כריסטין לגארד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
כריסטין לגארד
Christine Lagarde
כריסטין לגארד
לידה 1 בינואר 1956 (בת 63)
הרובע התשיעי של פריז, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
עיסוק כלכלנית, משפטנית, דיפלומטית, פוליטיקאית, שחיינית צורנית, בנקאית עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה האיחוד למען תנועה עממית עריכת הנתון בוויקינתונים
יושבת ראש הבנק המרכזי האירופי
1 בנובמבר 2019 – מכהן
(20 ימים)
יושבת ראש קרן המטבע הבינלאומית
5 ביולי 201112 בספטמבר 2019
(8 שנים ו-10 שבועות)
צרפתצרפת שרת הכלכלה, הכספים והתעשייה
19 ביוני 200729 ביוני 2011
(4 שנים)
תחת ראש הממשלה פרנסואה פיון
→ ז'אן-לואי בורלו
פרנסואה ברואן ←
צרפתצרפת שרת החקלאות
18 במאי 200718 ביוני 2007
(4 שבועות ו-4 ימים)
תחת ראש הממשלה פרנסואה פיון
→ דומיניק בוסרו
צרפתצרפת שרת המסחר
2 ביוני 200515 במאי 2007
(שנתיים)
תחת ראש הממשלה דומיניק דה וילפן
→ כריסטיאן ז'קוב
התפקיד בוטל ←
פרסים והוקרה
  • קצינה בלגיון הכבוד
  • מפקד במסדר ההצטיינות החקלאית
  • מסדר הידידות
  • דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת מונטריאול (2014) עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה Christine Lagarde Signature.svg עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

כריסטין מדלן אודט לגארדצרפתית: Christine Madeleine Odette Lagarde; נולדה ב-1 בינואר 1956) היא נשיאת הבנק המרכזי האירופי מאז ה-1 בנובמבר 2019. בעבר כיהנה כיושבת ראש קרן המטבע הבינלאומית, תפקיד אליו נבחרה לאחר שיו"ר הקרן דומיניק סטראוס-קאהן נאלץ להתפטר בעקבות האשמתו בפרשת אונס. לפני מינויה לקרן המטבע הייתה שרת האוצר של צרפת בממשלת פרנסואה פיון, ולפני כן שרת החקלאות ושרת המסחר בממשלת דומיניק דה וילפן. היא האישה הראשונה שנבחרה לשמש כנשיאת הבנק המרכזי האירופי, הראשונה שהייתה יושבת ראש קרן המטבע הבינלאומית והראשונה שכיהנה כשרת אוצר של מדינה ממדינות ה-G8.

קודם למינויה כשרת אוצר דורגה לגארד כאחת מ-30 הנשים החזקות ביותר בעולם על ידי המגזין "פורבס".[1] לגארד היא עורכת דין בולטת בצרפת בתחום דיני עבודה ודיני הגבלים עסקיים, והייתה לאישה הראשונה שעמדה בראש חברת עורכי הדין הבינלאומית הענקית בייקר את מקנזי. לכריסטין לגארד הוענק אות לגיון הכבוד הצרפתי.

תולדות חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כריסטין לגארד נולדה בפריז בשם כריסטין לאלוט (Christine Lallouette) ב-1 בינואר 1956 להורים אקדמאים. את לימודיה התיכוניים סיימה בלה האבר (Le Havre) וכן בתיכון הולטון-ארמס (Holton-Arms) שבבתסדה במדינת מרילנד. היא סיימה לימודי משפטים באוניברסיטה העשירית של פריז (צרפתית: L'université Paris-X הידועה אף בשם Université de Paris Ouest - Nanterre La Défense). לאחר סיום לימודיה שימשה מרצה באותה אוניברסיטה. השלימה לימודי תעודה מתקדמים בדיני עבודה (צרפתית: diplôme d'études superieures spécialisées) וכן תואר שני באנגלית. לגארד הייתה אלופה בשחייה צורנית וחברת נבחרת צרפת בספורט זה.[2]

לגארד הצטרפה לחברת עורכי הדין של בייקר את מקנזי בשנת 1981. בשנת 1987 מונתה לשותפה בחברה. ארבע שנים מאוחר יותר נבחרה להיות שותפה מנהלת בסניף פריז של החברה. בשנת 1995 צורפה לוועדה המנהלת של החברה ומונתה ליושבת ראש הוועדה בשנת 1999. בתקופה ניהולה הדגישה את היות הלקוח ראשון בסדר העדיפויות של החברה. רווחי החברה גדלו ב-30 אחוז בתקופת ניהולה. לגארד נבחרה ליושבת ראש החברה בשנת 2002 ועבדה בחברה זו עד לשנת 2005, אז מונתה לשרה בממשלת צרפת.

החל משנת 2005 ועד לחודש מאי 2007 שימשה לגארד כשרת המסחר בממשלת דומיניק דה וילפן. בראש סדר העדיפויות של עבודתה קבעה מציאת שווקים חדשים לתוצרת צרפת, כשהיא מתמקדת במגזר הטכנולוגי.

ב-18 במאי 2007 מונתה לשרת החקלאות בממשלת פרנסואה פיון. חודש לאחר מכן מונתה לשרת האוצר וחברת קבינט והייתה לאישה הראשונה בצרפת הממונה על המדיניות הכלכלית של המדינה. זמן קצר לאחר מינויה עוררה מחלוקת בציבור הצרפתי, כאשר הציעה חוק המקצץ בשיעור המס והעירה בפני האספה הלאומית הצרפתית: "אין כמעט אידאולוגיה שלא הפכנו לתאוריה. אוצרות ספריותנו מספיקות לשיחות לאורך מאות השנים הבאות. לכן אבקש לומר לכם: מספיק כבר לחשוב. הפשילו את שרווליכם."[3]

ביוני 2008 ביקרה לגארד בישראל בראש המשלחת הכלכלית שנלוותה לביקורו של נשיא צרפת ניקולא סרקוזי, במסגרת תפקידה כשרת האוצר.

בשנת 2011 נבחרה לגארד לתפקיד יו"ר קרן המטבע הבינלאומית לאחר תהליך שארך מספר שבועות שבו התמודדו שני מועמדים עיקריים מלבדה; נגיד בנק ישראל סטנלי פישר ונגיד הבנק המרכזי של מקסיקו אגוסטין קרסטנס (Agustín Carstens).

בדצמבר 2016 הורשעה בצרפת בעבירת רשלנות, על פעולתה בעת שכיהנה כשרת האוצר.[4]

ב-2 ביולי 2019 הנציבות האירופית הודיעה על מועמדותה של לגארד לראשות הבנק המרכזי האירופי. לאור המינוי הצפוי היא התפטרה ב-16 ביולי מתפקידה כיו"ר קרן המטבע העולמית, והתפטרותה נכנסה לתוקף ב-12 בספטמבר.[5] הכלכלנית הבולגרייה קריסטלינה גורגייבה החליפה אותה בתפקיד זה. מינוייה לראשות הבנק האירופי אושר ב-19 באוקטובר על ידי המועצה האירופית. היא נכנסה לתפקידה ב-1 בנובמבר 2019. לגארד תהיה האישה הראשונה בתפקיד זה.[6][7]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]