כתר שם טוב (בעש"ט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כתר שם טוב
מידע כללי
מאת הבעל שם טוב
סוגה תורת החסידות
הוצאה
תאריך הוצאה 1793 עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך הופעה ראשונה ה'תקנ"ד
עורך אהרן בן צבי הירש הכהן מאפטה עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
היברובוקס 3719
הספרייה הלאומית 990019447810205171
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

כתר שם טוב הוא ספר המלקט את דברי תורתו של מייסד תנועת החסידות רבי ישראל בעל שם טוב. את הספר חיבר רבי אהרון הכהן שליקט את הדברים בעיקר מספרי בעל ה'תולדות' רבי יעקב יוסף כ"ץ מפולאנה ספר בן פורת יוסף וספר תולדות יעקב יוסף וספר צפנת פענח. מקורות נוספים לספר מתוך הספר ליקוטים יקרים וספר יושר דברי אמת משולם פֶייבוּש הלוי הֶלֶר מזְבַּרַז.

חלקו הראשון של הספר נדפס בזולקווא בשנת ה'תקנ"ד וחלקו השני נדפס שם בשנת ה'תקנ"ה.

מייחודיותו של ספר זה על שאר ספרי הליקוט שבהם נדפסו תורות מהבעל שם טוב (שבראשם ספר בעל שם טוב על התורה), הוא העובדה שספר זה נדפס סמוך לפטירת הבעל שם טוב ורוב תלמידיו הגדולים של הבעל שם טוב והרב המגיד היו עודם בחיים והכירו את מעלותו של המלקט. על ספריו האחרים של המלקט ישנם הסכמות מגדולי החסידות בהם, רבי לוי יצחק מברדיטשוב, רבי שלמה מקרלין, רבי ישראל מקוזניץ, החוזה מלובלין ועוד.

במקור הספר הודפסו כל התורות ברצף אחד, בשנת ה'תשל"ג בהוראתו של הרבי מליובאוויטש יצא לאור הספר במהדורה חדשה עם חלוקת התורות לאותיות בהוצאת הספרים החבדי"תקה"ת. מאז יצא במספר מהדורות צילום ובשנת ה'תשנ"ט יצא במהדורה משופרת גם ממהדורה זו נדפסו מספר מהדורות צילום[1]. בשנת ה'תשס"ד יצא הספר במהדורה חדשה ומיוחדת תחת השם "כתר שם טוב השלם", על ידי הוצאת ספרים קה"ת בעריכת הרב יעקב עמנואל שוחט בהוספת ציונים, מראה מקומות ומפתחות[2].

בשנת ה'תשע"ז הוציאו מעיינותיך את הספר במהדורה מבוארת בשם "כתר שם טוב המבואר" בשני כרכים עם ביאור מהרב מענדל וועכטער.

מבנה הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראש הספר מופיעה צוואה בהם דברי הוראות והדרכות להנהגת החסידים. מקורה של הצוואה הוא מהספר ליקוטים יקרים והצוואה הובאה גם בספר צוואת הריב"ש, אך האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי כתב ש"באמת אינה צוואתו, וגם לא ציווה כלום לפני פטירתו" רק שהם "ליקוטי אמרותיו הטהורות שנלקוטי לקוטי בתר לקוטי, ולא ידעו לכוון הלשון על מתכונתו, אך המכוון הוא אמת לאמיתו"[3]. בדברי הצוואה מבקש הבעל שם טוב: א. שיעבדו את השם בתמימות ויקבעו שיעור מוסר בכל יום. ב. לדקדק בקריאת שמע. ג. לטבול במקווה. ד. לשמור שבת כהלכתו בכל דקדוקיו ופרטיו.

אחר כך מתחיל סדר ליקוט התורות שבראשם מופיע העתק מכתב שכתב לארץ הקודש אל גיסו רבי גרשון מקיטוב, ובמכתב זה הוא מספר לו על עלית נשמה שעשה בראש השנה. אגרת זו היא יסוד בחסידות[4], כיון שמסופר בה על המפגש של הבעל שם טוב עם המשיח, בו שאל "אימתי קאתי מר?" והמשיח ענה לו את התשובה המפורסמת – "לכשיפוצו מעינותיך חוצה". בתורה הבאה מופיעה כוונת המקווה מהבעל שם טוב. ואז ממשיך להביא תורות רצופות מהבעל שם טוב על פסוקים ועוד.

בחלק השני של הספר מופיעה בראש הספר הסכמה, והמשך ליקוט תורות הבעל שם טוב כמו בכרך הקודם.

במהדורת קה"ת חולקו התורות (בהוראת הרבי מליובאוויטש) לקטעים קצרים להקל על הלומד. ובסוף הספר הובא חלק ההוספות שבו הודפסה "כוונת המקוה מהבעל שם טוב" כפי שהובאה בספר פרי הארץ של רבי מנחם מנדל מויטבסק ובסידור עם דא"ח של האדמו"ר הזקן. "כוונת התקיעות". "תורות ופתגמי הבעל שם טוב" בהם גם 7 תורות שאמר הבעל שם טוב בגן עדן בח"י אלול ה'תרנ"ב ונעתקו מכתבי אדמו"ר הריי"צ[5] ו"מנהגי והנהגות הבעל שם טוב" שנלקטו מתורת אדמור"י חב"ד. אמרות קודש מאדמור"י חב"ד שנאמרו על הבעל שם טוב תולדותיו ושיטתו. ביאורי הרבי מליובאוויטש על 7 התורות שאמר הבעל שם טוב בגן עדן. הערות וציונים ומפתחות.

מהדורות הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראה פתח דבר לספר "כתר שם טוב השלם", קה"ת, ה'תשס"ד.
  2. ^ שער המהדורה באתר ספריית חב"ד שבשיתוף עם היברו בוקס.
  3. ^ ספר התניא, אגרת הקודש, סימן כה.
  4. ^ הרב יצחק גינזבורג, שיעורים בספר כתר שם טוב.
  5. ^ לקוטי דיבורים, חלק ב', עמוד שכט. ספר השיחות ה'תרצ"ז עמ' 166.