כפר נצרת
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
מוזיאון פתוח  |
| כתובת |
נצרת |
| מיקום |
נצרת |
| מדינה |
ישראל |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–2000 |
| תאריך פתיחה רשמי |
2000 |
| קואורדינטות | 32°42′00″N 35°17′30″E / 32.70008056°N 35.29161667°E |
|
www | |
 | |
  | |
כפר נצרת הוא מוזיאון אתנוגרפי, נוצרי, באוויר הפתוח, המשחזר את חיי הכפר בגליל במאה הראשונה לספירה ומטרתו להראות לעולי הרגל את נצרת שישו הכיר. הכפר ממקום בלב נצרת של ימינו למרגלות בית החולים הסקוטי. (נ"צ: 32°42'0.29"N, 35°17'29.82"E)[1][2]
בביקור בבית החולים בנובמבר 1996, זיהה הארכאולוג סטפאן פפאן (Stephen Pfann) גת עתיקה במורד טרסות חקלאיות בעמק קטן, בשטח בית החולים. חרסים שנמצאו על פני הטרסות מתוארכים, בעיקר, לתקופה הרומית הקדומה עד המאוחרת. הוא הסיק כי הטרסות הללו והגת קשורות לנצרת העתיקה, הממוקמת כ-500 מטר ממזרח, בלב העיר המודרנית. חשיבותה של תגלית זו אושרה באמצעות סקר ארכאולוגי רשמי שקידם את הבנת אופיו של האזור הכפרי הקשור ישירות לעיר העתיקה.[3]
במשך כמעט שני עשורים, אוניברסיטת ארץ הקודש (UHL) וחברת הבת שלה, המרכז לחקר הנצרות הקדומה (CSEC), עמלו על הנחת היסוד האקדמי לבניית כפר גלילי מהמאה הראשונה המבוסס על ארכאולוגיה ומקורות יהודיים ונוצריים מוקדמים. הם קיוו ש"כפר לדוגמה" כזה יספק "קפסולת זמן" שלתוכה עשוי המבקר בן זמננו להיכנס כדי לפגוש את הסביבה הכפרית של היהדות הגלילית ומקום הולדתה של הנצרות הקדומה.[3]
הכפר שוחזר על טרסות של אדמה חקלאית עתיקה עם מערכת השקיה ומחצבת אבן, על פני 60 דונם. באתר נמצאה גת עתיקה, והמשחזרים בנו העתקים מדויקים של בתים מהמאה הראשונה, בהם בית כנסת, מגדל שמירה, מקווה, בית בד, דיר ואפילו מערת קבורה. המבנים נבנו בקפידה מחומרים מקוריים ובשיטות הבנייה המקוריות. כל אלה הפכו את כפר נצרת לחוויה אותנטית מהמאה הראשונה ושחזור מדויק מבחינה ארכאולוגית של עיר הולדתו של ישו עם קשרים אמתיים לחייהם וזמנם של משפחתו וחבריו בני נצרת.[1][2]
כפר נצרת, שפתח את שעריו למבקרים בשנת 2000, אינו מוזיאון רגיל עבור תיירים, אלא כפר פעיל, המשחזר קהילה יהודית בתקופת המאה הראשונה. גברים, נשים וילדים נצרתיים מתלבשים בתלבושות אותנטיות מהמאה הראשונה כדי לשחזר סצנות מהברית החדשה המדגימות את אורחות החיים של כפריים המאכלסים את החווה והבתים; חיים, עובדים בשדות, משתמשים בכלי חרס, כלי עבודה ושיטות עבודה שהיו נהוגות בזמנים ההם. כך, על טרסות חווה על צלע גבעה ניתן לפגוש עובדי אדמה, המגדלים ירקות, חיטה, גפנים, זיתים, תאנים ורימונים. המבקרים יכולים להיתקל ברועה המטפל בצאנו, או לבקר בבתי המלאכה של כדר, נגר ואורגת ולראותם בעבודתם. הביקור במקום נערך בהדרכה מקומית וניתן לחתום את החוויה בארוחה מקראית אותנטית.[1][2][3]
הכפר משמש גם כאתר צילומים עבור הפקות טלוויזיה וקולנוע העוסקות בישו ובזמנו.[1][4]
הממצאים הארכאולוגיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
סקר של שטח, שכיסה כ-15 דונם, הוזמן על ידי UHL ו-CSEC ונערך החל משנת 1997 (ונמשך עד 2002) על ידי הצוות הארכאולוגי של המוסד, בהנחייתו של רוס ווס (ארכאולוג מ- Harvard Divinity School אנ'). בסקר נחשפו, לצד הגת והטרסות, שרידים של שלושה מגדלי שמירה, שתי אבני ריסוק זיתים, שרידים של מערכת השקיה המוזנת מעיינות, ונחצבה בסלע האם, וכן עדויות לחציבת אבנים. כלי החרס שנמצאו בשטח תוארכו על פני תקופה ארוכה החל מתקופת הברונזה הקדומה (האלף השלישי לפני הספירה) ועד ימי הצלבנים/איובים (המאה השלוש עשרה לספירה), כאשר רוב הממצאים הם מהתקופה הרומית הקדומה עד המאוחרת. סקר זה אישר כי צורת הנוף הנוכחית היא שריד של חוות טרסות שלמה מהתקופה הרומית, שחלקים שונים שלה נוצלו לחקלאות עד לתקופה המודרנית. החוקרים זיהו שני סוגי טרסות: חווה 'רטובה', שהייתה תלויה בהספקת מים ממעיינות או מאגרי מים להשקיה, וחווה 'יבשה' שהייתה תלויה רק במשקעים.[3]
העדויות לגבי אופיו של האתר מצביעות על כך שהעמק הקטן ומורדותיו היו ככל הנראה רכוש של משפחה אחת מורחבת, שגידלה מגוון של גידולים. חלק ניכר מהיקף החווה המקורית נשמר, אם כי רוב הטרסות במדרונות הפונות לבית החולים ממערב נעקרו על ידי מבנים מודרניים.[3]
מהממצאים הקרמיים ניכר כי שטח החווה לא נושב ברציפות. הממצאים מייצגים מספר תקופות הממחישות את משך הזמן הנרחב של ההתיישבות והשימוש בחווה. עם זאת, נראה שכל אזור היה בשימוש בחלק מהתקופות המיוצגות, וננטש או לפחות נותר רדום בתקופות אחרות. בשום אזור באתר לא נמצאו כלי חרס מכל התקופות המיוצגות.[3]
האופי הדליל והמקוטע של כלי החרס לא אפשר לקבוע את זהותם האתנית של דיירי שטח החווה באף אחת מהתקופות. עם זאת, ניתן להבחין כי בתקופה הרומית הקדומה והמאוחרת, צורות הקרמיקה מוכרות במידה רבה מרפרטואר כלי החרס של כפר חנניה, הידועים בכך שיוצרו בעיקר לצריכה של שומרי הלכה יהודית.[3]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של כפר נצרת
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 4 Home, Nazareth Village (באנגלית אמריקאית)
- ^ 1 2 3 Nazareth Village « See The Holy Land
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 STEPHEN PFANN, ROSS VOSS AND YEHUDAH RAPUANO, Surveys and Excavations at the Nazareth Village Farm (1997–2002): Final Report, Bulletin of the Anglo-Israel Archaeological Society 25, 2007, עמ' 18-79
- ^ Nazarenes live and act as Jesus did - CNN.com, edition.cnn.com