לאונרד האסי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
לאונרד האסי

לאונרד דאנקן אלברט האסיאנגלית: Leonard Duncan Albert Hussey6 ביוני 1891 - 25 בפברואר 1964) היה מטאורולוג, ארכאולוג, רופא וחוקר ארצות אנגלי, חבר במשלחת הטראנס-אנטארקטית האימפריאלית ובמשלחת שקלטון-רווט, שתיהן בפיקודו של ארנסט שקלטון. לאחר מותו של שקלטון על סיפון ה"קווסט" במעגן בג'ורג'יה הדרומית, המשיכו שאר אנשי הסגל במשלחת שקלטון-רווט בהפלגה דרומה, ואילו האסי ליווה את שקלטון אל מונטווידאו ומשם, לפי הוראת ליידי אמילי שקלטון, החזיר את גופתו לקבורה בג'ורג'יה הדרומית.

האסי שירת בצבא בריטניה במלחמת העולם הראשונה והיה עם שקלטון ברוסיה. אחרי המלחמה למד רפואה ובמשלחת שקלטון-רווט שירת כעוזר רופא. אחרי שובו מן המשלחת עבד האסי בשוק הפרטי ובשנת 1940 התגייס שוב ושירת כקצין רפואה מצטיין בחיל האוויר המלכותי במלחמת העולם השנייה.

ילדות ונעורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האסי נולד בלונדון, הילד השישי במשפחה. אביו עבד כמכונאי במפעל הדפסה מקומי. בשנת 1909 החל את לימודיו באוניברסיטת לונדון, בתחום הפסיכולוגיה וקיבל תואר ראשון בקינג'ס קולג' לונדון, לצד תארים במטאורולוגיה ואנתרופולוגיה.

סודאן ושקלטון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1913 התקבל האסי לעבודה כאנתרופולוג וארכאולוג בחפירות בג'בל מויה, סודאן, כחבר במשלחת של הנרי ולקאם. בעת שהותו בסודאן, קרא בעיתון ישן על כוונתו של שקלטון לארגן משלחת לאנטארקטיקה וכתב לו כי הוא מעוניין להצטרף למיזם. שקלטון פגש את האסי ולאחר עיון בדמותו, הודיע לו שהוא מוצא חן בעיניו והוא מסכים לצרפו למשלחת. לאחר זמן אמר לו, שבחר בו משום ש"נראה מצחיק".[1]

המשלחת הטראנס-אנטארקטית האימפריאלית 1917-1914[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – המשלחת הטראנס-אנטארקטית האימפריאלית
רג'ינלד ג'יימס (משמאל) ולאונרד האסי במעבדה על סיפון "אנדיורנס")

האסי הצטרף למשלחת הטראנס-אנטארקטית האימפריאלית של 1914 עד 1917 לים ודל כמטראוגולוג. הוא ניהל יומן בכריכת-עור במשך כל המשלחת. האסי היה מקובל על חברי הקבוצה הודות לחוש ההומור שלו ולנגינתו בכל הזדמנות בבנג'ו שלו בעל חמשת המיתרים, יחד עם חיקויי הטרומבון וחמת חלילים של ג'יימס מק אילרוי. פרנק וורסלי אמר עליו, "האסי ניחן בשנינות מזהירה, ומענה הלשון החריף שלו היה מן השמחות היחידות שעוד נותרו לנו. לעיתים קרובות היינו עושים יד אחת לקנטר אותו רק למען העונג שבשמיעת תשובותיו החריפות. מכל התגרות כזאת היה יוצא תמיד בידו על העליונה, ואחת היא כמה מאיתנו התייצבו מולו לנסות לנצח אותו." ב-22 ביוני 1915 ערכו האסי ואנשי הסגל "קונצרט עישון" ומסיבת תחפושות למשך ארבע שעות, שבמהלכן היה האסי מחופש לזמר נודד שחור.

הבנג'ו, במשקל 5.5 ק"ג, הוצא משברי אנדיורנס בידי שקלטון כ"סם מרפא חיוני לנפש", שהצלתו הצדיקה חריגה מן ההוראה המחמירה שקבע, להסתפק ב"קילו אחד לאיש". ב-24 באפריל 1916, כששקלטון יצא עם עוד חמישה אנשים להפליג על סירת ההצלה "ג'יימס קיירד" מאי הפיל לג'ורג'יה הדרומית להזעיק עזרה, היה האסי בין 22 האנשים שנשארו מאחור לחכות לחילוץ והבנג'ו שלו המשיך לשמש אותו לשיפור המוראל. האסי לא הצטיין בנגינה בבאנג'ו, אבל הוא שימש אותו בהרפתקותיו הרבות ובין השאר ניגן בו לפני שבט אוכלי אדם באפריקה.[2]

מלחמת העולם הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האסי הצטרף תחילה לקבוצה מאנשי הסגל של אוניברסיטת לונדון להכשרה לקצונה, וגויס כצוער בדרגת סגן לייטננט ב-13 בנובמבר 1912. בשנות המלחמה שירת בצרפת וכן השתתף עם שקלטון במבצעים במורמנסק שבצפון רוסיה כחלק ממשלחת דוב הקוטב. בסוף הסכסוך, הגיע האסי לדרגת סרן.

משלחת שקלטון-רווט 1922-1921[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – משלחת שקלטון-רווט

לאחר תום מלחמת העולם הראשונה, הוסמך האסי כרופא וחזר אל שקלטון למשלחת שיצאה בפיקודו לאנטארקטיקה על סיפון ה"קווסט".

לאחר מותו של שקלטון במעגן בג'ורג'יה הדרומית, ביקש פרנק ויילד את האסי ללוות את גופתו לאנגליה, כשוויילד עצמו קיבל את הפיקוד על ה"קווסט". האסי הגיע לדרום אמריקה ושיגר לאנגליה מברק להודיע על מות חוקר הארצות. אלמנתו של שקלטון ענתה, כי שקלטון צריך להיקבר בגריטוויקן שבג'ורג'יה הדרומית, והאסי מילא את הוראותיה כלשונן.[3]

קריירה רפואית בלונדון[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שובו לאנגליה, עסק האסי ברפואה בלונדון עד 1940. הוא התקבל כחבר בקולג' המלכותי למנתחים והיה בעל רישיון לעסוק ברפואה מטעם הקולג' המלכותי לרופאים.[4]

מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האסי התגייס לחיל האוויר המלכותי במלחמת העולם השנייה.[5] הוא שירת באיסלנד כקצין רפואה ראשון בכיר בדרגת מפקד טייסת (מקבילה לרב-סרן) ואחר בבסיס בנסון של חיל האוויר המלכותי בלונדון. למשך תקופת מה לאחר המלחמה נשאר בקשר עם חיל האוויר המלכותי, כמפקד טייסת מתנדב במילואים.[2]

קריירה לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האסי חזר לעיסוקו כרופא כללי בהרטפורדשייר, שם נשאר עד 1957. עם פרוש שנת 1946 קיבל תואר אבירות (OBE) על שירותו במלחמה[6]וב-1949 שירת על אוניית הקיטור "שבט מקואולי" כרופא האונייה, בהפלגה מאנגליה לדרום אפריקה ואוסטרליה. הוא פרסם דין וחשבון על המשלחת הטראנס-אנטארקטית, תחת הכותרת "דרומה עם אנדיורנס". בשנת 1957, לאחר שפרש מעבודתו, היה האסי לנשיא המועדון האנטארקטי. כחלק ממעורבותו הגדלה והולכת בתנועת הצופים לאחר פרישתו, העניק לכמה תנועות צופים את מדליית שקלטון-האסי.[2]

מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1960 פרש האסי לוורת'ינג ונאלץ לקצץ בקריירת ההרצאות שלו עקב בריאותו הירודה. הוא תרם את רשימותיו ואת שקופיות פנס הקסם שלו לראלף גולט, ידידו ומנהיג צופים מקומי, שקיבל עליו את תוכנית הרצאותיו. הבנג'ו שלו, שלקח עמו למשלחות ואחר כך הציב בתצוגה במרפאה שלו, נתרם, עם חתימותיהם של כל חברי ה"אנדיורנס", למוזיאון הימי הלאומי.[2] בשנת 2004 נאמד ערכו ביותר מ-150,000 לירות שטרלינג. האסי מת בלונדון בשנת 1964, בן 72. הוא הותיר אחריו את אשתו, שמתה ב-1980. ילדים לא היו להם ונכסיו עברו לסוכנת הבית שלו, מרגרט מוק, עד מותה היא בשנת 1999.

כתבים שיצאו לאור ועיטורי כבוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

האסי הוציא לאור מספר עבודות במהלך חייו, לרבות עריכת רשומות משתי משלחותיו של שקלטון ומספר מאמרים בשיתוף עם חברי משלחת אחרים.

  • "דרומה עם אנדיורנס", סיפורו של האסי על המשלחת בשנים 1914–1916
  • "צפדינה במחוזות הקוטב" בכתב העת הרפואי לנסט.

האסי קיבל מספר עיטורים על עבודתו בשתי מלחמות העולם וכחבר במשלחות של ארנסט שקלטון.

  • OBE צבאי
  • מדליית מלחמה בריטית
  • מדליית מלחמה של צי הסוחר
  • מדליית ניצחון של הממלכה המאוחרת
  • מדליית הגנה של הממלכה המאוחרת
  • מדליית מלחמה 1939–1945 עם עיטור עלי אלון על אזכורים בפקודות היום מ-1 בינואר ו-14 במאי 1945
  • מדליית הקוטב של כסף עם הפס האנטארקטי 1914–1916

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לאונרד האסי בוויקישיתוף
  • Leonard Hussey - Biography from Cool Antarctica ביוגרפיה של לאונרד האסי באתר "קוּלְאנטארקטיקה"

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ביוגרפיה של האסי ב"קולאנטארקטיקה"
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 ביוגרפיה של לאונרד האסי באתר "קול אנטארקטיקה"
  3. ^ קים היקוקס, "שקלטון, האתגר האנטארקטי", נשיונל ג'יאוגרפיק, עמ' 185
  4. ^ ביוגרפיה של לאונרד האסי באתר קול אנטארקטיקה"
  5. ^ לונדון גאזט, גיליון 34996, 19 בנובמבר 1940
  6. ^ לונדון גאזט, גיליון 37407, 28 בדצמבר 1945