לדלג לתוכן

צפדינה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
צפדינה
Scurvy
נסיגת חניכיים אופיינית לצפדינה
נסיגת חניכיים אופיינית לצפדינה
תחום רפואה פנימית עריכת הנתון בוויקינתונים
גורם ascorbic acid deficiency עריכת הנתון בוויקינתונים
טיפול sodium ascorbate עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים ומאגרי מידע
eMedicine article/125350 
DiseasesDB 13930
MeSH D012614
MedlinePlus 000355
OMIM 240400
סיווגים
ICD-10 E54 עריכת הנתון בוויקינתונים
ICD-11 5B56.0 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

צַפְדִּינָה (Scurvy) היא מחלה הנגרמת ממחסור חמור בוויטמין C (חומצה אסקורבית) ומתבטאת ברִפיון החניכיים ובשטפי דם וחולשה כללית עד כדי ריתוק לכיסא גלגלים. כיום מחלה זו נדירה, אך יכולה להופיע אצל ילדים או מבוגרים עם נטייה אובססיבית למזון, או דיאטה חריפה נטולה ויטמין C לחלוטין. הגורמים העלולים לתרום לחסר בוויטמין C היא בראש ובראשונה צריכה ירודה של פירות וירקות או תחליפים, היחשפות הכבד לרעלנים במקום העבודה ועישון. כמו כן, נטילת תרופות אספירין ותרופות ממשפחת ה-NSAIDs ושימוש בתכשירים אמינופירין, פארא-אלדהיד ו-hydantoin, מגבירים הפרשת ויטמין C בשתן, ומפחיתים את רמתו בדם.

גורם המחלה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחסור בויטמין C פוגע באפשרות ליצור קולגן תקין (יציב). קולגן הוא החלבון המרכיב חלק גדול מרקמות החיבור בגוף (גידים, רצועות, עור, עצמות וסחוס).

סינתזה נורמלית של קולגן תלויה בהידרוקסילציה - הוספת קבוצת OH (הידרוקסיל) - של פרולין וליזין ברשתית התוך-פלזמתית. האנזימים שמבצעים את ההידרוקסילציה דורשים ויטמין C בתור קו-פקטור. במקרים של חסר כרוני בוויטמין C אנזימים אלה לא יתפקדו וההידרוקסילציה לא תתבצע. כיוון שכך, תהיה חסרה קבוצת OH, וקשרי מימן המאפשרים את יצירת מבנה הסליל המקנה יציבות למולקולת הקולגן, לא ייווצרו בה. כשיצירת מבנה הסליל לא מתאפשרת, המולקולה חלשה ולא יציבה, מה שגורם למחלה.

בדיקה וטיפול

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רמת ויטמין C בפלזמה של הדם הנמוכה מ-1.8 מיליגרם לליטר בשתי מדידות עוקבות בהפרש של שבועיים, מתפרשת כצפדינה (עם או ללא תסמינים). מדידת רמת ויטמין C בתאי הדם הלבנים (לויקוציטים) מהווה תמונה אמינה יותר לגבי מצב מאגרי הוויטמין בגוף, כיון שבניגוד למדידת רמת הויטמין בדם, מדידה זו אינה מושפעת מתנודות ברמת הוויטמין בגלל ארוחה או בגלל שעון צירקדי.

ניתן לטפל במחלה על ידי צריכה של ויטמין C שאותו ניתן לקבל ממקורות שונים, לרבות פירות וירקות למיניהם.

ההחלמה כמעט מיידית.

כתוצאה ממחסור בקולגן תקין, מתרופפות השיניים והחניכיים מדממים בתחילה; עם התקדמות המחלה ממשיך כל הגוף להידרדר בצורה דומה.

המחלה הייתה נפוצה במשך מאות שנים, בעיקר בקרב מלחים שלא אכלו פירות וירקות טריים במשך החודשים הארוכים שבילו בלב ים.

המודעות לאכילת ויטמין C החלה ב-1753, בניסוי שערך ג'יימס לינד. לינד חיפש תרופה למחלת הצפדינה שהייתה למלחי ספינת הוד מעלתו 'סולסברי', ונתן לכל זוג מלחים מתוך 12 המלחים שהיו על הספינה תרופה מסורתית אחרת. בין התרופות היו מיץ תפוחים, אגוז מוסקט, מי ים, חומץ ותערובת שום, חרדל ומור. אך אלה לא השפיעו ורק המלחים שקיבלו שני תפוזים ולימון נרפאו.

בראשית המאה ה-18 עלה הרעיון לשמר את מיץ הלימון בהוספת 25% רום (רעיון שהתקבל בעין יפה מצד הימאים). שיטה זו מיגרה את מחלת הצפדינה בהצלחה כה רבה, עד שרופא בעל שם, שנתקל בה בשנת 1830, אבחן אותה בטעות כסרטן של החניכיים, משום שלא הכיר את תסמיני הצפדינה.[1]

בתלמוד הבבלי מוזכרת מחלת השיניים "צפדינא" שהקנתה את השם העברי למחלה בתלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף כ"ח, עמוד א' יחד עם אזכור נוסף במסכת בבא מציעא דף פה עמוד א' (על פי כתבי היד, בדפוסים "צפרנא"). כמוו כן, במסכת יומא מובאים דרכי טיפול מסורתיים שניסו לטפל במחלה.[2].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא צפדינה בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Alan Gurney' "Below the Convergence", w. w. Norton, New York 1997, p. 45
  2. ^ דף פ"ד עמוד א'
ערך זה הוא קצרמר בנושא מחלות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.