ישראל טילן
 | |
| לידה |
1932 עפולה, פלשתינה (א"י) |
|---|---|
| פטירה |
26 בפברואר 1996 (בגיל 64 בערך) ו' באדר ה'תשנ"ו |
| מקום קבורה |
בית העלמין ירקון  |
| מדינה |
ישראל |
| השכלה |
הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל |
| השתייכות |
 צבא הגנה לישראל(  חיל החימוש) |
| תקופת הפעילות | 1950–1975 (כ־25 שנים) |
| דרגה |
 תת-אלוף |
| תפקידים בשירות | |
| |
| עיטורים | |
 פרס ביטחון ישראל | |
  | |
ישראל טילן (1932 – 26 בפברואר 1996) היה מהנדס ישראלי ותת-אלוף בצה"ל, חתן פרס ביטחון ישראל לשנת 1970, מפתח טנק המרכבה וטנק השוט קל.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
טילן נולד בעפולה לאלחנן ולרבקה ליטווין. בהיותו בן עשר, עברה המשפחה לחיות בכפר אונו, בו למד בבית הספר היסודי לילדי עובדים, ולאחר מכן בתיכון חדש בתל אביב. בשירותו הצבאי, שירת כקצין חימוש בחטיבה 7, ולאחר שחרורו למד פיזיקה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים. בתום שנת לימודיו הראשונה, נאלץ להפסיק את לימודיו בשל קשיים כלכליים, ובשנת 1956 הוא נענה להצעת צה"ל לממן עבורו לימודי הנדסת מכונות בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון בעבור 14 שנות שירות בצבא קבע. בתום לימודיו, הוכשר טילן כמפקד פלוגה, ומונה לראש מדור טנקים בחיל החימוש.
כראש מדור טנקים, ולאחר מכן כראש ענף, היה טילן אחראי על מכלול תוכניות ההסבה שביצע חיל החימוש בטנקים, שנמצאו באותה תקופה ברשות צה"ל. עבודות ההסבה והשדרוג כללו פריצות דרך טכנולוגיות, אשר נרשמו כפטנטים על שמו של טילן, ובהן פיתוח השוט קל מטנק הצנטוריון, על ידי החלפת מנוע הבנזין של הטנק במנוע דיזל. בשנת 1970 הוענק לצוות בראשותו פרס ביטחון ישראל. טילן היה ידוע כמהנדס מוכשר ובשנת 1972 הוצעה לו משרה בטכניון כראש המחלקה להנדסת מכונות. הוא בחר להמשיך בשירותו הצבאי, ובאוגוסט 1970 קודם לדרגת אלוף-משנה, והיה לראשון שעמד בראש הרשות לפיתוח טנקים. בתקופה זו פותח טנק המרכבה. הבסיס לרעיון הפיתוח מיוחס לטילן ולאנשי צוותו, לצד האלוף ישראל טל.
בשנת 1975 הודיע טילן על פרישתו מצה"ל, לנוכח עיכוב קידומו. בשנים 1976–1981, עבד כמהנדס התיכון הראשי של חברת "נאפקו" במיניאפוליס שבמינסוטה, ותכנן כלי לחימה כבדים עבור צבאות ברחבי העולם. לאחר שובו לישראל המשיך לשמש יועץ לחברות בישראל ומחוץ לה, והועסק במפעל ביטחוני לייצור חלקים לטנק המרכבה. בשנת 1984 חזר למשך שנה למיניאפוליס.
בשנת 1971 נשא טילן לאישה את רעיה מני, בתם של שופט בית המשפט העליון אליהו מני וציפורה לבית גמזו (אחותו של ד"ר חיים גמזו), ונולדו להם שלושה ילדים. אחד מילדיו הוא יואב טילן. במקביל לשירותו הצבאי, הוא הקים וליווה את התפתחות קבוצת הכדורעף של קריית אונו.
טילן סבל משורת אירועים מוחיים בשנת 1987, ונותר משותק עד למותו בשנת 1996. נטמן בבית העלמין ירקון.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- משה גבעתי, בידיהם חושלה הפלדה - סיפורו של מרכז שיקום ואחזקה 1948 - 1996, תל אביב: משרד הביטחון – ההוצאה לאור, תשנ"ח-1997, עמ' 55 - 204
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אמנון ברזילי, יש עוד אבא, באתר הארץ, 17 באוגוסט 2011