר שפירא. כתוצאה מכך עזב רבי ישכר דוב את העיר ועבר לראצפרט.

עם סיום המלחמה חזר לגליציה והתיישב בעיר הולושיץ עד לסיום התיקונים והשיפוצים בבית הכנסת של בעלזא שהפך לבית חולים שדה לחיילים בזמן המלחמה, וה"גרויסע שטוב" (בית האדמו"רים) שגם נפגע קשות.

נפטר בליל שבת קודש כ"ב במרחשוון ה'תרפ"ז (1926). אלפים לקחו חלק בהלוייתו. הוא נקבר ליד אבותיו בבית העלמין בעיירה בעלזא.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי ישכר דב נישא לבתיה רוחמה, בתו של האדמו"ר רבי ישעיה זושא טברסקי מצ'רנוביל, בנו של רבי אהרן מצ'רנוביל. אחרי שנפטרה בצעירותה נישא בשנית לחיה דבורה בת בן דודו רבי אברהם שמואל פצ'ניק, האדמו"ר מברזנה, צאצאית של רבי יחיאל מיכל המגיד מזלוטשוב ושל רבי אהרן מצ'רנוביל.

מנישואיו הראשונים נולדו בנו הבכור ויורשו, רבי אהרן רוקח, וחנה רחל אשת רבי פנחס טברסקי מאוסטילא.

מנישואיו השניים נולדו שבעה ילדים:

  1. רבי יהושע רוקח מירוסלב, חתן רבי יוסף מאיר ממחנובקה
  2. רבי מרדכי רוקח מבילגורייא, אביו של רבי ישכר דב רוקח, האדמו"ר הנוכחי בשושלת בעלזא
  3. רבי שלום רוקח מאפטא, חתן רבי ישראל מסטולין
  4. אשת רבי יצחק מנחם נחום טברסקי מראווה-רוסקה
  5. העניא, אשת רבי ברוך הגר האדמו"ר מסרט-ויז'ניץ, ובנישואים שניים אשת רבי נפתלי פרלוב, בנו של רבי נחמיה מקוידנוב-ברנוביץ'.
  6. אשת רבי יוחנן טברסקי (שכונה 'יוחנן א') אב בית דין הורבישוב, בנו של רבי משה מרדכי מלובלין
  7. אשת רבי יוחנן טברסקי (שכונה 'יוחנן ב'), בנו של הרב נחום משה מקובלה (בן רבי זאב מרחמסטריווקא)

מחסידיו המפורסמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תורתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

דברי תורתו התפרסמו בספרים:

  • מהרי"ד, על ידי ישראל קלפהולץ, בהוצאת "מישור" בני ברק
  • לקט אמרי קודש 6 כרכים, על ידי אהרן רינגל
  • ביאורי החסידות, על ידי מכון "אור הגנוז", קריית בעלזאירושלים
  • הבינה והברכה, על ידי מכון "מעשה רוקח", קריית בעלזא, ירושלים, תשע"ה

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אברהם יצחק ברומברג, מגדולי החסידות: האדמו"רים לבית בלז, המכון לחסידות בסיוע מוסד הרב קוק, תשט"ז‬, עמ' קכז-קנג
  • מאיר וונדר, מאורי גליציה : אנציקלופדיה לחכמי גליציה, המכון להנצחת יהדות גליציה, תשל"ח-תשס"ה, כרך ד', עמ' 872–877

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לפי יצחק אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות - אישים, אות י', עמ' תפו; מפעל הביבליוגרפיה העברית בערכו, המתבסס על מאיר וונדר, חכמי גליציה, ד, עמ' 872.
  2. ^ ישראל קלפהולץ, אדמו"רי בעלזא, בני ברק תשל"ט, כרך ג'.
  3. ^ ישראל קלפהולץ, אדמו"רי בעלזא, בני ברק תשל"ט, כרך ג', עמוד תא
  4. ^ צבי זאב פרידמן, זכור ימות עולם פרק לה, השקפת הנצח לשאלות הזמן עמוד 313
תקופת חייו של הרב ישכר דב רוקח (הזקן) על ציר הזמן
תקופת הזוגות תנאים אמוראים סבוראים גאונים ראשונים אחרוניםציר הזמן