כלת הים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
כלת הים
Jaffa second.jpg
מוני מושונוב ורונית אלקבץ
בימוי קרן ידעיה עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט קרן ידעיה עריכת הנתון בוויקינתונים
עריכה אסף קורמן עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים דאנה איבגי
מוני מושונוב
רונית אלקבץ
מחמוד שלבי
חוסיין יאסין מהז'ן
רועי אסף
מוריס כהן (שחקן)
עירית נתן בנדק עריכת הנתון בוויקינתונים
מוזיקה שושן עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום פייר האים עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל, צרפת, גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 2009 עריכת הנתון בוויקינתונים
משך הקרנה 106 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט עברית, ערבית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט דרמה עריכת הנתון בוויקינתונים
דף הסרט ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
רונית אלקבץ

כלת היםערבית: عروس البحر; באנגלית: Jaffa) הוא סרט קולנוע ישראלי משנת 2009, בבימויה של קרן ידעיה ובהשתתפות השחקנים דאנה איבגי, רונית אלקבץ, מוני מושונוב, מחמוד שלבי, רועי אסף ומוריס כהן.

את המוזיקה לסרט כתב איציק שושן, ואת המילים העבריות לשיר הנושא של הסרט - "פרח בר פראי", כתבה יסמין אבן.

דמויות מרכזיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מלי - בגילומה של דאנה איבגי - היא בתו של ראובן ואוסי, היא מזכירת המוסך של ראובן, ואחותו של מאיר.
  • תאופיק - בגילומו של מחמוד שלבי - הוא ערבי שעובד במוסך של ראובן. מלי ותאופיק מאוהבים בסתר, ללא ידיעת איש מאז ילדותם המאושרת ביפו.
  • ראובן - בגילומו של מוני מושונוב - מנהל מוסך, אשר איננו מודע לבעיות האמיתיות החבויות בילדיו ובאשתו.
  • אוסי - בגילומה של רונית אלקבץ - היא אם הבית, אשתו של ראובן.
  • מאיר - בגילומו של רועי אסף - הוא בנם, העובד במוסך ומיועד לנהלו.
  • חסן - בגילומו של חוסין יאסין מחאג'נה - אביו של תאופיק ועובד ותיק של ראובן במוסך.

העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במוסך צדדי בעיר יפו מתנהל סיפור אהבה בסתר בין מלי ותאופיק, העובד עם אביו, חסן, במוסך של ראובן. מאיר מתגלה כדמות חסרת סבלנות, הוריו גוערים בו על שאינו מתנהל כראוי במוסך. הוא נעלם לכמה שעות ואיננו לוקח אחריות. מאיר מתנגד להוריו ובמיוחד לאימו. מאיר מתחצף לאימו והיא מחליטה לזרוק אותו מהבית. אך ראובן דואג היכן ישן הלילה... במקביל מתפתח סיפור האהבה בין מלי ותאופיק. מלי בהיריון. הם מחליטים לנסוע לחו"ל על מנת להתחתן. תאופיק מבקש ממאיר שיאשר לו לצאת לשעה, מן העבודה, לסידורים. מאיר מתנגד ומאיים שאם ייצא יאבד את מקום עבודתו. מלי מנסה להגן על תאופיק. מאיר מסרב לה. תאופיק יוצא. מאיר צועק אליו, שאם הוא יוצא אין טעם שישוב לעבודתו. תאופיק מטפל בכרטיסי הטיסה ובסידורי נישואיו עם מלי. כאשר הוא שב מסידוריו, מאיר מודיע לו שהוא פוטר. אך ראובן מתערב ומחזיר אותו לעבודתו. מאיר זועם, זורק חפצים ועוזב את המוסך בכעס רב. ראובן מבקש מחסן לאסוף אותם.

בביתם, אוסי מתגלה כדמות אנוכית, כולם צריכים לטפל בה וברגליה, היא כמעט לא עושה דבר בבית, רק מנהלת אותו בפקודות, וכואבת את עזות המצח של מאיר. ייתכן שזו הסיבה שהיא איננה מבחינה כלל במצבה של ביתה האהובה. במוסך מתרחשת קטטה שהופכת לאלימות, בין מאיר ותאופיק, אשר בסופה מאיר נפצע אנושות ומובל לבית החולים. שם נקבע מותו. במקביל לאבל הנורא של המשפחה, מלי מנסה להתמודד לבדה עם ההיריון. תאופיק נעצר ונלקח למשטרה. במשפט נקבע עונשו לשבת בכלא. מלי לא מספרת להוריה מי האב, עד שהיא נשברת כי איננה יכולה להתמודד לבדה עם ההפלה המלאכותית, ולבסוף מספרת להוריה שהיא בהיריון, אך שומרת שמו של תאופיק בליבה. היא מצליחה לשכנעם לעבור דירה. והם עוברים. מלי מולידה את ביתה שירן. הוריו של תאופיק נוסעים לבקרו בכלא ובמונית, מתפללים רבות לשחרורו המהיר. תאופיק משתחרר כעבור תשע שנים ולאחר הורדת שליש מעונשו. תאופיק יוצר קשר טלפוני עם מלי, המסרבת לדבר עמו, תחילה. הוא ממשיך להתקשר אליה. במקביל מתגלה אהבתם של ראובן ואוסי לנכדתם, שירן. הם אינם יודעים שהיא ביתו של תאופיק. לכן כאשר מוזכר שמו בבית, אוסי אומרת בכאב, שהרוצח של בנה עומד לצאת לחופשי. מלי לא מגיבה. מלי קובעת פגישה עם תאופיק ברמת-גן. אך בראותה אותו שם, היא מסתובבת לאחור ונעלמת חזרה לבית הוריה. מלי כותבת מכתב להוריה ובו היא חושפת את סוד לידתה של שירן ואת שמו של אביה, תאופיק. מלי עוברת עם שירן להתגורר אצל דודתה. ההורים המומים, מגיעים מייד לבית דודתה. ומנסים לקחת את הילדה אליהם. מבקשים ממלי לא לחשוף את סודם לתאופיק. בתמונה האחרונה, האידילית משהו, של הסרט רואים את שירן משחקת על סלע בשפת הים, ומלי יושבת לא הרחק. תאופיק מגיע, מתיישב ומתבונן בביתו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כלת הים בוויקישיתוף