כריסטוף (זמר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
כריסטוף
Christophe
CHRISTOPHE.jpg
כריסטוף ב-2009
לידה 13 באוקטובר 1945
ז'וביזי-סור-אורג', צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 16 באפריל 2020 (בגיל 74)
ברסט, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Véronique Bevilacqua עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים 1, 2 עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
שנות פעילות 19632020 
סוגה מוזיקת פופ עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק מוזיקאי, זמר, מלחין עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים Motors, AZ, ברקלי רקורדס, מרקורי רקורדס עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • מפקד מסדר האמנויות והספרות (5 ביולי 2011)
  • אביר בלגיון הכבוד (31 בדצמבר 2014)
  • Victoire du spectacle musical, tournée ou concert (2003)
  • קצין מסדר האמנויות והספרות (29 ביוני 2004)
  • אביר מסדר האמנויות והספרות עריכת הנתון בוויקינתונים
christophe-lesite.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

דניאל בווילאקהצרפתית: Daniel Bevilacqua;‏ 13 באוקטובר 194516 באפריל 2020), שנודע בשם הבמה כריסטוף (Christophe), היה זמר צרפתי ממוצא איטלקי. התפרסם ב-1965 בעקבות להיטו "Aline".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כריסטוף התפרסם לראשונה ב-1965 עם הוצאת להיטו הגדול "אלין". בנוסף הוציא את השיר גם באיטלקית, אך השיר לא הצליח ולא זכה לתפוצה בניגוד לגרסת המקור בצרפתית. ב-1965 הוציא את שירו השני: בלדה בשם Oh Mon Amour, אותו שר בצרפתית ובאיטלקית, השיר זכה להצלחה יחסית אך לא כמו קודמו. לאחר הפסקה קצרה הצטרף ב-1971 לחברת התקליטים מוטרוס של המפיק פרנסיס דריפוס (אנ'). ב-1973 הוציא את Les paradis perdus סינגל ואלבום באותו השם. ב-1974 הוציא את אלבומו המצליח ביותר Les mots bleus (אנ') שזכה להצלחה גדולה, ובהמשך גם דורג במקום ה-45 ברשימת האלבומים הצרפתים הטובים בכל הזמנים על יד מגזין הרולינג סטון. ב-1977 הוציא את הסינגל Daisy. בשנות ה-80 הוציא את הסינגלים "Succès fou" ו-"Clichés d'amou", והחל לבצע גרסאות כיסוי לשירים משנות ה-40 וה-50 בין היתר ל-Arrivederci Roma באיטלקית וגרסה צרפתית ללהיט המקסיקני בסמה מוצ'ו, ב-1985 כתב את השיר Ne Raccroche Pas, שנטען כי נכתב על סטפני, נסיכת מונקו, לאחר שהייתה מעורבת בתאונה בה נהרגה אמה השחקנית גרייס קלי.[דרוש מקור] ב-1986 כתב את השיר להיט הפופ Boule de flipper עבור קורין צ'ארבי, השיר זכה להצלחה גדולה ביחס לשירים אותם ביצע.

ב-1971 נישא לחברתו ורוניק (Véronique), והשניים היו הורים לבת, לוסי (Lucie).

לאחר הפסקה נוספת הוציא ב-1996 את אלבומו ה-11 Bevilacqua, ב-2001 הוציא אלבום נוסף Comm' si la terre penchait וב-2002, אחרי למעלה משני עשורים בהם לא הופיע, קיים כריסטוף הופעה באולימפיה, ב-2003 הוציא גרסה מחודשת להיטו אלין.

ב־26 במרץ 2020 נדבק בנגיף הקורונה ואושפז במצב קשה בבית חולים בצרפת כשהוא מחובר למכונת הנשמה.[1] כריסטוף שסבל מנפחת, נפטר ב-16 באפריל 2020 עקב סיבוכי הנגיף בבית החולים שבעיר ברסט.[2]

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומי אולפן[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1965 – Christophe
  • 1970 – Sur la route de Salina
  • 1972 – Christophe
  • 1973 – Les paradis perdus
  • 1974 – Les mots bleus
  • 1976 – Samouraï
  • 1977 – La Dolce Vita
  • 1978 – Le Beau Bizarre
  • 1980 – Pas vu, pas pris
  • 1983 – Clichés d'amour
  • 1996 – Bevilacqua
  • Comm'si la terre penchait – 2001
  • 2008 – Aimer ce que nous sommes
  • 2013 – Paradis retrouvé
  • Les Vestiges du chaos – 2016

אלבומי הופעות חיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1975 – Olympia
  • Olympia – 2002 (ביצוע מחודש לאחר שני עשורים ללא הופעות.)
  • 2002 – Mercury
  • Intime – 2014

סינגלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1964: Reviens Sophie / Cette fureur de vivre / Ça n'fait rien / Se dire adieu
  • 1965: Aline Aline / Je l'ai retrouvée / Je ne t'aime plus / La fille aux yeux bleus
  • 1965: Les Marionnettes / Je suis parti / Tu n'es plus comme avant / Noël
  • 1966: Je chante pour un ami / Cette vie là / La danse a trois temps / J'ai remarché
  • 1966: Excusez-moi monsieur le professeur / La camargue / Pour un oui / Christina
  • 1966: J'ai entendu la mer / Cette musique / Le spectacle / Tu es folle
  • 1966: À ceux qu'on aime / Avec des mots d'amour / Maman / Les amoureux qui passent
  • 1967: Je sais que c'est l'été / Le coup de fouet / Les espagnols / La petite gamine
  • 1968: Amour interdit / Passons une nuit blanche / Confession / Si tu veux, je peux
בהוצאת חברת ההפקות מוטרוס
  • 1970: The Girl From Salina / Sunny Road To Salina
  • 1971: La petite fille du 3e / Mere, tu es la seule
  • 1971: Mal / Épouvantail
  • 1971: Mes passagères / Fait chaud ce soir
  • 1972: Oh mon amour / Goodbye, je reviendrai
  • 1972: Main dans la main / Nue comme la mer
  • 1973: La vie c'est une histoire d'amour / Les jours où rien ne va
  • 1973: Belle / Rock monsieur
  • 1973: Les paradis perdus / Mama
  • 1973: Mickey / Emporte-moi
  • 1973: L'amour toujours l'amour / La bête
  • 1974: Señorita / Le temps de vivre
  • 1974: Les mots bleus / Le dernier des Bevilacqua
  • 1975: Petite fille du soleil / Le petit gars
  • 1976: Merci John d'être venu / Paumé
  • 1976: Une autre vie / Paumé
  • 1976: Daisy / Macadam
  • 1977: La Dolce Vita / La mélodie
  • 1978: Un peu menteur / Ce mec-lou
  • 1979: Aline / Je ne t'aime plus
  • 1980: L'Italie / Question ambiance
  • 1980: Agitation / Les tabourets du bar
  • 1983: Succès Fou / Cœur défiguré
  • 1983: Mon amie la jalousie / Souvenir de Laura
  • 1983: Dernier baiser / La nuit bleue'
  • 1984: J'l'ai pas touchée / Voix sans issue
  • 1985: Ne raccroche pas / Méchamment rock'n'roll
  • 1988: Chiqué chiqué / Un tour d'Harley avec Lucy
  • 1988: Chiqué chiqué (long version) / Besame mucho / Ne raccroche pas (long version)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כריסטוף בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Par Eric BureauLe 29 mars 2020 à 14h29, Modifié Le 29 Mars 2020 À 21h03, Coronavirus : le chanteur Christophe hospitalisé en réanimation à Paris, leparisien.fr, ‏29 במרץ 2020 (בצרפתית)
  2. ^ https://www.lefigaro.fr/culture/le-chanteur-christophe-est-mort-emporte-a-74-ans-par-le-coronavirus-20200417
Musical notes.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא מוזיקאים ובנושא צרפת. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.