באייר
 "צלב באייר", לוגו באייר מאז 1904 | |
 | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| בורסה |
|
| על שם |
פרידריך באייר  |
| מייסדים |
פרידריך באייר |
| תקופת הפעילות |
1863–הווה (כ־163 שנים) |
| חברות בנות |
|
| מדינה |
גרמניה |
| מיקום המטה |
לברקוזן |
| ענפי תעשייה |
תעשיית התרופות, פלסטיק, phytopharmaceuticals, תעשייה כימית |
| הכנסות |
47,637,000,000 אירו (נכון ל־31 בדצמבר 2023) |
| רווח תפעולי |
612,000,000 אירו (נכון ל־31 בדצמבר 2023) |
| רווח |
−2,941,000,000 אירו (נכון ל־31 בדצמבר 2023) |
| הון עצמי |
32,927,000,000 אירו (נכון ל־31 בדצמבר 2023) |
| מנכ"ל |
ורנר באומן |
| עובדים |
92,815 (נכון ל־31 בדצמבר 2024) |
|
bayer | |
  | |
באייר (בגרמנית: Bayer AG) היא חברה גרמנית בין-לאומית לייצור תרופות וכימיקלים. החברה נוסדה ב-1863 ומרכזה כיום הוא בעיר לברקוזן. מוצרי החברה הם תכשירים רפואיים ותרופות לבני אדם ולווטרינריה, תכשירי טיפוח, היגיינה אישית ותמרוקים, דשנים לחקלאות, מוצרים ביוטכנולוגיים ופולימרים מיוחדים. החברה עסקה ועוסקת במחקר ופיתוח. הנודעת בין פיתוחיה היא התרופה אספירין[1]. היא פיתחה ושיווקה גם את "לומינל" (השם המסחרי של התרופה האנטי-אפילפטית פנוברביטל), פרונטוסיל ("סולפה"), האנטיביוטיקה הראשונה בשימוש נרחב, הגלולה למניעת היריון "יסמין" (Drospirenone) והאנטיביוטיקה ציפרופלוקסאצין. בין השנים 1898 ל-1910 שיווקה החברה את הכימיקל diacetylmorphine כתרופה נגד שיעול תחת השם המסחרי "הרואין". בין עובדי החברה נמנו הכימאים פליקס הופמן (מסנתז האספירין וההרואין), גרהרד דומק, זוכה פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה בשנת 1939 (חוקר הפניצילין ומסנתז הפרונטוסיל). בין השנים 1925–1945 הייתה באייר חלק מתאגיד אי גה פארבן, חברת הכימיה הגדולה בעולם באותם ימים וזרוע הייצור והמחקר הכימי של גרמניה הנאצית שהייתה יצרנית הציקלון B, ששימש להשמדת יהודים. החברה היא המממנת של מועדון הספורט באייר לברקוזן.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במאה ה-19
[עריכת קוד מקור | עריכה]החברה נוסדה ב-1863 בברמן, כיום חלק מהעיר וופרטל, על ידי הכימאי פרידריך באייר ושותפו יוהאם פרידריך וסקוט. בשנת 1904 עוצב סמלה של החברה "צלב באייר", המילה "באייר" כתובה משמאל לימין ומלמעלה למטה, כאשר האות Y האמצעית משותפת וה"צלב" מוקף בעיגול.
ב-1898 החלה החברה לשווק את הכימיקל diacetylmorphine כתרופה נגד שיעול תחת השם המסחרי "הרואין". שנה לאחר מכן החלה החברה לשווק חומצה אצטילסליצילית, תחת השם המסחרי "אספירין". שני החומרים, שהיו ידועים עוד קודם, סונתזו על ידי פליקס הופמן ב-1897 בתהליך שאיפשר ייצור תעשייתי.
במאה ה-20
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1904 רכשה באייר פטנט לייצור התרופה פנוברביטל ושיווקה אותה כתרופת הרגעה תחת השם "ורונל". רק ב-1912 התגלו תכונותיה האנטי-אפילפטיות, ומאז שווקה בשם "לומינל". הייתה זו התרופה האנטי-אפילפטית הראשונה והנפוצה ביותר בעולם.
ב-1916 פותחה התרופה סוראמין, המשמשת לטיפול במחלת השינה ובמחלות נוספות הנגרמות על ידי פרוטיסטים מהסוג טריפאנוזומה (Trypanosoma), וכן בעיוורון הנהרות (אונכוצריאזיס), מחלה הנגרמת על ידי התולעת Onchocerca volvulus, כיוון שלתרופה הייתה חשיבות למאמץ המלחמתי בזירה האפריקנית במלחמת העולם הראשונה, נוסחתה נשמרה בסוד והיא פורסמה רק ב-1924.
ב-1925 נרכשה "באייר" על ידי "אי גה פארבן", חברת הכימיה הגדולה בעולם באותם ימים. במהלך שנות ה-30 של המאה ה-20 עבד צוות בראשותו של גרהרד דומק במטרה לייצר תרופה אנטיביוטית סינתטית שניתן לייצר ולהפיץ בשימוש נרחב. תוצאת המחקר, עליו זכה דומק בפרס נובל לרפואה לשנת 1939, הייתה התרופה פרונטוסיל, מבוססת סולפונאמיד, התרופה האנטיביוטית הראשונה בשימוש נרחב.
בתקופת מלחמת העולם השנייה הייתה "באייר", יחד עם חברת האם שלה, "אי גה פארבן", חלק ממכונת המלחמה הנאצית. במפעליה יוצר נשק כימי כמו גם ציקלון בה, ששימש להשמדה בתאי הגזים במחנות ההשמדה[2], והיא עשתה שימוש בעובדי כפייה במפעליה הכימיים ליד אושוויץ וסייעה לניסוייו של יוזף מנגלה[3][4]. באוגוסט 1943 מפציצים בריטיים התקיפו את המפעלים שלה בלברקוזן[5]
לאחר המלחמה ומשפט אי גה פארבן, פירקו בעלות הברית את תשלובת אי גה פארבן, ובאייר הוקמה מחדש כחברה עצמאית, תוך שהיא "יורשת" רבים מנכסיה של חברת האם שלה. רק ב-1995 הביעה הנהלת החברה חרטה על פעולותיה במלחמת העולם השנייה והכירה באחריותה, במסגרת מסר שמסר המנכ"ל שלה לאלי ויזל[6].
בשנות ה-60 של המאה ה-20 חקרה החברה את נושא בדיקות ההיריון על מנת לפתח ולספק ערכת בדיקה ביתית. הערכה שפותחה, פרימודוס (Primodos), כללה לקיחת גלולה, לאחר מספר שנות שימוש הואשמה גלולה זו בגרימת מומים מולדים ושיווקה הופסק באמצע שנות ה-70 של המאה ה-20. עם זאת, מחקרים שפורסמו ב-2014 לא הצליחו להכריע האם היה ממש בטענות אלה[7].
ב-1970 הייתה החברה מעורבת בפרויקט לייצר מכונית חשמלית, אך המיזם בוטל אחר כך[8].
ב-1980 רכשה את השליטה בחברת מוצרי הצילום "אגפא", שהייתה במקור חברת אחות שלה תחת תאגיד "אי גה פארבן"[9].
ב-1992 החלה באייר לשווק סטטין לוויסות רמת הכולסטרול תחת השמות המסחריים בייקול (Baycol) וליפוביי (Lipobay). אולם לאחר 52 מיתות של חולים שנטלו את התרופה התברר כי אחת מתופעות הלוואי שלה היא תמס שריר שגרם לאי-ספיקת כליות. הדבר הוביל לביטול שיווקה של התרופה ב-2001 ולצל כבד על החברה[10].
בשנת 1993 הקימה לראשונה מפעל ברפובליקה העממית של סין, במטרה להוזיל את עלויות הייצור שלה[11].
ב-1997 הודיע החברה על ארגון מחדש, תוך התמקדות בעסקי התרופות, הפולימרים והכימיקלים לחקלאות[12], ובין השאר למכור בהדרגה את פעילות הצילום של חברת "אגפא". ב-1 ביוני 1999 ביצע "אגפא" הנפקה ראשונה לציבור של מניותיה בבורסות בריסל ופרנקפורט. בשנת 2003 מכרה "באייר" את רוב המניות שהחזיק ב"אגפא"[13].
במאה ה-21
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-2001 רכשה, תמורת 6.7 מיליארד דולר, את חטיבת הכימיקלים החקלאיים של תאגיד אוונטיס[14].
ב-2003 ביצעה החברה שוב ארגון מחדש של עסקיה. היא פיצלה את פעילות הכימיקלים ורוב פעילות הפולימרים לחברה חדשה בשם Lanxess (אנ'), והחליטה להתמקד בתחום התרופות והאגרוכימיקלים[15].
ב-2004 רכשה Bayer HealthCare AG את עסקי התרופות ללא מרשם של הופמן לה רוש[16], וב-2006 רכשה, תמורת 19.7 מיליארד דולר, את חברת התרופות הגרמניית המתחרה "שרינג"[17].
ב-2014 רכשה מחברת מרק מספר מותגים, בהם Scholl ("שול", מוצרים לכף הרגל).
בספטמבר 2016 הגיעה החברה להסכם לרכישת חברת הזרעים האמריקאית מונסנטו, תמורת 66 מיליארד דולר[18]. כדי לקבל אישור רגולטורי לעסקה, באייר הודיעה על מכירת חלקים משמעותיים מעסקי החקלאות שלה, כולל עסקי הזרעים וקוטלי העשבים שלה, לתאגיד-BASF[19]. העסקה אושרה על ידי האיחוד האירופי ב-21 במרץ 2018,ואושרה בארצות הברית ב-29 במרץ 2018[20]. הרכישה הושלמה סופית ב-7 ביוני 2018.
המיזוג בין "באייר" ל"מונסנטו" נחשב לאחד המיזוגים הגרועים בהיסטוריה, בעיקר בשל החשיפה לתביעות משפטיות של קוטל העשבים "ראונד-אפ" של "מונסנטו". עד שנת 2023, שווי השוק של באייר ירד ביותר מ-60% מאז המיזוג ב-2016, מה שהותיר את שווי החברה הכולל בפחות ממחצית ממה ששילמה "באייר" כדי לרכוש את "מונסנטו"[21]. בין השאר, במאי 2019 חבר מושבעים בקליפורניה הורה לשלם פיצויים של יותר מ-2 מיליארד דולר לבני זוג חקלאים שחלו בסרטן אחרי שהשתמשו ב"ראונדאפ"[22]. ביוני 2020 הסכימה "באייר", שרכשה את "מונסנטו", לשלם יותר מ-10 מיליארד דולר כדי ליישב ולסיים את כל התביעות בעניין "ראונדאפ" בארצות הברית[23]. למרות ההסדר בית המשפט העליון של ארצות הברית אישר ביוני 2022 תביעות נוספת נגד החברה[24]. בנובמבר 2023 נפסקו פיצויים בסך 1.5 מיליארד דולר לשלושה משתמשים לשעבר של קוטל העשבים[25].
באייר ישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1977 רכשה "באייר" באופן עקיף פעילות בישראל, באמצעות רכישת החברה האמריקאית "מעבדות מיילס" (Miles Laboratories), שהייתה לה פעילות ישראל[26], כולל: מפעל כימיקלים במפרץ חיפה שהוקם ב-1962[27]; חברת "מיילס־ידע" שהוקמה ב-1967 כשותפות עם חברת "ידע חברה למחקר ופתוח" של מכון ויצמן לייצר כימיקלים לתעשיית התרופות[28]; וחברת "איימס־יישום", שותפות שהוקמה עם "יישום - החברה לפיתוח המחקר של האוניברסיטה העברית בירושלים" לייצור מערכת לאבחון פעילות בלוטת התריס, שפיתח ג'ק גרוס, פרופסור לרפואה ניסויית לחקר הסרטן[29]. באוקטובר 1981 דיווחה סוכנות הידיעות רויטרס ש"באייר" מחסלת עסקיה בארץ בלחץ החרם הערבי[30]. החברה הכחישה זאת אך ב-1982 מכרה את המפעל בחיפה לחברת גדות תעשיות ביוכימיה[31], ואת חלקה ב "מיילס־ידע"[32].
בשנת 1988 קיבלה חברת "כימגת" זיכיון לייצור ושיווק מוצריה של "באייר" בישראל, על בסיס הסכם ידע עמה[33].
חברת הבת "באייר ישראל" הוקמה בשנת 2008 ומיוצגות בה שלוש החטיבות של באייר ופעילותיהן: חטיבות התרופות, חטיבת התרופות והתכשירים הרפואיים ללא מרשם, וחטיבת החקלאות. המשרד הראשי של החברה נמצא בהוד השרון, מרכז המחקר והפיתוח של חטיבת החקלאות בתחום פיתוח הזרעים נמצא בפארק תעשיות משגב[34].
במשך השנים השקיעה באייר במספר מיזם וחברות ישראליות:
- מאז 1998 רכשה באייר חומרי גלם מחברת פלטוב מקבוצת פלרם, אחר כך רכשה 25% ממניות החברה[35]. באותה שנה גם רכשה 25% מחברת פוליגל[36].
- ב-2008 החלה באייר לשתף פעולה עם חברת אבוג'ן הישראלית בפיתוח זרעי אורז[37] ב-2010 רכשה 5.5% מאבוג'ן תמורת השקעה של 12 מיליון דולר[38]. בספטמבר 2011 השלימה אבוג'ן אבן דרך בפיתוח של זן חיטה בעבור באייר[39]. ביולי 2019 הורחב שיתוף הפעולה בין החברות[40].
- באוגוסט 2013 חתמה באייר על הסכם עם חברת קומפיוג'ן, בהיקף של עד 530 מיליון דולר, לפיתוח תרופה לסרטן על בסיס שני חלבונים שזיהתה החברה, שמווסתים את פעילות מערכת החיסון[41].
- ב-2021 הובילה באייר השקעה של 40 מיליון דולר בחברת ההזנק Ukko, שעוסקת בפיתוח פתרונות לחולי צליאק ולאלרגים לבוטנים[42]
- בנוסף השקיעה באייר בישראל במחקרים קליניים המתבצעים עם בתי חולים במדינה[43].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של באייר (בגרמנית)- אתר האינטרנט הרשמי של באייר (בשפות מרובות)
באייר, ברשת החברתית פייסבוק
באייר, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
באייר, ברשת החברתית אינסטגרם
באייר, ברשת החברתית LinkedIn
באייר, סרטונים בערוץ היוטיוב- באייר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- היסטוריה של החברה
- פרופיל ונתונים, הבורסה לניירות ערך בפרנקפורט
- גלי וינרב, "ישראל היא מקום מצוין למו"פ שלנו, עומדים פה בלו"ז", באתר גלובס, 21 באפריל 2012
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ נתן שבע, התחילה עם אספירין, ונהפכה לסופרמרקט של כימיקלים, באתר TheMarker, 5 בפברואר 2012
- ↑ צדק לקרבנות הנאצים, הארץ, 2 בינואר 1959
- ↑ Auschwitz:60 Year Anniversary– the Role of IG Farben-Bayer
- ↑ יעל אלנתן, פעם החרמנו מוצרים גרמניים, היום מעריצים אותם - ואולי יש דרך אחרת, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 12 באפריל 2018
- ↑ נתחדשו ההפצצות על גרמניה, הארץ, 24 באוגוסט 1943
- ↑ Bayer Sorry For Nazi Role
- ↑ Assessment of historical evidence on Primodos and congenital malformations
- ↑ מכונית חשמלית לשימוש עירוני, על המשמר, 7 באפריל 1971
- ↑ "באייר" רכש שליטה ב"אגפא", מעריב, 22 ביוני 1980
- ↑ Withdrawal of cerivastatin from the world market, 26 בספטמבר 2001
- ↑ אי.פי (בייג'ין), מבזקי עולם - חברת באייר הגרמנית תשקיע 200 מ' דולר בסין הגרמנית תשקיע, חדשות, 29 בנובמבר 1993
- ↑ באייר תצמצם את תחומי הפעילות, באתר גלובס, 27 באוגוסט 1997
- ↑ רן דוידוב, באייר דיווחה על גידול של 80% ברווח התפעולי אך החמיצה התחזיות ולא צפתה שיפור בעסקיה, באתר TheMarker, 6 באוגוסט 2003
- ↑ סוכנויות הידיעות, באייר רוכשת את חטיבת הכימיקלים החקלאיים קרופ סיינסס של אוונטיס תמורת 6.7 מיליארד דולר, באתר TheMarker, 2 באוקטובר 2001
- ↑ הארץ, באייר מתכננת לפצל פעילות הכימיקלים, באתר TheMarker, 9 בנובמבר 2003
באייר החליטה להחליט: תשיל את עסקי הכימיקלים, תתמקד בתרופות, באתר גלובס, 9 בנובמבר 2003 - ↑ שירות בלומברג, באייר הגרמנית תרכוש חטיבה של רוש הצרפתית תמורת 2.38 מיליארד אירו, באתר גלובס, 19 ביולי 2004
- ↑ רויטרס, קבוצת התרופות והכימיקלים הגרמנית באייר תציע 19.7 מיליארד דולר עבור המתחרה המקומית שרינג, באתר TheMarker, 24 במרץ 2006
- ↑ עסקת ענק: באייר רוכשת את מונסנטו בכ-66 מיליארד דולר, באתר גלובס, 14 בספטמבר 2016
מיזוג ענק: באייר תרכוש את חברת הזרעים מונסנטו ב-65 מיליארד דולר, באתר TheMarker, 14 בספטמבר 2016 - ↑ וסטאייר: אסור שמיזוג באייר-מונסנטו ייפגע בחדשנות החקלאות, באתר גלובס, 10 בפברואר 2018
- ↑ סוכנויות הידיעות, משרד המשפטים האמריקאי אישר את עסקת המיזוג של באייר ומונסנטו, באתר TheMarker, 9 באפריל 2018
- ↑ רותי לוי, באייר מחליפה הנהלה ומורידה את בריאות הנשים מסדר העדיפויות, באתר TheMarker, 25 במרץ 2023
- ↑ הגרדיאן, מונסנטו תפצה ב-2 מיליארד ד' זוג שחלה בסרטן בעקבות שימוש בקוטל העשבים שלה, באתר TheMarker, 14 במאי 2019
- ↑ סוכנויות הידיעות, באייר תפצה ב-10.9 מיליארד ד' חולי סרטן עקב שימוש בקוטל עשבים ראונדאפ, באתר TheMarker, 24 ביוני 2020
- ↑ בלומברג, העליון בארה"ב פסק נגד באייר: עשרות אלפים יוכלו לתבוע בטענה שחומריה מסרטנים, באתר TheMarker, 21 ביוני 2022
- ↑ בלומברג, ג'ף פילי, 1.5 מיליארד דולר ל-3 אנשים: מונסנטו תשלם פיצויים למשתמשים בקוטל העשבים שלה, באתר TheMarker, 19 בנובמבר 2023
- ↑ יצוא "מילס" - 2 מיליון דולר, למרחב, 25 בפברואר 1971
- ↑ הופסק יבוא מלח לימון, הארץ, 4 ביולי 1962
- ↑ חברה אמריקנית לכימיקלים מקימה שותפות עם "ידע ", למרחב, 3 במאי 1967
מיילס-ידע: אתגר למדענים ולמכרם - שותפות אמריקאית־ישראלית בתעשיה עתירת־מדע - דרוש כוח־אדם למיילס־ידע - יצוא בשנה הראשונה: 250,000 דולר, הארץ, 22 בספטמבר 1968
החומר נגד תאי הסרטן מיוצר ברחובות, דבר, 9 בנובמבר 1970
תרופות חדשות ־ "עתירות ידע", למרחב, 14 בינואר 1969 - ↑ חברה אמריקאית רכשה בירושלים זכויות לפיתוח רעיונות מדעיים, הארץ, 9 בינואר 1970
- ↑ מכחישים שחברת "באייר" הגרמנית מחסלת עסקיה בארץ בלחץ החרם הערבי, דבר, 11 באוקטובר 1981
- ↑ "גדות" רכשה את "מיילס" ב־5 מיליון ד', דבר, 12 במרץ 1982
- ↑ לרתום את הביולוגיה לטובת האדם - המחקר והפיתוח ב"ביו ידע" הוא יישומי, ואמוד להניב מוצרים בתוך שנה, שנתיים או שלוש., מעריב, 27 באוגוסט 1985
- ↑ צחי נגה, הנבחרים של באייר - חברת הענק הגרמנית אינה נותנת לכל אחד זיכיון לייצור מוצריה. כימגת זכתה בכר, חדשות, 29 במרץ 1988
- ↑ אורה קורן, "ישראל מדהימה בטכנולוגיה - זה הופך אותה למעניינת עבור חברה כמו באייר", באתר TheMarker, 17 ביוני 2014
- ↑ שלומי גולובינסקי, באייר משקיעה עוד 2.9 מיליון דולר בפלטוב מקבוצת פלרם, באתר TheMarker, 28 בדצמבר 2005
- ↑ דוד חיון, השקעה נוספת בארץ של קונצרן באייר הגרמני: רכש % מפוליגל תמורת 13.5 מיליון דולר, באתר גלובס, 25 במאי 1998
- ↑ יורם גביזון, אבוג'ן תפתח גנים בעבור באייר קרופסיינס - וצפויה לקבל תמלוגים בסך מיליוני דולרים ממכירת זרעי אורז, באתר TheMarker, 22 באפריל 2009
- ↑ יעל פטר, באייר תרכוש 5.5% מחברת השבחת החיטה אבוג'ן ב-12 מיליון דולר, באתר TheMarker, 13 בדצמבר 2010
- ↑ יורם גביזון, אבוג'ן השלימה אבן דרך בפיתוח של זן חיטה בעבור באייר הגרמנית, באתר TheMarker, 27 בספטמבר 2011
- ↑ יורם גביזון, אבוג'ן עולה ב-8% בעקבות הרחבת שיתוף הפעולה המחקרי עם באייר, באתר TheMarker, 16 ביולי 2019
- ↑ יורם גביזון, קומפיוג'ן זינקה ב-40% בעקבות עסקת ענק עם חברת התרופות באייר, באתר TheMarker, 5 באוגוסט 2013
- ↑ רותי לוי, ענקית התרופות באייר השקיעה בסטארט-אפ ישראלי שרוצה לחסל אלרגיות ורגישויות למזון, באתר TheMarker, 27 בינואר 2021
- ↑ רוני לינדר, חברות התרופות השקיעו 270 מיליון שקל במחקרים רפואיים בישראל ב-2008, באתר TheMarker, 22 בפברואר 2009