כרמית לוי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
כרמית לוי
אין תמונה חופשית
לידה 1975 (בת 44 בערך)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

כרמית לוי (נולדה בשנת 1975) היא חוקרת סרטן ישראלית, המתמחה במלנומה; פרופסור ומרצה בכירה במחלקה לגנטיקה של האדם וביוכימיה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת תל אביב.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כרמיח לוי נולדה בירושלים, למשפחה ששורשיה בתימן. סיימה דוקטורט בביוכימיה בהצטיינות מהאוניברסיטה העברית בירושלים. בין השנים 2005–2011 עשתה פוסט-דוקטורט ועבדה כחוקרת בבית הספר לרפואה באוניברסיטת הרווארד. בשנת 2011 חזרה לישראל כחלק מהמאמץ הלאומי להשבת מדענים מצטיינים מחוץ לישראל, ונקלטה כחוקרת באוניברסיטת תל אביב ובמרכז המצוינות שעוסק בחקר רגולציה גנית במחלות אנושיות מורכבות, בהובלת האוניברסיטה העברית בירושלים[1].

מתגוררת בגבעתיים. רווקה.

מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוי הובילה מחקר שפורסם בכתב העת המדעי Nature. המחקר מומן בתמיכת משרד המדע, במסגרת תוכנית משותפת עם פרופ' יורג הוהיזל ולורין סנדר מהמרכז לחקר הסרטן DKFZ בהיידלברג שבגרמניה, ד"ר שושי גרינברגר מהמרכז הרפואי שיבא וד"ר רונן ברנר מהמרכז הרפואי וולפסון.
במחקר התגלה כי סרטן, שנמצא באפידרמיס, בטרם חדירותו לדרמיס שולח בועיות זעירות המכילות חומר גנטי מסוג microRNA, והן שיוצרות את השינוי במבנה הדרמיס, כהכנה לקליטת התאים הסרטניים ולשינוע הגרורות. החוקרים ניסו בהצלחה במחקר שני חומרים כימיים שעשויים לעצור את התהליך בשלביו הראשוניים: SB202190, מעכב את שליחת הבועיות מהגידול שבאפידרמיס אל שכבת הדרמיס, ו-U0126 מונע את היווצרות השינויים בדרמיס גם לאחר הגעת הבועיות[2][3].

פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • נבחרה בין מצטייני הרקטור בהוראה בקרב הסגל הבכיר באוניברסיטת תל אביב (תשע"ג - 2012–2013)

רשימות עיתונאיות שציינו את פרופ' לוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • המגזין דה-מרקר בחר בה בין ה-40 הצעירים המבטיחים (2012)
  • אתר Mako בחר בה ברשימת האנשים הכי משפיעים בישראל (2016)[4].

פרסומים מדעיים (באנגלית)[עריכת קוד מקור | עריכה]

1. Bell RE, Levy C*. The 3 M’s: Melanoma, MITF and microRNA. PCMR 2011.

2. Feige E, Yokoyama S, Levy C, Khaled M, Igras V, Richard J. Lin, Lee S, Widlund HR, Scott R. Granter, Andrew L. Kung, Fisher DE. Hypoxia-induced transcriptional repression of the melanoma oncogene MITF by the HIF1-DEC1 axis. PNAS 2011.

3. Khaled M., Schubert S, Janas M.M, Veguilla R.A, Golan D, Fisher D.E, Novina C.D, Shomron N and Levy C*, “A Regulatory Loop Between Microprocessor and Spliceosome Activities: the Case of miR-211 and TRPM1”. Plos Genetics 2011.

4. Levy C, and Fisher D.E, “Dual role of lineage restricted transcription factors” Transcription Jan 2011.

5. Levy C, Mehdi Khaled, Dimitrios Iliopoulos, Maja Janas, Steffen Schubert, Sophie Pinner, Po-Hao Chen, Shuqiang Li, Anne Fletcher, Satoru Yokoyama, Kenneth L. Scott, Levi A. Garraway, Jun S. Song, Scott R. Granter, Shannon J. Turley, David E. Fisher, and Carl D. Novina, “Intronic miR-211 assumes the tumor suppressive function of its host gene in melanoma” Mol Cell Nov 2010.

6. Khaled M, Levy C and Fisher D.E, “Control of melanocyte differentiation by a MITF-PDE4d3 homeostatic circuit” Genes&Dev Oct 2010.

7. Levy C, Khaled M, Robinson K.C, Veguilla R.A, Chen PH, Yokoyama S, Makino E, Jun Lu, Larue L, Beermann F, Chin L, Bosenberg M, Song J.S, and Fisher D.E, “Lineage specific transcriptional regulation of DICER by MITF in melanocytes” Cell Vol.141 June 2010.

8. Levy C, Golan D, Friedman B and Shomron N “Biased hosting of intronic microRNA genes”, Bioinformatics. 2010 Feb 24.

9. Shomron N and Levy C “MicroRNA-Biogenesis and Pre-mRNA Splicing Crosstalk”. Journal of Biomedicine and Biotechnology. 2009:594678

10. Yokoyama S, Feige E, Poling L.L, Levy C, Widlund H.R, Khaled M, Kung A.L, and Fisher D.E “Pharmacologic suppression of MITF expression via HDAC inhibitors in melanoma lineage”. Pigment Cell and Melanoma Research. 2008 Aug;21(4):457-63.

11. Levy C, Kahled M and Fisher D.E “MITF: master regulator of melanocyte development and melanoma oncogene” Trends in Molecular Medicine. 2006 Sep; 12(9): 406-14

12. Levy C, Lee Y, Nechushtan H, Schueler-Furman O, Sonnenblick A, Hachohen S and Razin E “Identifying a common molecular mechanism for inhibition of MITF and STAT3 by PIAS3”. Blood. 2006 Apr 1;107(7):2839-45.

13. Sonnenblick A, Levy C and Razin E. “Immunological trigger of mast cells by monomeric IgE: effect on microphthalmia transcription factor, STAT3 network of interactions”. J Immunol. 2005 Aug 1;175(3):1450-5.

14. Levy C, Sonnenblick A and Razin E, “The interplay between MITF, PIAS3 and STAT3 in mast cells and melanocytes”. Mol Cell Biol. 2004 Dec.

15. Miller A.J, Levy C, Davis I.J, Razin E, and Fisher D.E. “SUMOylation of MITF and its related family members TFE3 and TFEB”. J Biol Chem. 2004 Oct 25.

16. Levy C, Sonnenblick A and Razin E “Role played by microphthalmia transcription factor phosphorylation and its Zip domain in its transcriptional inhibition by PIAS3”. Mol Cell Biol. 2003 Dec;23(24):9073-80.

17. Levy C, Nechushtan H and Razin E “A New Roll for the STAT3 Inhibitor, PIAS3” J Biol Chem. 2002; 277, 1962-1

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]