לאופולדשטאדט

לאופולדשטאדט (רובע)
Leopoldstad
סמל
סמל לאופולדשטאדט
13-08-30-wien-by-RalfR-129.jpg
מדינה אוסטריהאוסטריה אוסטריה
מושל Karlheinz Hora
עיר אם וינה
שטח 19.27 קילומטר רבוע
גובה 158 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ ברובע 105,848 (נכון ל־1 בינואר 2020)
קואורדינטות 48°12′37″N 16°24′44″E / 48.210277777778°N 16.412222222222°E / 48.210277777778; 16.412222222222 
https://www.wien.gv.at/bezirke/leopoldstadt/

לחצו כדי להקטין חזרה

אינרה שטאדטלאופולדשטאדטלנדשטראסהוידןמרגרטןמריהילףנויבאויוזפשטאדטאלזרגרונדפאבוריטןזימרינגמיידלינגהיצינגפנצינגרודולפסהיים-פינפהאוסאוטקרינגהרנאלסורינגדבלינגבריגיטנאופלורידסדורףדונאושטאדטליזינגVienna subdivisions (2).svg
אודות התמונה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

לאופולדשטאדטגרמנית: Leopoldstad) הוא רובע הממוקם על אי מלאכותי במרכז העיר וינה שבאוסטריה. זהו רובע מס' 2 של וינה. הרובע, יחד עם רובע 20 (בריגטינאו), מהווה אי המוקף בנהר הדנובה ותעלת הדנובה.

הרובע נקרא על שם לאופולד הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה.

נכון ל-2016 הכיל המחוז כ-103,233 תושבים. המחוז משתרע על פני 19.27 קמ"ר.

בשל השיעור הגבוה יחסית של התושבים היהודים שגרו בעבר במחוז (כ-38.5% מתושבי המחוז היו יהודים נכון לשנת 1923), זכה המחוז לכינוי "Mazzesinsel" ("אי המצות").

יהודי לאופולדשטאדט[עריכת קוד מקור | עריכה]

יהודים ברובע בשנת 1915

בשנת 1625, התמנה הרב יום-טוב ליפמן הלר לכהן כרבה של וינה. בתקופתו יהודי העיר היו פזורים ללא מרכז קהילתי והרב הלר השיג אישור להקים מרכז יהודי בלאופולדשטאדט ופעל להקמתו וביסוסו. בהמשך אותה המאה החלו להתיישב עוד ועוד יהודי ברובע והתפתחה איבה בינם לבין הנוצרים ברובע. בשנת 1670 גזר הקיסר לאופולד על גירוש יהודי העיר וינה, ותושבי הרובע הנוצרים קראו לרובע על שמו כאות תודה. בתקופת האימפריה האוסטרו-הונגרית מהגרים יהודים ממזרח האימפריה החלו להגר לרובע והתיישבו בעיקר סביב תחנת הרכבת. ברובע קמו כמה מבתי הכנסת החשובים בעיר: עדת ישראל, בית ישראל (הפולני), טמפלגאסה ועוד.

במהלך ליל הבדולח נהרסו כל בתי הכנסת ברובע. עם התפתחות השואה בודדו היהודים ועברו התעללויות קשות, עד שנשלחו למחנות ריכוז והשמדה. מתוך קהילה מקורית של אלפי יהודים הצליחו להתחבא ולשרוד קומץ יהודים בלבד.

עם נפילת מסך הברזל וחידוש ההגירה ממזרח אירופה, האוכלוסייה היהודית ברובע צמחה שוב. כיום, אחוז ניכר מיהודי העיר גרים ברובע והוא מכיל בתי כנסת, בית חב"ד חנויות עם מזון כשר, ועוד.

אתרי תיירות ברובע[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]