כלורוקין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף כלורוקווין)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
כלורוקין
Chloroquine.svg
Chloroquine 3D structure.png
שם IUPAC
(RS)-N'-(7-chloroquinolin-4-yl)-N,N-diethyl-pentane-1,4-diamine
שמות מסחריים בישראל
Chloroquine FNA, Resochin, Dawaquin, Lariago
נתונים כימיים
כתיב כימי C18H26N3Cl 
מסה מולרית 319.872 g/mol
נתונים פרמוקוקינטיים
מטבוליזם בכבד
זמן מחצית חיים 1-2 חודשים
בטיחות
מעמד חוקי בריטניה: P (ללא מרשם), ארצות הברית: תרופת מרשם
דרכי מתן אוראלית
מזהים
מספר CAS 54-05-7
PubChem 2719
ChemSpider 2618
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

כלורוקין (Chloroquine) היא תרופה המשמשת למניעה ולטיפול במלריה, באזורים שהתברר שהיא יעילה[1]. סוגים מסוימים של מלריה, כגון זנים עמידים ומקרים מסובכים, דורשים בדרך כלל תרופות שונות, או תוספות לכלורוקין. לעיתים משתמשים בה לטיפול באמביאזיס, בדלקת מפרקים שגרונית ובזאבת (אנ')[1]. התרופה נלקחת דרך הפה. החל משנת 2020, התרופה משמשת באופן ניסויי גם לטיפול במחלת הקורונה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל במאה ה-17, תושבים ילידים בפרו השתמשו במיצוי מקליפת עץ הצ'ינצ'אה(אנ') כתרופה לתסמינים של צמרמורות וחום גבוה. משם הגיע השיקוי לאירופה, וכבר בשנת 1658 הוחל במכירתו כתרופה למלריה. בתחילת המאה ה-19 החלו לבודד מהשיקוי את התרופה כינין, ששימשה בהצלחה כנגד המלריה.

בשנת 1934 התגלה באופן דומה הכלורוקין, על ידי האנס אנדרסג (אנ') ועמיתיו לעבודה במעבדות באייר, שכינו את התרופה "ראסוצ'ין". במשך כעשור התרופה זכתה להתעלמות, בגלל החשש שהיא רעילה לבני אדם. במהלך מלחמת העולם השנייה, ניסויים קליניים בחסות ממשלת ארצות הברית לפיתוח תרופות נגד מלריה הראו באופן מובהק כי לכלורוקין יש ערך טיפולי משמעותי. בשנת 1947 החלה התרופה לשמש לטיפול במלריה.

כלורוקין באריזת Resochin

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלורוקין משמשת מזה זמן רב לטיפול או למניעה של מלריה שנגרמת מהפתוגן (Plasmodium vivax), והטפילים (Plasmodium ovale) ו(Plasmodium malariae). התרופה לא משמשת בדרך כלל לטיפול בטפיל (Plasmodium falciparum), שהחל לפתח עמידות אליה.

בגלל שימוש נרחב בכלורוקין, שגרם לעמידות לתרופה, הומלץ לבדוק אם היא עדיין יעילה באזור הספציפי, לפני השימוש בה. באזורים שבהם קיימת עמידות לתרופה, ניתן להשתמש בתרופות חלופיות, כגון מפלוקין או (atovaquone). המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן ממליצים שלא לטפל במלריה בכלורוקין בלבד, בגלל שילובים יעילים יותר כנגד המחלה.

התרופה פועלת נגד הצורה הלא-מינית של מלריה בתוך כדוריות הדם האדומות[1].

אמביאזיס[עריכת קוד מקור | עריכה]

בטיפול במורסת-כבד אמבית (אנ'), ניתן להשתמש בכלורוקין (במקום או בנוסף לתרופות אחרות), במקרה שהטיפול במטרונידאזול (אנ') או בניטרו-מימידאזול (אנ') נכשל בתוך 5 ימים.

מחלות אוטואימוניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכיוון שהתרופה מדכאת מעט את מערכת החיסון, היא משמשת כנגד מספר מחלות אוטואימוניות, כמו דלקת מפרקים שיגרונית, וזאבת.

תופעות לוואי[עריכת קוד מקור | עריכה]

תופעות לוואי שכיחות כוללות: בעיות בשרירים, אובדן תיאבון, שלשול, ופריחה בעור. תופעות לוואי חמורות ונדירות יותר כוללות: בעיות בראייה, נזק לשרירים, התקפים, ורמות נמוכות של תאי דם[1]. נראה שהתרופה בטוחה לשימוש במהלך ההיריון[1].

אינטראקציות בין תרופתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אמפיצילין: תרופה שריכוזה עשוי לרדת כתוצאה ממתן כלורוקין.
  • אנטאסיד (אנ'): מידת הספיגה שלה עשויה לרדת כתוצאה ממתן כלורוקין.
  • סימטידין (אנ'): עשויה למנוע מטבוליזם שקשור לכלורוקין.
  • ציקלוספורין: ריכוז התרופה עשוי לעלות כתוצאה ממתן כלורוקין.
  • מפלוקין (אנ'): מתן כלורוקין עשוי להגדיל את הסיכון לפרכוסים.

פרמקולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סטטוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

התרופה מופיעה ברשימת התרופות החיוניות של ארגון הבריאות העולמי. התרופה זמינה גם כתרופה גנרית[1]. העלות הסיטונאית היא כ-0.04 דולר, והמחיר הקמעונאי בארצות הברית הוא כ-5.30 דולר למנה[1].

אין מספיק ראיות כדי לקבוע אם ניתן לתת כלורוקין לבני 65 ומעלה. עם זאת, התרופה מנוקה על ידי הכליות ויש לעקוב היטב אחר רעילות אצל אנשים עם תפקודי כליות לקויים.

המחקר לריפוי COVID-19[עריכת קוד מקור | עריכה]

Gnome globe current event.svg קטע זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך. הנתונים בנושא זה משתנים במהירות, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים.

בסוף ינואר 2020, חוקרים סינים הצהירו כי במחקר ראשוני על כלורוקין ועל תרופות אנטי-ויראליות אחרות: רמדסיביר ו-לופניביר/ריטונביר, נראה כי יש "השפעות מעכבות טובות למדי" על הנגיף החדש. הוגשו בקשות להתחיל בבדיקות קליניות. כלורוקין-פוספט הוצע גם כטיפול בסארס, כאשר בדיקות חוץ גופיות עיכבו את הנגיף בהצלחה.

כלורוקין הומלץ על ידי רשויות הבריאות הסיניות, קוריאה הדרומית ואיטליה לטיפול בנגיף, אולם הם ציינו את התוויות החשובות לאנשים עם רקע של מחלות לב, סוכרת ועוד. בפברואר 2020 הוכח כי שתי התרופות מעכבות את הנגיף ביעילות במעבדה, אולם מחקר נוסף הגיע למסקנה כי ההידרוקסיכלורוקין יעיל יותר מאשר כלורוקין, עם פרופיל בטיחות נסבל יותר. תוצאות ראשוניות ממחקר מקיף, שהוכרזו במסיבת עיתונאים, הצביעו על כך שכלורוקין יעיל ובטוח בטיפול בדלקת ריאות הקשורה למחלת הקורונה, עם "שיפור ממצאי הדמיית ריאות, קידום המרה שלילית בנגיף וקיצור מהלך המחלה".

ב-16 במרץ 2020 הודיע היועץ לממשלת צרפת למחלת הקורונה, פרופסור דידייה ראול, כי מחקר בקבוצה שכללה 24 חולים מדרום מזרח צרפת, תומך בטענה כי כלורוקין הוא טיפול יעיל. כ-600 מ"ג של הידרוקסיכלורוקין ניתנו לחולים אלה בכל יום במשך 10 ימים. נראה כי התרופה אחראית ל"זירוז מהיר ויעיל של תהליך הריפוי, ולירידה חדה בזמן שהמחלה מידבקת." המחקר גם הציע כי נטילת הידרוקסיכלורוקין בשילוב עם האזיטרומיצין האנטיביוטי, הידוע כיעיל כנגד סיבוכים ממחלת ריאות חיידקית, הביא לתוצאות טובות עוד יותר. ראול אמר שהתוצאות הראו כי הייתה "ירידה משמעותית במספר הנדבקים" בטיפול המשולב. לאחר 6 ימים, בקרב מטופלים שקיבלו טיפול משולב, נשארו פחות מ-5% מהמקרים.

ביום חמישי ה-19 במרץ נחשף בערוץ הרדיו הצרפתי RTL, כי הטיפול ניתן לחולים בבית החולים לה פיטי סלפטייר בפריס ובבתי חולים אחרים, במסגרת "טיפולי חמלה" (אנ'). הטיפולים החלו ביום שישי, ה-13 במרץ. שבעה ימי טיפול נדרשים, לפני שניתן יהיה להעריך את ההשפעות.

ב-2 באפריל 2020 משרד הבריאות בישראל אישר לראשונה טיפול בהידרוקסיכלורוקווין כדי לברר אם היא אכן יעילה כנגד נגיף הקורונה[2].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כלורוקין בוויקישיתוף

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.