לאו גולדהמר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אין תמונה חופשית

אריה לאו גולדהמר (זהבי) (Leo Goldhammer;‏ 18 במרץ 1884 - 18 ביולי 1949) היה עיתונאימשפטן, סוציולוג, סטטיסטיקן, מנהיג ציוני ואיש ציבור[1][2][3][4] יהודי-אוסטרי ומאוחר יותר ישראלי.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

גולדהמר נולד במיכאילן (אנ') שבבוקובינה, האימפריה האוסטרית, לטייקון יצחק גולדהמר ואשתו סופי. גדל בבירת הדוכסות, צ'רנוביץ, וב-1904 עבר לבירת האימפריה, וינה. ב-1914 נישא לסידוני, נולד לו בן אחד, אלפרד (עימנואל), ושני נכדים, רות גולדהמר (אלדר) ואהוד גולדהמר. בשנת 1939 עלה לארץ ישראל המנדטורית. הוא מת ב-1949 לאחר שסבל במשך זמן מה מגידול מוחי.[1][2][3][4]

מחקרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר סיום לימודיו בגימנסיה הממלכתית בצ'רנוביץ, הוא למד משפטים ומדעי המדינה באוניברסיטת וינה, ולאחר מכן למד כלכלה באקספורט אקדמי (Export Akademie) שבווינה.[4][1][3] מאוחר יותר למד בברלין סוציולוגיה מגאורג זימל, וכלכלה לאומית בפרנקפורט מפרנץ אופנהיימר.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף לעבודתו כעורך דין, גולדהמר היה פעיל בתנועה הציונית, ומעורב בחיי החברה והתרבות של הקהילה היהודית הגדולה בווינה. הוא פרסם מאמרים רבים, כמו גם כתבים, עבודות וספרים, רובם בגרמנית, וכן מספר מחקרים על המעמד הסוציו-אקונומי של האוכלוסיות היהודיות של צ'רנוביץ ווינה.[5][6] בין השנים 1933-1937 הוא היה העורך והמפרסם של כתב העת "דאס ורדנדה פלשתינה", וכתב כמה מאמרים בכתב העת "די שטימע - יידישע צייטונג". יחד עם עוד כמה פעילים ציונים הוא ייסד ב-1914 את "התנועה האקדמית תאודור הרצל",[7] שפרסמה מאמרים בנושא ספרות עם ישראל וכן בסוגיית הציונות. ב-1921 הוא נהיה חבר בנשיאות הענף האוסטרי של הקרן קיימת לישראל, ושירת בתור יושב ראש בשנים 1937-1938. כמו כן היה מעורב בארגון המגבית קרן היסוד. ב-1925 הוא נבחר כציר לאספה הלאומית של הסוכנות היהודית באוסטריה, ושימש כיושב ראש בה בשנים 1926-1930. לאו ייצג את הקהילה היהודית הציונית של אוסטריה בקונגרסים הציוניים החמישה עשר עד העשרים ואחת.

כמו כן, גולדהמר היה גם נשיא הקהילה היהודית בווינה, יושב ראש הספרייה היהודית הלאומית (Volksbibliothek), ונשיא הסניף האוסטרי של ליגת ארץ ישראל העובדת. הוא גם היה פעיל במועדון הספורט היהודי "הכח וינה", והיה ראש מחלקת השחייה התחרותית.

אחרי סיפוח אוסטריה לגרמניה הנאצית נעשה גולדהמר מעורב בעליית הנוער, שעודדה עלייה לארץ ישראל. אחרי 1938 מרבית פעילותו החברתית והפוליטית התקיימה בישראל, כאחד ממייסדי מפלגת העלייה חדשה, וכחבר אספת הנבחרים. הוא התיישב בחיפה והיה ראש מחלקת רישום האוכלוסין במשרד הפנים עד 1949.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 OBL, Oesterreichisches Biographisches Lexicon 1815-1950 (Austrian Academy of Science), p.23
  2. ^ 1 2 Judaica Lexicon, Davar editions, Keter publisher, Israel, p.79, 1976
  3. ^ 1 2 3 M. Henisch, Meebaiit Vemibachutz, Achdut Editor (Israel), p.246-247, 1961
  4. ^ 1 2 3 Die Geistige Elite Osterreichs, Verlag C. Barth, Wien, p.265 -266, 1936
  5. ^ L. Goldhammer, Tchernowitz, in Arim Veimahot, Harav Kook Institute, p. 89-209, 1946
  6. ^ L. Goldhammer, Vienna, in Arim Veimahot, Harav Kook Institute, p. 175-289, 1950
  7. ^ Goldhammer, Leo.