טבילת עזרא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

טבילת עזרא היא טבילה שתיקן עזרא הסופר למי שנטמא בטומאת קרי, ורוצה ללמוד תורה או להתפלל.

אך מדין תורה חיוב הטבילה הוא רק לצורך מעשים המחייבים את העושה אותם להיות טהור כדוגמת: אכילת קדשים, עלייה למקדש, קיום יחסי אישות לנידה ועוד.

פרטי התקנה וטעמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת בית שני קבע עזרא הסופר הגבלה מיוחדת על בעל קרי, שבמהותה איננה קשורה להלכות טומאה וטהרה, והיא שלא ילמד תורה ולא יתפלל עד שיטבול במקווה[1].

אפשרות נוספת למי שמתקשה לטבול במקווה היא לשפוך על עצמו מים בכמות של תשעה קבין[2], דבר שאמנם אינו מטהר אותו, אבל מתיר לו ללמוד או להתפלל[3].

שני טעמים עיקרים נאמרו בתקנה:

  1. מאחר שטומאה זו באה מקלות ראש, נאסר האדם בתלמוד תורה ותפילה שמחייבים כובד ראש[4].
  2. שלא כדי שלא יהיו בני אדם מצוין תדיר אצל נשותיהם לצורך תשמיש המיטה[5].

הראי"ה קוק הסביר שמגמת התקנה הייתה בשביל לחבר את העם לדיני הטהרה הנצרכים כאשר המקדש עומד על תילו, וכעת, כאשר האומה חוזרת לארצה, ענייני הטהרה הגופנית צריכים להיות יותר דומיננטיים, עם תחיית התרבות הישראלית:

לכתחלה בימי עזרא היתה המגמה לקשר את ישראל אל הקודש המקדש, גם בצד התחתיתי שהוא אחד מדרכי החנוך הכלליים של האומה, והובלטה הטהרה... ביחוד ראוי הוא להתגדל ביחד עם תחיית האומה בארץ ישראל בחבור ההגדלה של השקוע ברוחניות, מצמאון בריא ומועה קבועה ומסויימת להבראות את כל האומה ואת שורש נשמתה בכל תכונת החיים שלה, שהטהרה הבשרית היא אחת מגבורותיה

(אורות התחיה לה)

ביטול התקנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דעת רוב הפוסקים כי תקנת עזרא זו התבטלה זמן מה לאחר חורבן בית המקדש, משום שהציבור לא עמד בו[6].

יש שהסבירו את ההיתר מלטבול על פי מה שמופיע בתלמוד[7] בשם רבי יהודה בן בתירא, שדברי תורה אינם מקבלים טומאה משום שהם נמשלו לאש ואש איננה מקבלת טומאה[8].

אמנם הרבה מהראשונים סוברים שאף שבטלה טבילת עזרא לתורה, מכל מקום לתפילה לא בטלה, ואסור להתפלל עד שיטבול[9].

הרמב"ם באחת מתשובתיו מעיד על עצמו שהוא מעולם לא ביטל לעצמו את הרחיצה מטומאת קרי:

וזה העני שאמר עלי שאיני רוחץ מקרי, שקר הוא! מעידין עלי שמים וארץ שמעולם לא עשיתי זאת אלא מחולי.

מהדו' ר"י שילת עמ' תלז-תלח

בספר שו"ת מן השמים כתב ששאל האם הלכה כדעת האומרים שבטלה טבילת עזרא, או כדעת החולקים, וזה אשר ענו לו מן השמים:

ועבדתם את ה' אלהיכם הוי אומר זר תפלך ואפשר טמא ומקריב קרבן. ואם תאמר שאר טומאות, אינו דומה טומאה מאונס לטומאה מדעת, אינו דומה טומאה הבאה ממקום אחר לטומאה היוצאה מגופו. ועזרא כשתיקן ברוח הקודש ראה ותיקן. ועל הירושלמי דע אלו היה עמהם בבית המדרש לא מצאו ידיהם, ועוד הרי חזר בו ואמר קודם תקנת עזרא נשנית משנה זאת, ודבר זה גורם אורך הגלות, כי אם היתה תפלת ישראל כתקונה כבר נתקבלה תפלתם זה ימים רבים, אך סבלות הגלות ותלמוד תורה ומעשים טובים הם העומדים לישראל. ואחר זה השיבו: שמענו מאחורי הפרגוד לטהר כל ישראל יחד אי אפשר, אך אם יטהרו שליחי צבור בכל מקום ימהרו ביאת הגואל. ובכל מקום מוגש לשמי ומנחה טהורה אבוא אליך וברכתיך

שו"ת מן השמים (שאלה ה)

הטבילה בזמן הזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

להלכה פסק בשולחן ערוך[10] כדעת הרמב"ם ועוד שבימינו בטלה תקנת עזרא ומותרים בתלמוד תורה קריאת שמע ותפילה.

אף שמעיקר הדין בטלה טבילת עזרא, בכל זאת, יש הנוהגים אף בימינו, לקיים תקנה זו, וכן נהוג בחוגי החסידות, לטבול כל יום קודם תפילת שחרית.

לעניין טבילת עזרא בשבת נחלקו הפוסקים, יש מהן שהתירו ויש שאסרו. וכן נחלקו בפוסקים לעניין טבילה בתשעת הימים.

מעלת טבילת עזרא[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספרי החסידות האריכו בגודל מעלת הטובל טבילת עזרא.

הרב חיים קנייבסקי בספרו אורחות יושר כתב:

ראיתי בספר אחד (כעת איני זוכר היכן) שכל החיבורים שנתקבלו בכל ישראל הם אלו שהמחבר נזהר בטבילת עזרא.

אורחות יושר (יא)

בספר מאור ושמש כתב אף הוא בעניין מעלת טבילת עזרא:

ובזמנים הקודמים שהיה דְבַר ה' יָקָר בַּיָּמִים הָהֵם ולא היו יודעים מיראת הרוממות כלל, זאת היה מחמת שהיו לומדים תורה ולא נזהרו בטבילה זו. והכת שבתי צבי ימח שמם שהיו אז בימים ההם, ומזה נעשו אפיקורסים - שלמדו ספרי קבלה בטומאת הגוף. והיה העולם שָׁמֵם עד שבאו שני המאורות הגדולים לעולם, הבעל שם טוב הקדוש, ואדמו"ר הרב רבינו אלימלך נשמתם בגנזי מרומים, והם פָּתְחוּ שַׁעַר לַה' צַדִּיקִים יָבוֹאוּ בּוֹ, שלא יהרהר אדם שום הרהור תורה עד שיטבול עצמו לקריו, שחכמי הגמרא לא בטלוהו אלא מפני שאין רוב הציבור יכולין לעמוד בה, אבל אותן האנשים הרוצים להשיג גופי התורה ומצות - צריכין להיות נזהר מאד בטבילה זו. ועוד זאת אנו למידין מסמיכת הכתובים והודעתם לבניך ולבני בניך וסמיך ליה יום אשר עמדת וגו', שזאת גם כן בלתי אפשר - ללמוד לתלמידים ולהכניס בלבם יראת ה', אם אינו נזהר בטבילה זו.

מאור ושמש (ויקרא, אמור)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ משנה מסכת ברכות פרק ג משניות ד-ה. לדעת הרמב"ם התקנה המקורית הייתה ללימוד תורה בלבד, ובית דין אחר הוסיף תקנה לטבול לפני תפילה. ראו משנה תורה לרמב"ם, ספר אהבה, הלכות תפילה וברכת כהנים, פרק ד', הלכה ד'. לעומת זאת הרא"ש (בבא קמא סוף פרק ז') העלה אפשרות לפיה תקנת עזרא הייתה טבילה לתפילה ולא ללימוד תורה.
  2. ^ (תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף כ"ב, עמוד א') והם 10.8 ליטר ולדעת החזו"א 21.51 ליטר
  3. ^ משנה מסכת מקוואות פרק ג משנה ד
  4. ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף כ"א, עמוד א'. טור, אורח חיים סימן פח.
  5. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק ג', הלכה ד'
  6. ^ תלמוד בבלי, שם, ורמב"ם, משנה תורה, הלכות קריאת שמע פרק ד הלכה ח.
  7. ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף כ"ב, עמוד א'.
  8. ^ בית יוסף, אורח חיים פח.
  9. ^ דעת רב האי גאון (הובא ברי"ף וברא"ש מסכת ברכות פרק ג), וכן דעת רבינו חננאל (כך כתבו בתוספות מסכת חולין קכב ב).
  10. ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן פ"ח, סעיף א'