כרם ישראל
 | |
| פינת הרחובות קלישר והתבור בשכונת כרם ישראל | |
| מידע | |
|---|---|
| קואורדינטות | 32°03′58″N 34°46′04″E / 32.066183°N 34.767644°E |
|
(למפת תל אביב רגילה)   כרם ישראל  | |
  | |
כרם ישראל היא שכונה בלב תל אביב, בין נווה צדק מדרום לבין מדרחוב נחלת בנימין מצפון, ובין שוק הכרמל וכרם התימנים ממערב לבין רחוב אלנבי ושכונת לב העיר ממזרח.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1911 רכש ועד תל אביב שטח של כשלושים דונם באזור הרחובות שפ"ר, גרוזנברג ומוהליבר. השטח חולק למגרשים בני אלף אמה (כגודל המגרשים באחוזת בית), אך צורת המגרש וכיוונו גרמו לתכנון הרחובות בזווית שונה מאלה של אחוזת בית ושל נחלת בנימין הסמוכות. ב-1913 רכש הוועד שטח נוסף בן כשלושים דונם מאברהם מויאל. בצילום אוויר בריטי משנת 1917 כבר נראים מספר בתים בנויים בשטח זה.
למעשה, אזור זה לא תפקד כשכונה במובן הרגיל של המושג. לא פעל בו ועד כמו בשכונות אחרות שנבנו אז (נחלת בנימין, חברה חדשה, מחניים ועוד), ולא היה אופי אחיד לאוכלוסייה ולסגנון הבנייה. האזור הכיל מספר שכונות:
- שכונת פקידי אפ"ק
- שכונת ברנר, שהוקמה ב-1922 על אדמות מויאל. מנתה כ-315 משפחות שחיו בצריפים רעועים (כיום הרחובות יצחק אלחנן, מוהליבר, יעבץ והתבור).
- מחנה ברנר
- שכונת הבונה, המסומנת במפה מ-1923 בין הרחובות מוהליבר, קלישר, התבור ויעבץ, ובה גם ביתו של האדריכל ומהנדס העיר הראשון יהודה מגידוביץ.
סמיכות האזור לקו התפר עם מנשייה גרמה לחיכוכים רבים ולהגירת תושבים לאזורים בטוחים יותר בעיר. כך היה גם בשלבים הראשונים של מלחמת העצמאות. בשנות השישים והשבעים התרוקן אזור כרם ישראל מרוב תושביו לטובת עסקים שונים (בעיקר מתפרות ועסקי אופנה). בתי הספר באזור (קלישר, זרובבל והשחר) נסגרו וילדי הסביבה עברו ללמוד בבית הספר בלפור בלב העיר (המשרת עד היום את תושבי הסביבה) או בבית הספר הכובשים (שנהרס ולימים הפך למלון דייוויד אינטרקונטיננטל).
באמצע שנות השמונים חלו שינויים מפליגים בכל הסביבה, בעיקר בעקבות מדיניות העירייה ובעזרת מענקים מטעם החברה העירונית עזרה וביצרון: אזור רחוב שינקין שופץ, שכונות שבזי מותגו בשם נווה צדק, המרכז התיאטרוני ולהקת המחול ענבל החלו לפעול במתחם בתי הספר הראשונים, ונבנה מדרחוב נחלת בנימין. כל השינויים מסביב חלחלו גם לאזור כרם ישראל, שבשל מיקומו האטרקטיבי חזר להיות אופציה למגורים. בשנות התשעים החלה לפעול במקום קבוצת פעילים במספר נושאים, וביניהם המאבק בחברת דן להעברת קווי האוטובוס העוברים ברחוב גרוזנברג המיושב לרחוב אחד העם. נראה שבתקופה זאת גם החל השימוש בשם כרם ישראל, ככל הנראה בהשראת שכונות מחנה ישראל וכרם התימנים הסמוכות.
אדריכלות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשכונה כ-30 בניינים לשימור, ביניהם:
- בית וילסון, קלישר 9 פינת התבור. אדריכל: יהודה מגידוביץ. סגנון: אקלקטי מודרני.
- בית העמודים, התבור 46 פינת רמב"ם. אדריכל: יהודה מגידוביץ. סגנון: אקלקטי מודרני.
- בית חבויניק, מונטיפיורי 1. אדריכל שימור: אמנון בר-אור. סגנון: בינלאומי. הבניין משמש כיום כבית לשכת רואי-החשבון בישראל.
בשכונה קיימים מספר מבני ציבור, ביניהם:
- "המרכז לאמנות עכשווית" (CCA) ברחוב צדוק הכהן 2א' והמרכז הקהילתי קלישר, בתכנון משרד קיסילוב-קיי אדריכלים. תכנון המבנים זיכה את המשרד בפרס רכטר לאדריכלות בשנת 2000.
- "סדנאות האמנים בתל אביב" ברחוב התבור 32, כולל 12 סדנאות עבודה לאמנים וגלריה. עברו ב-2019 למבנה זה מרחוב קלישר 5, שבו הוקם המרכז הקהילתי.
השכונה כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנים האחרונות מואצת מגמת השיפוץ והבניה מחדש של בנייני מגורים בשכונה. מבני מגורים ששימשו שנים עסקים כגון מתפרות או חנויות אופנה סיטונאיות חוזרים לשמש למגורים או נהרסים ומבנים חדשים נבנים במקומם. ניכר כי שיאה של מגמה זו היא בניית מגדל מגורים במגרש ששימש שנים כחניון בחלקה הדרומי של השכונה, במקום שבו שכנה שכונת ברנר.
עיריית תל אביב-יפו מקדמת שתי תוכניות בינוי עיר (תב"ע) בגבולות השכונה, שעתידות להשפיע עליה בשנים הקרובות:
- תוכנית לשדרוג מתחם שוק הכרמל, הכוללת מיסוד ושיפוץ יסודי של שוק הכרמל ושוק עזה, הקמת חניון תת-קרקעי, מבני משרדים, מבני מגורים ומבנה ציבור.
- תוכנית להפיכת רחוב יצחק אלחנן לשדרה שתקשר בין שדרות רוטשילד לבין הים ובכך תשלים את טבעת השדרות של תל אביב. השדרה תהיה בצד הצפוני של הרחוב (בדומה לשדרות דוד המלך) ולאורכה תהיה קולונדה מסחרית (בדומה לרחוב אבן גבירול).
על פי תמ"א 70 (תוכנית המתאר הארצית לקווי המטרו במטרופולין גוש דן) מתוכננת תחנה של מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב - קו המטרו M2 בגן הכובשים וכמו כן תחנה בכיכר מגן-דוד.