כיירון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
כיירון ואכילס

כיירון או חיירוןיוונית: Χείρων), הוא דמות במיתולוגיה היוונית, קנטאור בן אלמוות ששימש כמורם של כמה מהגיבורים המיתולוגיים של יוון העתיקה. כיירון מתואר כחכם שביצורים ומייסד תורת הרפואה, הנבואה (אותם למד מהאל אפולו) והציד (אותו למד מהאלה ארטמיס).

כיירון היה בנם של קרונוס, שליט הטיטאנים, ושל האוקיינידיה פילירה בת אוקיינוס. לפי האגדה, פיליריה נטשה את כיירון במערה, מפני שהתביישה בהיותו קנטאור. האל אפולו אימץ וטיפח אותו, ולימד אותו מוזיקה, רפואה, ציד ולחימה. מאז, כיירון ריפא אחרים ולימד אותם רפואה ומדעים.

בניגוד לשאר הקנטאורים, אשר תוארו לרוב כפראיים ואכזריים וסימלו הפקרות, תאווה חייתית והשתכרות, כיירון תואר כטוב לב וחכם, ועזר לגיבורים רבים במיתולוגיה היוונית.

הוא ניהל מעין בית ספר לחיים. אלים ומלכים נתנו לו לאמן את ילדיהם. חלק מתלמידיו הפכו לגיבורים גדולים, כמו אכילס, יאסון, תסאוס ואסקלפיוס.

הוא היה בן אלמוות ולכן כשהרקולס פגע בו בטעות, הרעל לא המיתו, אבל היסורים גרמו לו למשאלת מוות. הוא ידע כי בינתיים פרומתאוס סובל, ולכן נתן לו במתנה את חיי הנצח שלו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Perseus-slays-medusa.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא מיתולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.