כלכלת קונטיקט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg
יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: אין כמעט פירוט על הכלכלה המודרנית, הנתונים הכלכליים שכן ישנם - שגויים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

התוצר המדינתי הגולמי של מדינת קונטיקט בשנת 2003 היה 172 מיליארד דולר אמריקאי.

כלכלת קונטיקט כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההכנסה הממוצעת לנפש[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההכנסה הממוצעת לנפש לשנת 2005 הייתה $42,972 (השנייה בגובהה בארצות הברית) , וזאת בשל העדר מס ההכנסה אשר הפך את תופעת היוממות למאפיין אורבני של המדינה - מרבית תושבי המדינה עובדים בניו יורק. במדינה נמצא היישוב ניו כנען ובו ההכנסה הכי גבוהה בארצות הברית מחד, והיישובים ברידג'פורט, ניו הייבן והרטפורד המהוות שלוש מתוך עשר הערים עם ההכנסה הנמוכה ביותר בארצות הברית מאידך.

מיסוי במדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד שנת 1991 לא היה בקונטיקט מס הכנסה - עובדה שעודדה בעלי הכנסה גבוהה לעבור מניו יורק לקונטיקט, אולם בשל מיסי הרכוש הגבוהים עברה מרבית האוכלוסייה העמידה ממרכזי הערים אל הפרוורים, ובמרכזי הערים נותרה האוכלוסייה הענייה.

עסקי הביטוח בקונטיקט[עריכת קוד מקור | עריכה]

קונטיקט מהווה מרכז לתעשיית הביטוח והבנקאות. משרדיהם הראשיים של חברות ביטוח רבות ממוקמות בהרטפורד.

ייצור במדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוצרי החקלאות המיוצרים במדינה כוללים ביצים, חלב ומוצריו, בקר ומוצרי טבק. המוצרים התעשייתיים המיוצרים במדינה כוללים כלי תחבורה (ובייחוד הליקופטרים וחלקי כלי טיס), צוללות גרעיניות וכן מוצרי חשמל, תרופות ומוצרים כימיים.

התפתחות הכלכלה בקונטיקט[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית ההתיישבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדומה לרוב מדינות ארצות הברית אשר היו במקורן מושבות בריטיות, עיקר כלכלתה של המושבה לאחר הקמתה הייתה מבוססת על החקלאות ועל מסחר בין הכפרים החקלאיים. עיקר המוצרים שנסחרו היו מוצרי מזון חקלאיים, עץ לבנייה וכן עפרות ברזל. בשל השקפתם הדתית של תושבי ניו אינגלנד הם האמינו בחריצות ובתעשייה ועל כן החלה במהרה להתפתח תעשייה זעירה במושבה, והתרבות שהתפתחה במושבה עודדה מחשבה יצירתית. ראייה לעידוד זה ניתן לראות בהקמת אוניברסיטת ייל. פיתוחו של אלי ויטני - פס הייצור, בסוף המאה ה-18 הפך את קונטיקט למרכז תעשייתי עיקרי בין המושבות, שהיו למדינות הראשונות של ארצות הברית.

המאה ה-19[עריכת קוד מקור | עריכה]

ייצור כלי נשק[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין השנים 18001860 הוקמו במדינה מפעלים רבים המייצרים נשק והמדינה זכתה לכינוי "מחסן הנשק של הדמוקרטיה". בעיר מידלטאון ייוצרו את מרבית האקדחים שהיו בשימוש ממשלת ארצות הברית במהלך מלחמת 1812: בשנת 1810 הוקם בעיר מפעל האקדחים הראשון במדינה על ידי אוליבר בידוול, והמפעל זכה בחוזה ממשלתי לייצור אקדחים. מפעל נוסף הוקם מאוחר יותר באותה שנה על ידי הקולונל סימיון נורת', וזכה בחוזה נוסף של הממשלה לייצור כ-10,000 אקדחים בשנה - ייצור שנמשך עד מלחמת האזרחים של ארצות הברית.

מפעל נוסף הוקם בעיר בשנת 1810 על ידי הקולונל נתן סטאר הבן, אשר ייצר בתחילה 5,000 חרבות בשנה עבור הצבא, ומאוחר יותר רובים. ובשנת 1812 הקימו האחים ג'ונסון בעיר מפעל נוסף לייצור רובים.

לאחר 1825 הואט ייצור הרובים בעיר - אולם קצב הייצור חודש במהלך מלחמת האזרחים, בה ייצרה חברת "Savage Revolving Fire Arm Company" אקדחים רבים עבור הממשלה בין השנים 18591866, וחברת "Sage Ammunition Works" ייצרה תחמושת בין השנים 18641867.

בשנת 1836 המציא סמואל קולט את האקדח הקרוי על שמו, והמיוצר באותה צורה עד ימינו. הממציא הורס סמית' ודניאל ווטסון המציאו את הרובה הראשון בעל הטעינה החוזרת בנורוויץ' בסוף שנות ה-60 של המאה ה-19, ואלה יוצרו על ידי חברת ניו הייבן ארמס קומפני.

ב-1854 תיכנן כריסטיאן שארפס את נשק אשר נטען מאחור (ולא מקנהו) - נשק אשר ייוצר על ידי חברת "Sharps Rifle Manufacturing" בעיר הרטפורד, והיווה משקל מכריע בניצחון כוחות הצפון בקרב גטיסברג.

ייצור שעונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחום נושא בו יכולת הייצור המדויקת של היצרנים של קונטיקט הביאה להיותם היצרנים העיקריים וכמעט הבלעדיים בתחום זה בצפון אמריקה, היה תחום ייצור השעונים. בית הייצור של אלי טרי ותלמידו סת' תומאס - החברת הייצור פורטסוויל, וכן חברת השעונים ניו אינגלנד, חברת השעונים אנסוניה, שעוני גילברט, שעוני אינגרהם, שעוני ניו היוון, שעוני וולץ', שעוני ססונס וחברת השעונים וולבורי (שבהמשך הפכה לחברת טיימקס - יצרנית השעונים העיקרית היחידה שעדיין פעילה בקונטיקט). ענף השעונים שגשג בקונטיקט במשך כמאה שנים, אולם בשל עלויות הייצור הזולות יותר במזרח הרחוק ירדה רווחיותו של הענף וקונטיקט הפסיקה להיות מרכז ייצור שעונים. בבריסטול ממוקם המוזיאון האמריקאי לשעונים.

ייצור חלקי מכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל מהמאה ה-18 ועד ימינו קונטיקט היוותה ומהווה מרכז לייצור חלקי מכונות. בשנת 1818 תכנן סימון נורת' את מכונת הכרייה הראשונה של ארצות הברית. מכונה אחרת שהומצאה במדינה ונעשה בה שימוש הייתה מכונה לייצור גרזנים. יצרן המכונה, אלישע רוט (Elisha Root) נשכר בעקבות המצאתו בשנת 1849 על ידי חברת קולט במטרה שייצר קו ייצור עבור חלקי כלי נשק. מהנדס אחר של חברת קולט - ויליאם מייסון המצא 125 פטנטים רשומים הקשורים למכונות המייצרות חלקי כלי נשק. פרנסיס א. פראט ואמוס ויטני המציאו בשנת 1865 מכונות תוויה. חלקי כלי הרכב שיוצרו בקונטיקט בסוף המאה ה-19, הפכו את שם העיר "ברידג'פורט" הפך לשם דבר עולמי בתחום המכונאות הכבידה והמכונאות התעשייתית.

ייצור אופניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחום נוסף בו היוותה קונטיקט מרכז ייצור מרכזי היה תעשיית האופניים. אלברט פופ מהרטפורד ראה לראשונה אופניים בפילדלפיה בשנת 1876 והתלהב מהמצאה ועל כן פתח את חברת קולומביה אופניים וכן הוציא לאור עיתוני חובבי אופניים ושיכנע רופאים לפרסם מאמרים בזכות החשיבות הבריאותית של רחיבה על אופניים.

בניית ספינות[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל מהמאה ה-18 ועד ימינו מהווה קונטיקט מרכז לתעשיית בניית הספינות. בקונטיקט נבנתה ספינת הקיטור הראשונה שנבנתה בארצות הברית (בשנת 1786 על ידי ג'ון פיטצ'), הצוללת הראשונה שנבנתה בארצות הברית (בשנת 1775) וכן הצוללת הצבאית הראשונה שנבנתה בארצות הברית. מאז שנת 1913 נבנים צוללות צי ארצות הברית בקונטיקט.

ייצור רהיטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמק קונטיקט (אזורי ות'רספילד, מזרח וינדזור וקולצ'סטר) היו במאה ה-18 מרכז ייצור רהיטים. הרהיטים העיקריים שיוצרו באזור זה, והיו פופולריים ומבוקשים בכל ארצות הברית היו בסגנון המלכה אן, וכן בסגנון צ'יפנדייל.

ההמצאות במדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז הקמת מערכת רישום הפטנטים בארצות הברית בשנת 1790 ועד שנת 1930 נרשמו על ידי תושבי קונטיקט יותר פטנטים (בחישוב לנפש) מאשר בכל מדינה אחרת. במאה ה-18, כאשר בממוצע נרשמו בארצות הברית פטנט אחד לכל 3,000 נפשות, נרשמו בקונטיקט פטנט לכל 700 תושבים.