שושן (זמר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שושן באולפן הביתי

איציק שושן (נולד ב-19 באפריל 1960), המוכר בעיקר בשם משפחתו בלבד, הוא מלחין, זמר, מפיק מוזיקלי וכותב פסקולים ישראלי שזוכה להצלחה בעיקר בז'אנר המוזיקה האתנית. ייחודו של שושן הוא בשילוב בין סגנונות מוזיקליים שונים זה מזה בקיצוניות.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שושן נולד בבית שאן, למשפחה מרובת ילדים שעלתה ממרוקו בראשית שנות ה-50, וספג השפעות ממוזיקה מרוקאית, דרך רוק קלאסי ופופ ועד מוזיקה קלאסית. בילדותו הוא שימש כמתופף בלהקת הנוער העירונית ובנערותו החל לשמש כמורה לגיטרה למתחילים. ב-1981, לאחר שחרורו מצה"ל, החליט שושן לנסות את מזלו בלונדון ובמשך חמש שנים הוא גר שם והתפרנס מעבודות מזדמנות. ב-1986 חזר שושן לישראל והחל בתהליך מהיר של חזרה בתשובה בישיבה בירושלים. לאחר חודשים ספורים הוא התחרט, הסיר את הכיפה ואת הזקן ובתוך חודשים ספורים כתב את כל שירי אלבומו הראשון.

בשל מצוקה כלכלית, במשך 8 שנים הבאות חיפש שושן מפיק ומפיץ לאלבומו, אך ללא הצלחה. כדי לשרוד הוא מצא עבודות כשיפוצניק ומעת לעת גם כמעבד מוזיקלי. רק ב-1994 יצא אלבום הבכורה "ימולאנה" בחברת התקליטים הד ארצי, לאחר שאחד מחבריו השקיע כסף מכיסו. מבין תשעת שירי האלבום, כולם במרוקאית, בלט בעיקר הלהיט "ז'ינה" שהושמע רבות ברדיו. האלבום, בסגנון דאנס-רוק-אתני, אמנם נחל בארץ כישלון מסחרי, אבל הוא פתח לשושן את הדלת להצלחה בינלאומית וגם הוביל אותו לכתיבת פסקולים.

ב-1996 השתמשו רינו צרור ודורון צברי בשיריו של שושן כפסקול ל"בית שאן: סרט מלחמה", סרטם זוכה פרס אופיר שעסק בסיפור הינצלותה המופלא של הפועל בית שאן. בשנתיים שלאחר מכן, למרות שלא הקליט חומרים חדשים, לקח שושן חלק בין בקולות ובין בלחנים ובנגינה באלבומיהם של ברי סחרוף ("נגיעות"), אסף אמדורסקי ("מנועים שקטים") ויובל בנאי ("רש"י דאב").

ב-1999 הגיעה הפריצה הבינלאומית של שושן, בזכות אלבומו השני "רדיו לונה". האלבום הוקלט בלונדון, תוך שיתוף פעולה עם המוזיקאי גד ארנון, ולאחר יציאתו הוזמן שושן לחמם הופעה של סטינג באיטליה, התארח בשני שירים של האמן אוליבר שאנטי באלבום 'Seven Times Seven', כמה משירי האלבום נכללו באוספי מוזיקת עולם בכל רחבי העולם, כולל בערב הסעודית ובמצרים. שנה אחת לאחר מכן הוציא שושן את אלבומו "רוחות מדבר", שהתבסס על הפסקול שכתב לסרט "הילד והדולפין". הפסקול זכה בפרס תמוז באותה שנה.

למרות שאלבומיו כמעט לא נמכרו בארץ זכה שושן להערכה רבה, ובשנת 2001 הוא התקרב מעט ללב המיינסטרים כשהתבקש להפיק את אלבומו השלישי של פבלו רוזנברג, "כל יום יותר", שאופיין במוזיקה אתנית ורקידה יותר מאשר שני אלבומיו הראשונים של רוזנברג. שושן עיבד והפיק את שירי האלבום יחד עם רוזנברג, הלחין לו שיר אחד ("שובר ת'ראש"), הצטרף בדואט לשיר "ריצת הלב" שאת מילותיו כתב, וניגן בכלים שונים. בכך סגרו השניים מעגל, לאחר שבילדותו של רוזנברג בבית שאן לימד אותו שושן גיטרה.

במהלך השנים הבאות התמקד שושן בעיקר בכתיבת פסקולים, תוך כדי עבודה על אלבומו הרביעי שטרם ראה אור. בשנת 2005 הוא כתב פסקולים לשני סרטיו של הבמאי חיים בוזגלו: "ג'נאם ג'נאם" ו"דיסטורשן". הסרט השלישי בטרילוגיה, שגם את הפסקול שלו הלחין שושן, נקרא "דלת מול דלת".

בשנת 2009 הלחין שושן את פסקול הסרטכלת הים בבימוי קרן ידעיה. שושן אף חיבר וביצע את שיר הנושא, "פרח בר פראי" (את המלים בעברית כתב יחד עם יסמין אבן).

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]