יקבי ברקן
 | |
 | |
| מייסדים | שלמה פרידמן |
|---|---|
| שנת הקמה | 1889 כיקב פרידמן |
| חברת אם | טמפו |
| משרד ראשי | חולדה |
| בעלות | טמפו |
| ענפי תעשייה | מזון |
| מוצרים עיקריים | יין |
| עובדים | 150 |
| www.barkan-winery.co.il | |
יקבי ברקן הוא היקב השני בגודלו בישראל. ראשיתו ביקב פרידמן שהוקם ב-1889.
תולדות היקב[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשלהי שנת 1889, הקים שלמה פרידמן את יקב פרידמן מול גן המייסדים בפתח תקווה. בשנת 1964 נרכש היקב על ידי חברת תנובה.
בשנת 1971 הגיעו בהנהלת החברה למסקנה כי אין עסקי היין מתאימים לתחום המזון ומכרו את היקב לחברת המשקאות החריפים "סטוק", אשר יוצגה על ידי חברת "ו.ו.ס.ט". מנתניה. "סטוק 84", וודקה קגלביץ' ויין "מונפורט" היו המותגים המובילים של "יקבי סטוק", שכללו בעיקר כהלים (ברנדי, וודקה, ליקרים, ורמוט ועוד). שם היקב שוב שונה ל'המרתף' ויינני היקב החלו לייצר יינות מזני הקברנה סוביניון, סוביניון בלאן ועוד.
בשנת 1988 החלה החברה בבניית יקב חדש באזור התעשייה ברקן, ליד העיר אריאל, במקום מתקני המפעל הישנים בפתח תקווה ובנתניה.
בשנת 1990 הבעלות על היקב הועברה לידיהם של שני בעלי כרמים – שמואל בוקסר ויאיר לרנר. תשע שנים מאוחר יותר, התברר שהיקב בברקן אינו מסוגל לייצר את הכמויות של יינות האיכות שאמורות להתקבל מהכרמים החדשים שהחלו להניב בבציר 2000. בוקסר ולרנר החלו לבנות יקב חדש בקיבוץ חולדה.
בשנת 1994, הונפקה החברה בבורסה לניירות ערך בתל אביב וכ-24% ממניותיה נמכרו לציבור. בשנת 2005 נכנסה חברת המשקאות "טמפו" כשותפה ביקבי ברקן.[1] ב-2008, השלימה "טמפו" את הרכישה. הזרמת ההון שנעשתה על ידי תאגיד המשקאות הגדול אפשרה ליקב להשלים את תוכניות הבינוי והפיתוח שלו. ב-2013, ביצע טמפו הצעת רכש מלאה כשרכשה 15.8% ממניות החברה הנמצאות בידי הציבור, ומחקה את יקבי ברקן מהבורסה.[2]
בשנת 2001, רכשה החברה את יקבי סגל.[3]
במתחם של יקבי ברקן בחולדה, הוקם ב-2012 מרכז מבקרים, המאפשר לצפות בכרמים ולעקוב אחר תהליכי הייצור של יינות היקב.
על הכרמים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הבעלות על הכרמים מאפשרת לקבוע את דרך הגידול ומונעת ניגודי אינטרסים הקיימים לפעמים בין הכורם ליינן.
יקבי ברקן חולשים על כ-10,000 דונם כרמים בכל אזורי הגידול בארץ. הכרמים פזורים, ממצפה רמון, לאורך הנגב אל חבל לכיש וממנו אל מישור החוף, מכאן אל לב הארץ, השפלה הפנימית ושפלת יהודה, ועולה צפונה אל הגליל העליון ורמת הגולן. הפריסה הארצית מאפשרת מגוון רחב ביותר של טעמים.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שלמה פפירבלט, עולם היין, אריה ניר, תשס"ב 2002, עמ' 105
- אליעזר זקס וירון גולדפישר, שביל היין: טיול ביקבי ישראל, תל אביב: קורדינטה, 2007, עמ' 186 - 189
- דניאל רוגוב, מדריך רוגוב ליינות ישראל 2011, טובי, 2011, עמ' 12, 24, 102-95, 461
- אליעזר זקס, יין ישראלי: מבחר יינות ישראל, תל אביב: קורדינטה, ספטמבר 2011, עמ' 150 - 151
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של יקבי ברקן- עדי אבישר, אבי המנכ"ל, בתי הייננית, יין, גורמה ואלכוהול, אפריל 2011 - גיליון 154
- דניאל רוגוב, מבחר מיינות יקב ברקן וסגל, באתר עכבר העיר, 23 באוגוסט 2010
- דניאל רוגוב, סדרת Altitude של יקב ברקן: עניין של גובה, באתר עכבר העיר, 12 ביולי 2010
- חיליק גורפינקל, קרב איגרוף: מאחורי יקבי ברקן, nrg, 22 בנובמבר 2011
- מיכאל בן-יוסף, יקבי 'ברקן' המתחדשים, מגזין "סיגר"
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אורה קורן, טמפו רכשה את השליטה ביקבי ברקן ב-6.6 מיליון ד', באתר הארץ, 16 באוקטובר 2005
- ^ שלי אפלברג, טמפו השלימה את הצעת הרכש - יקבי ברקן נמחקה מהבורסה, באתר TheMarker, 22 באוקטובר 2013
- ^ יקבי ברקן רוכשת את יינות סגל בכ- 6 מיליון שקל, באתר TheMarker, 27 בפברואר 2001
