דומיניק דה וילפן

דומיניק דה וילפן
Dominique de Villepin

דומיניק דה וילפן, 2010
לידה	14 בנובמבר 1953 (בן 72) רבאט, מרוקו
שם לידה	Dominique Marie François René Galouzeau de Villepin
מדינה	צרפת
כינוי	Néron
השכלה	בית הספר הלאומי למנהל (1980) אוניברסיטת פריז מערב נאנטר לה דפאנס אוניברסיטת פנתאון-אסאס המכון למדע המדינה פריז סורבון Lycée Stendhal de Milan
מפלגה	האיחוד למען תנועה עממית, Solidary Republic, התעוררות הרפובליקה, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה
השקפה דתית	הכנסייה הקתולית
בן או בת זוג
ילדים	Arthur de Villepin, Victoire de Villepin, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה
פרסים והוקרה	הצלב הגדול של מסדר ההצטיינות הלאומי (1 בדצמבר 2005) Prix d'Académie פרס הקיסרות הראשונה (2001) הצלב הגדול של מסדר ההערכה של הרפובליקה של פולין Order of Labour, 1st class מפקד עם כוכב במסדר ההערכה של הרפובליקה של פולין פרס פייר לפו (2009) הצלב הגדול של מסדר המופת האזרחי (2006) מסדר ההצטיינות הליטאי הצלב הגדול של מסדר הנסיך אנריקה הצלב הגדול של מפקדים במסדר הדוכס גדימינאס הגדול הליטאי קצין גבוה במסדר הכוכב של רומניה הצלב הגדול של מסדר ההצטיינות המלכותי הנורווגי פרס השפה הצרפתית (2003) מסדר שלושת הכוכבים, דרגה שנייה מפקד בלגיון הכבוד (13 ביולי 2023)
www.villepin.fr
המזכיר הכללי של נשיאות הרפובליקה הצרפתית 17 במאי 1995 – 6 במאי 2002 (7 שנים) → Hubert Védrine Philippe Bas ← ראש ממשלת צרפת 31 במאי 2005 – 17 במאי 2007 (שנתיים) → ז'אן-פייר רפרן פרנסואה פיון ← שר החוץ 17 ביוני 2002 – 31 במרץ 2004 (שנה ו־9 חודשים) → דומיניק דה וילפן מישל ברנייה ← 6 במאי 2002 – 17 ביוני 2002 (חודש ו־12 ימים) → Hubert Védrine דומיניק דה וילפן ← שר הפנים 31 במרץ 2004 – 31 במאי 2005 (שנה וחודשיים) → ניקולא סרקוזי ניקולא סרקוזי ←

דומיניק מארי פרנסואה רנה גלוזו דה וילפן (בצרפתית: Dominique de Villepin; נולד ב-14 בנובמבר 1953) הוא דיפלומט ופוליטיקאי צרפתי, כיהן כראש ממשלת צרפת החל ממאי 2005 עד למאי 2007.

ביוגרפיה

דה וילפן נולד במרוקו למשפחה צרפתית מכובדת. אביו היה דיפלומט וחבר הסנאט. בשל הקריירה הדיפלומטית של אביו גדל דה וילפן מחוץ לגבולות צרפת, בעיקר באמריקה הלטינית. בבגרותו למד בפריז במכון ללימודי המדינה ובבית הספר הלאומי למנהל (ENA), המכשיר את מנהיגי הפוליטיקה והמנהל הציבורי בצרפת. לאחר מכן החל בקריירה דיפלומטית, כשהוא נושא בתפקידים בשגרירויות צרפת בוושינגטון ובניו דלהי וכן במשרד החוץ בפריז, עד שנת 1993.

ב-1993 מונה כראש הצוות במשרדו של שר החוץ אלן ז'ופה, וב-1995 ניהל את מטה הבחירות של ז'אק שיראק במרוץ לנשיאות. עם ניצחונו של שיראק באותה מערכת בחירות, מינה את דה וילפן כמזכיר כללי של ארמון האליזה, הארמון הנשיאותי, תפקיד אותו מילא לאורך הקדנציה הראשונה של שיראק כנשיא, עד 2002. כישלונו הגדול בתקופה זו היה עצתו לשיראק להקדים את הבחירות לאספה הלאומית כדי לחזק את בסיס תמיכתו בבית הנבחרים הצרפתי, עצה כושלת שעלתה לשיראק באובדן הרוב הדחוק שהיה למחנהו בבית הנבחרים. דה וילפן הציע לשיראק את התפטרותו בעקבות הכישלון, הצעה שנדחתה על ידי שיראק שהמשיך לטפחו ולראות בו את יורשו הפוטנציאלי.

ב-2002, עם תחילת כהונתו השנייה של שיראק כנשיא צרפת, מונה דה וילפן לתפקיד שר החוץ. בתפקיד זה היה אחד הדוברים הבולטים נגד הקואליציה האמריקאית-בריטית ליציאה למלחמת עיראק, ובנה את מעמדה של צרפת כמנהיגת הקואליציה של המדינות המתנגדות למלחמה.

במרץ 2004 מונה לתפקיד שר הפנים בממשלת ז'אן-פייר רפרן. ב-31 במאי 2005, יומיים לאחר שהעם הצרפתי דחה במשאל עם את רעיון החוקה באיחוד האירופי, הודיע שיראק על מינוי דה וילפן לתפקיד ראש ממשלת צרפת. שיראק ניסה לטפח את דה-וילפן כיורשו לקראת הבחירות לנשיאות בשנת 2007, אולם במקביל הודיע יריבו מבית, שר הפנים בממשלתו ניקולא סרקוזי, כי בכוונתו להתמודד על התפקיד. סקרים הצביעו בעקביות על פופולריות רבה יותר של סרקוזי לתפקיד הנשיאות, למורת רוחם של דה וילפן ושיראק, ובסופו של דבר החליט דה וילפן לוותר על המרוץ לנשיאות. סרקוזי אכן זכה בבחירות, ומינה את פרנסואה פיון ליורשו של דה וילפן בתפקיד ראש הממשלה.

ב-2010 הקים דה וילפן מפלגה חדשה, במטרה ליצור תשתית להתמודדותו מול סרקוזי בבחירות לנשיאות בשנת 2012. הוא כשל בהשגת התמיכה הנדרשת להצגת מועמדותו, ובמרץ 2012 פרש מן המרוץ לנשיאות, שבו לבסוף ניצח הסוציאליסט פרנסואה הולנד את ניקולא סרקוזי. הוא דובר צרפתית, אנגלית וספרדית.

ראו גם

• מהומות חוק תעסוקת הצעירים בצרפת

קישורים חיצוניים

• דומיניק דה וילפן, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• דומיניק דה וילפן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)