ישעיהו רפאלוביץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הרב ד"ר ישעיהו רפאלוביץ (1870 - 1956) רוסיה-ארץ ישראל. מראשוני הצלמים היהודים בארץ-ישראל , ומהראשונים שהנציחו את נופי הארץ מנקודת ראות עברית-ציונית . בעיקר הגדיל לעשות בצילום המושבות הראשונות של "העלייה הראשונה " ואף פרסם אלבום בשם זה "ארץ-ישראל והמושבות. היה המייסד והנשיא הראשון של אגודת אחוה העולמית, הרב הראשי לברזיל ורב הצבא הבריטי בארץ ישראל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מודעת פרסום של רפאלוביץ, בכתב העת חבצלת של חמיו, המודיעה על מעברו למשכנו החדש מול "גן הבלדיה" (עיריית ירושלים). יולי 1896

נולד בעיירה בוהופול, פלך פודוליה, רוסיה, כ"ה ניסן תר"ל (1870), לאביו משה, סוחר, תלמיד-חכם ומשכיל, דור תשיעי לבעל ה"טורי זהב", דור שביעי להרב ר' זלמן מירלס רבה של קהלת האמבורג ולהרב הקדוש ר' חיים רייצלס שנשרף על קידוש השם בלבוב בשנת תפ"ח (1728).

בשנת תרמ"ב עלה ארצה עם הוריו ואחיו שמואל רפאלי והתיישבו בירושלים. רפאלוביץ למד בישיבת עץ חיים ונשא לאשה את שרה (בתו של ישראל דוב פרומקין). בעודו אברך צעיר שאף להכניס רוח חדשה ביישוב הישן בירושלים ולהרחיב את היישוב העברי בארץ. לשם כך שהה בשנת תר"ן עשרה חדשים בסלט שבירדן וניסה לרכוש שם קרקעות לצורכי התיישבות עברית.

בתרנ"ד 1894 החל ללמוד את מלאכת הצילום. בתרנ"ה השתתף ביסוד אגודת 'אחוה', כדי לשפר את החיים הציבוריים והכלליים ביישוב הירושלמי וליצור איחוד בין העדות השונות, והיה נשיאה הראשון במשך שלוש שנים. אחר כך יסד את חברת "ישוב ארץ הקודש" במטרה להעביר צעירים מירושלים לעבודה חקלאית ולעזור להתנחלותם על הקרקע. ב-1898 יצא ללימודים בחו"ל, בלונדון השתלם בצילום וכאשר חזר לירושלים נענה ליוזמתו של משה אליהו זאקס שטען בפניו כי כדי שלא יאמרו שהציונות החדשה מבית מדרשו של הרצל התחילה את בניין ארץ ישראל יש לצלם את כל המושבות שנוסדו ולהפיץ התמונות באלבום מפואר , רפאלוביץ בעזרת צלם נוסף נדדו בארץ ישראל והפיקו אלבום מפואר על ארץ ישראל העתיקה והחדשה בלוית טקסטים בעברית, אנגלית וגרמנית. למד בבית המדרש לרבנים בברלין ובאוניברסיטה בלונדון והוסמך לרבנות ולדוקטור לפילוסופיה. מ-1904 עד 1924 נתמנה לרב בליברפול והיה חבר בוועד העיר, חבר ועד אגודת הרבנים באנגליה וחבר מועצת החברה האנגלית לספרות ופילוסופיה. ב-1924 נבחר לרב הראשי בברזיל והיה גם נציג יק"א בברזיל.

פעילותו כרבה הראשי של יהדות ברזיל[עריכת קוד מקור | עריכה]

היה פעיל בציונות מראשיתה, השתתף כציר בקונגרסים ציוניים בבזל, בלונדון, בווינה, בקרלסבד ובציריך. חזר לארץ ישראל ב-1935 והשתקע בתל אביב. בשנת 1940 מונה לרב הצבא הבריטי בארץ ישראל.[1]

פרסומיו וחיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]