ישיבת תורת חיים (מוסקבה)

תורת חיים
ישיבה
השתייכות	חרדים ליטאים
תקופת הפעילות	1989–הווה (כ־36 שנים)
מייסדים	הרב משה סולובייצ'יק הרב אלכסנדר אייזנשטט
בעלי תפקידים
ראש הישיבה	הרב משה לבל
מיקום
מיקום	מחוז מוסקבה, רוסיה
מדינה	ישראל
קואורדינטות	55°37′48″N 38°10′24″E / 55.629941974901°N 38.173253320957°E
	(למפת מחוז מוסקבה רגילה) בלאשיחה חימקי פודולסק קורוליוב קולומנה סרפוחוב אורחובו; זויבו; סרגייב פוסאד קלין דובנה ולדימיר ריאזאן טולה קלוגה ס. טבר ירוסלבל איוואנובו מוסקבה ישיבת תורת חיים

ערך זה עוסק בישיבת תורת חיים במחוז מוסקבה. אם התכוונתם לישיבת תורת החיים ביד בנימין, ראו ישיבת תורת החיים אם התכוונתם לישיבה בירושלים ראו ישיבת תורת חיים.

ישיבת תורת חיים (ברוסית: Торат Хаим) היא ישיבה ליטאית חרדית שנוסדה בשנת 1989 בפרברי מוסקבה שברוסיה. בישיבה לומדים צעירים יוצאי חבר המדינות, ורבים מבוגריה ממשיכים את לימודיהם בישיבות ובכוללים בישראל ובאירופה.

היסטוריה והקמה

בשלהי שנות ה-80, עם התרופפות המשטר הקומוניסטי והתעוררות מחודשת של חיי הדת ברוסיה, נרקמה יוזמה להקמת ישיבה תורנית במוסקבה. הרב משה סולובייצ'יק מציריך שלח למוסקבה את הרב יצחק זילבר ואת הרב אלכסנדר אייזנשטט כדי לבדוק את אפשרות הקמתה של ישיבה במקום^[1].

בשנת 1989 (ה'תשמ"ט) נוסדה ישיבת תורת חיים. תחילה פעלה הישיבה בדירות שכורות ברחבי מוסקבה, ובהמשך עברה להתמקם זמנית במבני נופש לשעבר בפרברי העיר. בשלב מאוחר יותר נרכש עבורה מבנה קבע באזור כפרי, סמוך לכפרים פפובקה וחריפן, בתחומי ראמנסקויה שבמחוז מוסקבה^[1].

הישיבה נתמכה בתחילתה על-ידי ועד שהוקם בציריך בראשות הרב סולובייצ'יק. לאחר פטירתו, מונה הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן לנשיא הישיבה, והרב משה לבל לראש הישיבה^[2].

הישיבה יועדה לצעירים יוצאי חבר המדינות, רבים מהם ללא רקע תורני. תוכנית הלימוד נבנתה בדגם הישיבות הליטאיות בישראל, עם דגש על לימוד בעברית וליווי חינוכי צמוד.

בשנת 2019 התמודדה הישיבה עם תקרית אנטישמית: מחסן המזון הכשר הוצת בליל הסדר, וצלבי קרס רוססו על קירות המבנה^[3].

מיקום והתפתחות

הישיבה שוכנת במבנה קבע באזור מיוער ושקט בין הכפרים פפובקה וחריפן, באזור העיר ראמנסקויה במחוז מוסקבה^[1]. המתחם כולל בית מדרש, חדרי פנימייה, חדר אוכל ומתקנים נוספים, ומכוון ליצירת סביבה רוחנית מבודדת יחסית^[2].

צוות וסגל רבני

במהלך השנים לימדו בישיבה רבנים מישראל בסבבים דו-שבועיים^[2]. בין המלמדים: הרב שמעון פוזנר, הרב דוד קרוגר, הרב שמעון סוסקין, הרב יעקב סקובן, הרב צבי פטלס והרב אלכסנדר חייט. רבנים אורחים: הרב יצחק זילבר (בחגי פסח וסוכות) והרב משה שפירא (פסח)^[1].

הרב אלכסנדר אייזנשטט מכהן כמנהל הישיבה מיום היווסדה. בראש הישיבה עומד הרב משה לבל.

תוכנית הלימודים וחיי הישיבה

התלמידים, בני 17–20, שוהים בישיבה 3–4 שנים^[2]. היום כולל שלושה סדרים בגמרא, הלכה, חומש ומוסר, עם לימוד חברותא. העברית נלמדת מראשיתה, כדי לאפשר המשך לימודים בישיבות בישראל, אנגליה וארצות הברית.

התלמידים יוצאים לבין הזמנים פעמיים בשנה בלבד (אחרי פסח וסוכות)^[2].

בוגרי הישיבה והשפעתה

מאות מבוגרי הישיבה המשיכו בלימודיהם בישיבות וכוללים בארץ ובעולם^[2]. חלקם הקימו את כוללי "ברכת יצחק" במוסקבה ובסראטוב, ופועלים בארגון "תולדות ישורון". בחול המועד סוכות מתקיים בירושלים כנס שנתי לבוגרים.