משפחה (שבועון)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Internet-news-reader.svg משפחה
סמליל כתב העת
תדירות שבועון
סוגה חדשות ומוספי תוכן
בעלים אלי פלאי
מנכ"ל יהודה נחשוני
עורך משה גרילק
תאריך ייסוד דצמבר 1987, טבת תשמ"ח
שפה עברית, אנגלית וספרדית
מערכת קריית המדע 11, הר חוצבים ירושלים
תפוצה מנויים ובכ-800 נקודות מכירה בישראל ובעולם.
מדינה ישראלישראל  ישראל
אתר העיתון (באנגלית)
גיליון אמצע השבוע, מאי 2013

משפחה - השבועון לבית היהודי הוא שבועון חרדי היוצא לאור מאז טבת תשמ"ח.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיתון נוסד בדצמבר 1987 (טבת תשמ"ח) על ידי קבוצת משקיעים ואנשי תקשורת חרדים. העורך הראשון היה אשר צוקרמן (כיום עורך העיתון שעה טובה). במקור יצא העיתון כירחון ונקרא משפחה: ירחון הבית היהודי. מאוחר יותר הפך העיתון לשבועון בשם "השבוע של משפחה". כעבור זמן התפצל העיתון לשני שבועונים מתחרים. אחד נותר עם השם המקורי "משפחה" והשני נקרא "השבוע".

לפי סקר TGI מספטמבר 2016 שיעור החשיפה של "משפחה" הוא 24.1%. לאור זאת, הוא השבועון החרדי וגיליון סוף השבוע החרדי הנפוצים ביותר בישראל, ירחון "טעימות" שיוצא אף הוא על ידי משפחה, זוכה על פי סקר זה ל-6.7% חשיפה[1]. העיתון נמצא בבעלות אלי פלאי.

בשנים 2011 - 2013 הוציא "משפחה" חינמון שחולק באמצע השבוע, אך הוצאתו הופסקה בעקבות לחץ מצד מערכת עיתון יתד נאמן שאף הוא מוציא מהדורה חינמית באמצע שבוע.

באוקטובר 2019 עורר השבועון סערה כאשר פרסם מעין ראיון עם ראש "המוסד", יוסי כהן, ובו התבטאויות בנושאי ביטחון ופוליטיקה[2].

מבנה העיתון[עריכת קוד מקור | עריכה]

השבועון מופץ בכ-800 נקודות מכירה בישראל ובעולם, וכן למנויים.

למגזין מצורפים בכל שבוע המוספים:

  • חדשות משפחה - מאמרים, חדשות ומוסף כלכלי.
  • בתוך המשפחה - מוסף נשים העוסק בנושאי הורות, בריאות, אופנה ומתכונים בעריכתה של הניה שוורץ.
  • ילדים - עיתון הפונה לשכבת הגילאים 6–13, בעריכת אתי ניסנבוים
  • מגזין משפחה - כתבות עומק, ראיונות, תחקירים, נושאי החדשות בהרחבה וטורים אישיים. בעריכת יאיר וסרמן.

בנוסף, מצורפים אחת לתקופה:

  • קולמוס - ירחון תורני
  • טעימות - ירחון, מגזין לענייני אוכל ומתכונים (למנויים בלבד; ניתן לרכישה בנפרד בחנויות)
  • בריא יותר - מגזין בריאות היוצא אחת לרבעון
  • נעורים - לצעירים

מוספי השבועון מופיעים בפורמט מגזין על גבי נייר כרומו, למעט "חדשות משפחה" המופיע על נייר עיתון. מעת לעת מוציא העיתון מוספים בנושאי דיור, נישואים, תינוקות ועוד.

במקביל לגרסה העברית של העיתון קיימת גם גרסה באנגלית.

בספטמבר 2017 העיתון החל לפרסם גרסה בספרדית.

פיקוח ותכנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לשבועון ועדה רוחנית בראשות הרב מנחם כהן, וחברים בה הרב אליהו גוט והרב אפרים זלמן גלינסקי. מערכת העיתון רואה כמנהיגה הרוחני את הרב אשר וייס, אליו היא פונה להכרעות מורכבות (דוגמת הביקורת על השבועון ב-2010). הוועדה מבקרת את תוכני העיתון מבחינה דתית ורעיונית. להבדיל מהעיתונים המפלגתיים, פונה השבועון לכל הזרמים החרדיים. כמו בעיתונים חרדיים אחרים, בעיתון לא מתפרסמות תמונות של בנות ונשים מעל גיל 3. לעיתים מטושטשות או מוסרות דמויות נשיות המופיעות בתמונה (לדוגמה, בתמונת חדר המצב בבית הלבן הוסרה הילרי קלינטון[3]).

ככתב עת בלתי מפלגתי מרבה "משפחה" לבקר את העסקנים והפוליטיקאים החרדיים. סגנונו של השבועון פתוח יחסית לשאר העיתונים החרדים. בשונה מהעיתונות החרדית השמרנית, "משפחה" נותן במה למגוון דעות ובכלל זה של אישים שאינם מהמגזר החרדי, ובהם רבנים ואנשי ציבור מן המחנה הדתי לאומי.

בשנת 2014, במהלך מבצע צוק איתן, פרסם העיתון את תמונות הנופלים, לצד מילות הערכה אישיות. יו"ר העיתון, אלי פלאי, אמר כי הפרסום הוא אכן תופעה חדשה בעיתונות החרדית אך היא נותנת ביטוי לתודעת האחדות הכלל-יהודית שהופגנה באותה תקופה, מאז רצח שלושת הנערים[4].

המאבק נגד העיתון[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – המאבק בשבועונים החרדיים בישראל

רבנים חרדים, בעיקר מהמגזר הליטאי, הביעו את התנגדותם לקו הפתוח של השבועונים החרדים, ובראשם "משפחה". בין השאר נטען כי "משפחה" מעודד השכלה, הכשרה מקצועית והשתלבות אברכים במעגל העבודה. בגיליון חג הסוכות תשע"א (2010) יצא "משפחה" במוסף מיוחד שהוקדש לנושא ההשכלה והתעסוקה בציבור החרדי. בעקבות זאת פרסם העיתון יתד נאמן מאמרים חריפים בגנות "משפחה" ופורסם קול קורא של רבנים ומחנכים האוסר את קריאת העיתון.

בגיליון חג הפסח תשע"א (2011) פורסמה כתבה נרחבת על הרב נסים קרליץ ובה ריאיון לא-רשמי עמו, צעד שניתן היה לפרשו כמתן לגיטימציה מצדו לעיתון. זמן קצר לאחר מכן פרסם יתד נאמן מכתב של הרב קרליץ שבו הוא יוצא נגד השבועונים - תוך אזכור שמו של "משפחה" - "המסלפים ומטשטשים את השקפת תורתנו הקדושה שקיבלו מרבותינו, וחלילה להכניס עיתונים מסוג זה לבית". למכתבו צורף גילוי דעת נוסף של רבנים וראשי ישיבות. בעקבות כך נפגשו ראשי השבועון עם הרב קרליץ ובפגישה הם העלו יוזמה להקמת ועדת פיקוח רוחנית על העיתון שתהיה מקובלת על הרב קרליץ. למרות זאת, כעבור זמן קצר פורסם שוב ביתד נאמן וכן ביומון המבשר מכתבו של הרב קרליץ, ועליו נוספו חתימותיהם של הרב יוסף שלום אלישיב והרב חיים קנייבסקי. עם זאת, ב"המבשר" הושמט שמו של הרב קרליץ, בשל חוסר הוודאות לגבי דעתו, וב"משפחה" נטען שהוא דרש שלא לעשות שימוש במכתבו[5]. בתגובה פרסם יתד נאמן מכתב נוסף בכתב ידו של הרב קרליץ, האומר כי מעולם לא השתנתה דעתו על "חובת ההתרחקות מעיתון משפחה ושאר השבועונים למיניהם"[6]. לטענת גורמים המזוהים עם השבועונים, בין סיבות המאבק נגדם כלולה גם התחרות הכלכלית בין העיתונים לשבועונים[7].

בדצמבר 2011 החל "משפחה" בהפצת חינמון חדש, והדבר הגביר את המאבק נגדו. בריכוזים החרדיים התפרסמו פסקי הלכה של הרבנים קרליץ וקנייבסקי המתירים לסלק את העיתון מתיבות הדואר של אחרים, בנימוק כי "אין בזה גזילה אלא הצלת הרבים, ואדרבה צריך להכיר טובה למי שמוציא אותם ומשליכם, והווי כמסלק נזק מחברו", ו"הוא בכלל 'ובערת הרע מקרבך'". כמו כן פרסמו כחמישים רבני שכונות וקהילות כרוז ובו מזהירים מפני הפצת החינמון בשכונות החרדיות. כעבור זמן כמה מהרבנים ביקשו במכתב ליתד נאמן שלא לעשות שימוש בחתימתם, עד לבירור העניין אצל הרב יהודה סילמן, וכמה מהם טענו כי חתימתם זויפה[8].

בעקבות זאת פרסם העיתון "משפחה" מכתב מהרב אוירבך שבו הבהיר שאין הכוונה ל"משפחה" שמבוקר על ידי תלמידי חכמים כראוי[9]: "הנני להודיע ולגלות בזה, כי מה שנתפרסם, וגם אני חתמתי בזה, נגד קריאת עיתונים שאין בהם פיקוח של תלמידי חכמים, מודיע אני בזה, כי אין בזה הכלל העיתון "משפחה", אשר יודע אני שיש בזה פיקוח של ת"ח, ולזה בוודאי שאין הכוונה במה שנתפרסם שום דבר נגד "משפחה", אשר מבוקר היטב על ידי ת"ח כראוי".

בסוף אותו חודש פורסם גילוי דעת של הרב אלישיב, אשר לראשונה יצא במכתב-יחיד[10] כנגד "משפחה": "כבר הבעתי דעתי אודות השבועון 'משפחה', המסלף ומטשטש השקפת התורה. ועתה בא להרבות השפעתו ותפוצתו. יש לעמוד על המשמר לבל ייכנס לבתי היראים לדבר ד', ובוודאי שאין להכשירו ולסייע בידו". המכתב פורסם ב"יתד נאמן" וב"המבשר"[11].

בתגובה כינסו חברי המערכת וחברי הוועדה הרוחנית אספה במעונו של הרב אשר וייס, שבה הביע תמיכה בעיתון.

סגל[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ישראל כהן, ‏סקר TGI לעיתונות החרדית: התחזקות קלה לעיתונים, הרדיו מעט נחלש, באתר כיכר השבת, 5 בספטמבר 2016
  2. ^ איתמר אייכנר, ראש המוסד מתנער מהריאיון בעיתון החרדי: "קשקוש אחד גדול", באתר ynet, 13 באוקטובר 2019
  3. ^ הילרי קלינטון הועלמה גם בעיתונים החרדיים המודיע ומשפחה, חדר 404 • הבלוג של עידו קינן
  4. ^ תקדים בעיתון חרדי: תמונות הנופלים, וואלה 24 ביולי 2014
  5. ^ איטל קציר, השבועונים משיבים מלחמה: "יתד מרמה את גדולי ישראל", 11 במאי 2011, אתר כיכר השבת
  6. ^ ישראל כהן, הגר"נ קרליץ במכתב חדש: לא שיניתי דעתי בעניין השבועונים, כיכר השבת
  7. ^ יוסי כץ, יקי אדמקר ומשה ויסברג, "אלו פרפורים של המאבק העסקי" • בלעדי: מה מסתתר מאחורי המאבק?, אתר בחדרי חרדים
  8. ^ צילום המכתב ב"פורום אברכים" באתר רוטר
  9. ^ צילום המכתב
  10. ^ עד אז פורסמו גילויי הדעת כנגד השבועונים על ידי קבוצות רבנים ולחלקם הצטרף הרב אלישיב.
  11. ^ חיים שקדי, ‏מאבק 'יתד ו'משפחה' לשיא חדש: מכתב מהרב אלישיב, באתר כיכר השבת, 30 בדצמבר 2011