דומיניק דה וילפן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דומיניק דה וילפן
Dominique de Villepin
דומיניק דה וילפן, 2010
דומיניק דה וילפן, 2010
לידה 14 בנובמבר 1953 (בן 70)
Khemisset, מרוקו עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Dominique Marie François René Galouzeau de Villepin עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
מפלגה האיחוד למען תנועה עממית, התעוררות הרפובליקה עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Marie-Laure de Villepin עריכת הנתון בוויקינתונים
שושלת
אב Xavier de Villepin עריכת הנתון בוויקינתונים
אם Yvonne Hétier עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Marie de Villepin
Arthur de Villepin
Victoire de Villepin עריכת הנתון בוויקינתונים
ראש ממשלת צרפת
31 במאי 2005 – 17 במאי 2007
(שנתיים)
שר החוץ
17 ביוני 2002 – 31 במרץ 2004
(שנה ו־41 שבועות)
6 במאי 2002 – 17 ביוני 2002
(6 שבועות ויום)
Hubert Védrine
שר הפנים
31 במרץ 2004 – 31 במאי 2005
(שנה ו־8 שבועות)
פרסים והוקרה
  • הצלב הגדול של מסדר ההצטיינות הלאומי (1 בדצמבר 2005)
  • פרס הקיסרות הראשונה (2001)
  • פרס פייר לפו (2009)
  • הצלב הגדול של מסדר המופת האזרחי (2006)
  • מפקד בלגיון הכבוד (13 ביולי 2023)
  • הצלב הגדול של מסדר הנסיך אנריקה
  • עיטור המסדר "תהילת העמל"
  • הצלב הגדול של מפקדים במסדר הדוכס גדימינאס הגדול הליטאי
  • מפקד עם כוכב במסדר ההערכה של הרפובליקה של פולין
  • פרס השפה הצרפתית
  • Prix d'Académie
  • הצלב הגדול של מסדר ההערכה של הרפובליקה של פולין
  • הצלב הגדול של מסדר ההצטיינות המלכותי הנורווגי
  • קצין גבוה במסדר הכוכב של רומניה
  • מסדר שלושת הכוכבים, דרגה שנייה
  • מסדר ההצטיינות הליטאי עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דומיניק מארי פרנסואה רנה גלוזו דה וילפןצרפתית: Dominique de Villepin; נולד ב-14 בנובמבר 1953) הוא דיפלומט ופוליטיקאי צרפתי, כיהן כראש ממשלת צרפת החל ממאי 2005 עד למאי 2007.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דה וילפן נולד במרוקו למשפחה צרפתית מכובדת. אביו היה דיפלומט וחבר הסנאט הצרפתי. בשל הקריירה הדיפלומטית של אביו גדל דה וילפן מחוץ לגבולות צרפת, בעיקר באמריקה הלטינית. בבגרותו למד בפריז במכון ללימודי המדינה ובבית הספר הלאומי למנהל (ENA), המכשיר את מנהיגי הפוליטיקה והמנהל הציבורי בצרפת. לאחר מכן החל בקריירה דיפלומטית, כשהוא נושא בתפקידים בשגרירויות צרפת בוושינגטון ובניו דלהי וכן במשרד החוץ בפריז, עד שנת 1993.

ב-1993 מונה כראש הצוות במשרדו של שר החוץ אלן ז'ופה, וב-1995 ניהל את מטה הבחירות של ז'אק שיראק במרוץ לנשיאות. עם ניצחונו של שיראק באותה מערכת בחירות, מינה את דה וילפן כמזכיר כללי של ארמון האליזה, הארמון הנשיאותי, תפקיד אותו מילא לאורך הקדנציה הראשונה של שיראק כנשיא, עד 2002. כישלונו הגדול בתקופה זו היה עצתו לשיראק להקדים את הבחירות לאספה הלאומית כדי לחזק את בסיס תמיכתו בבית הנבחרים הצרפתי, עצה כושלת שעלתה לשיראק באובדן הרוב הדחוק שהיה למחנהו בבית הנבחרים. דה וילפן הציע לשיראק את התפטרותו בעקבות הכישלון, הצעה שנדחתה על ידי שיראק שהמשיך לטפחו ולראות בו את יורשו הפוטנציאלי.

ב-2002, עם תחילת כהונתו השנייה של שיראק כנשיא צרפת, מונה דה וילפן לתפקיד שר החוץ. בתפקיד זה היה אחד הדוברים הבולטים נגד הקואליציה האמריקאית-בריטית ליציאה למלחמת עיראק, ובנה את מעמדה של צרפת כמנהיגת הקואליציה של המדינות המתנגדות למלחמה.

במרץ 2004 מונה לתפקיד שר הפנים בממשלת ז'אן-פייר רפרן. ב-31 במאי 2005, יומיים לאחר שהעם הצרפתי דחה במשאל עם את רעיון החוקה באיחוד האירופי, הודיע שיראק על מינוי דה וילפן לתפקיד ראש ממשלת צרפת. שיראק ניסה לטפח את דה-וילפן כיורשו לקראת הבחירות לנשיאות בשנת 2007, אולם במקביל הודיע יריבו מבית, שר הפנים בממשלתו ניקולא סרקוזי, כי בכוונתו להתמודד על התפקיד. סקרים הצביעו בעקביות על פופולריות רבה יותר של סרקוזי לתפקיד הנשיאות, למורת רוחם של דה וילפן ושיראק, ובסופו של דבר החליט דה וילפן לוותר על המרוץ לנשיאות. סרקוזי אכן זכה בבחירות, ומינה את פרנסואה פיון ליורשו של דה וילפן בתפקיד ראש הממשלה.

ב-2010 הקים דה וילפן מפלגה חדשה, במטרה ליצור תשתית להתמודדותו מול סרקוזי בבחירות לנשיאות בשנת 2012. הוא כשל בהשגת התמיכה הנדרשת להצגת מועמדותו, ובמרץ 2012 פרש מן המרוץ לנשיאות, שבו לבסוף ניצח הסוציאליסט פרנסואה הולנד את ניקולא סרקוזי. הוא דובר צרפתית, אנגלית וספרדית.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]