צפדינה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
צפדינה
Scorbutic gums.jpg
נסיגת חניכיים אופיינית לצפדינה
שם בלועזית Scurvy
OMIM
(אנגלית)
240400
DiseasesDB
(אנגלית)
13930
MedlinePlus
(אנגלית)
000355
eMedicine
(אנגלית)
med/2086 derm/521 ped/2073 radio/628 
MeSH
(אנגלית)
D012614

צפדינה היא מחלה הנגרמת ממחסור חמור בוויטמין C (חומצה אסקורבית).

גורם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשל המחסור בחומצה זו אין אפשרות ליצור קולגן תקין, החלבון המרכיב חלק גדול מרקמות החיבור בגוף (גידים, רצועות, עור, עצמות וסחוס).

סינתזה נורמלית של קולגן תלויה בהידרוקסילציה - הוספת קבוצת OH (הידרוקסיל) - של פרולין וליזין ברשתית התוך-פלזמתית. האנזימים שמבצעים את ההידרוקסילציה דורשים ויטמין C בתור קו-פקטור. במקרים של חסר כרוני בוויטמין C אנזימים אלה לא יתפקדו וההידרוקסילציה לא תתבצע. כיוון שכך, תהיה חסרה קבוצת OH וקשרי מימן המאפשרים את יצירת מבנה הסליל המקנה יציבות למולקולת הקולגן, לא ייווצרו בה. כשיצירת מבנה הסליל לא מתאפשרת, המולקולה חלשה ולא יציבה, מה שגורם למחלה.

תסמינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתוצאה ממחסור בקולגן תקין, מתרופפות השיניים והחניכיים מדממים בתחילה; עם התקדמות המחלה ממשיך כל הגוף להידרדר בצורה דומה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחלה הייתה נפוצה במשך מאות שנים, בעיקר בקרב מלחים שלא אכלו פירות וירקות טריים במשך החודשים הארוכים שבילו בלב ים.

המודעות לאכילת ויטמין C החלה ב-1753, בניסוי שערך ג'יימס לינד. לינד חיפש תרופה למחלת הצפדינה שהייתה למלחי הספינה ה.מ.ס. סולסברי, ונתן לכל זוג מלחים מתוך 12 המלחים שהיו על הספינה תרופה מסורתית אחרת. בין התרופות היו מיץ תפוחים, אגוז מוסקט, מי ים, חומץ ותערובת שום חרדל ומור. אך אלה לא השפיעו ורק המלחים שקיבלו שני תפוזים ולימון נרפאו.

כמו כן, המחלה מוזכרת בתלמוד, שם מסופר שרבי יוחנן חש בה ונרפא ממנה באמצעות טיפול (מסכת עבודה זרה כח ע"א).

טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן לטפל במחלה על ידי צריכה של ויטמין C; ההחלמה כמעט מיידית.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

P medicine.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא רפואה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.