לב סרגייביץ' טרמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Gnome-edit-clear.svg
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: תרגום אלקטרוני, שמות, ניסוחים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
לב סרגייביץ' טרמן
Лев Сергеевич Термен
Léon Theremin
צילום של לב טרמן משנת 1927 בעת נגינה בטרמווקס
צילום של לב טרמן משנת 1927 בעת נגינה בטרמווקס
לידה 27 באוגוסט 1896
סנקט פטרבורג, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 3 בנובמבר 1993 (בגיל 97)
מוסקבה, רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים ארצות הברית, מוסקבה, סנקט פטרבורג, מחוז מגדן עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית העלמין קונצבסקויה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
  • Nikolay engineering school (1916)
  • הקונסרבטריון של סנקט פטרבורג (1916)
  • האוניברסיטה הפוליטכנית של סנקט פטרבורג (1926)
  • The First Saint-Petersburg Gymnasium
  • בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
פרסים והוקרה פרס סטלין (1947) עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג לוויניה ויליאמס (15 בספטמבר 1938) עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 2 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

לב סרגייביץ' טרמן או לאון טרמןרוסית: Лев Сергеевич Термен, בצרפתית: Léon Theremin;‏ 27 באוגוסט 1896[1]3 בנובמבר 1993) היה מהנדס וממציא רוסי, שהמציא את הטרמין, כלי הנגינה הראשון למוזיקה אלקטרונית והמציא ציוד ריגול והאזנות סתר.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדות וצעירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לב טרמין נולד בשנת 1896 בסנקט פטרבורג, בירת האימפריה הרוסית, כילד הבכור מבין שני ילדיה של משפחת אצילים רוסית שמצד האב היו לה שורשים צרפתים-הוגנוטים[2] וגרמנים.[3] הייתה לו אחות בשם הלנה. האב, סרגיי אמילייביץ טרמן היה משפטן ידוע. האם נקראה יבגניה אנטונובנה.

ההורים השתדלו לטפח את כישוריו ולהרחיב את אופקיו: אפשרו לו שיעורי צ'לו, הקימו בדירה מעבדה לפיזיקה ואחר כך אף מצפה כוכבים ביתי. טרמין נשלח ללמוד בגימנסיה הקלאסית לבנים מס. 1 בעירו.[4] בכיתה י"א בפני קהל תלמידים והורים ערך טרמין ניסויים באפקטים אופטיים שונים בעזרת חשמל.[5] בתום לימודי התיכון נרשם ללימודי הנדסה אלקטרונית באוניברסיטת פטרוגרד.[6]

פעילותו ברוסיה ובארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

טרמין עם קלרה רוקמור בחגיגית יומולדת בשנת 1929

בשנים 19171919 המציא טרמן את כלי הנגינה האלקטרוני הראשון, שתחילה הוא קרא לו "אתרופון" ואחר כך נודע לפי שם משפחתו - טרמין. בכלי זה מנגנים מבלי לנגוע בו אלא רק תוך כדי תנועות ידיים בתוך שדה אלקטרומגנטי שנוצר על ידי שתי אנטונות. בשנת 1922 ניגן טרמן בכלי זה בפני לנין והלהיב את האינטליגנציה המקומית. ב-1927 יצא לסיור במערב והופיע ברסיטלים עם ה"אתרופון" ברחבי אירופה וצפון אמריקה. טרמין התיישב בניו יורק וזכה בה לכבוד מלכים. ב-28 בפברואר 1928 השיג בארצות הברית פטנט על המצאתו. שמו הרשום על הפטנט היה לאון טרמן. הוא חתם בהמשך חוזה עם החברות "ג'נרל אלקטריק וRCA לשם שיווק הכלי בשם "טרמינווקס" (thereminvox) שקוצר בהמשך ל"טרמין". (theremine). מבחינה עסקית נחל טרמן כישלון אבל המשיך להעביר שיעורי נגינה על הכלי, להופיע ברסיטלים ולנסות לשכללו. המציא בהמשך כלי נוסף "טרפסיטון", פיתוח של רעיון הטרמין, ששילב נגינה עם ריקוד. לטרפסיטון הייתה צורת במה מצוידת באנטנות ורקדנים שהופיעו עליה יצרו מוזיקה דרך תנועותיהם בתוך השדה האלקטרומגנטי.

לטרמן חסר ידע תאורטי מוזיקלי בסיסי ולכן פנה לצורך ייעוץ לקלרה רוקמור, כנרת וירטואוזית שעבדה איתו כבר מהימים הראשונים של שיווק הטרמין בארצות הברית. היא עזרה לו לשפר את המכשיר ולייצר גרסאות יותר משוכללות שלו. טרמן ביקש את ידה פעמים חוזרות אך לשווא.[7]

שובו לברית המועצות. אסיר פוליטי וממציא בשרות מערכת הביטחון הסובייטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1938 נעלם הממציא באופן מסתורי ואף נמסר באופן רשמי על מותו. לשווא חיפשו אותו אשתו לוויניה וידידיו. היו שסברו שהתגעגע למולדת והיו שחשבו שנחטף על ידי סוכני נ.ק.ו.ד. כעבור שנים אחדות נודע שחזר לרוסיה. העילה לכך הייתה הסתבכויות כספיות שהיו לו בארצות הברית או הרגשתו כי תפרוץ מלחמה בקרוב. [דרוש מקור]. טרמן חזר לברית המועצות בעיצומו של הטרור הגדול הסטליניסטי. זמן קצר אחרי שובו ללנינגרד[8] הוא נעצר ונכלא בבית הכלא בוטירקה במוסקבה. לאחר מכן נשלח לגולאג, ליתר דיוק, למכרות הזהב בקולימה. נטען שיחד עם קבוצת אסטרונומים היה מעורב בניסיון רצח של סרגיי קירוב באמצעות אותות רדיו, בעת ביקור במצפה פולקובו. (קירוב נרצח למעשה, ככל הנראה, במזימה של סטלין בשנת 1934) [9]

אף על פי שנידון כנראה לשמונה שנות מחנה והיו שמועות על הוצאתו להורג, בסופו של דבר נשאר בקולימה רק שנה ובחורף 1940 הועבר לאומסק על מנת לעבוד ב"שאראשקה" - מעבדה מסווגת ביטחונית בתוך מערכת ה"גולאג" ובה שיתף פעולה עם מדענים ומהנדסים כמו אנדריי טופולב, סרגיי קורוליוב ואחרים. נדרש לעסוק במחקרים בתחום הריגול האלקטרוני ובתחום הפרעת אמצעי התקשורת והקשר. טרמן המציא מערכת ציתות בשם "בוראן" Bourane, אחד ממבשרי המיקרו-ריגול באמצעות לייזר כשהשתמש ממרחק באלומת של קרינה תת-אדומה בעוצמה חלשה על מנת לגלות תנודות קוליות בשמשת חלון. ראש הנ.ק.ו.ד. לברנטי בריה הנהיג את השימוש במכשירי "בוראן" בריגול נגד השגרירויות האירופיות והאמריקנית במוסקבה.

לפי עדויות אחדות המצאתו זו זכתה בפרס סטלין בשנת 1947, אולם שמו של טרמן שהיה באותה תקופה אסיר פוליטי אינו מוזכר בין חתני הפרס. טרמן המציא מכשיר ציתות נוסף שכונה "הדבר" (The Thing) על בסיס חלל מהדהד בתדר גבוה שחובר למכשיר לאקטרוני פסיבי שנקרא "כריסוסטום" ("פה הזהב") ללא ספק כוח. ה"דבר" שימש לציתות במושב שגריר ארצות הברית במוסקבה. ב־4 באוגוסט 1945 משלחת פיונירים, מארגון הילדים הקומוניסטי היחיד והרשמי בברית המועצות העניקה כמתנה לשגריר עותק מעץ של סמל ארצות הברית כמחוות ידידות של ברית המועצות כלפי בת בריתה במלחמה שעמדה להסתיים. השגריר תלה אותו במשרדו. מאוחר יותר, בשנת 1952 חובב רדיו בריטי גילה במקרה את הציתות כששמע בערוץ רדיו סובייטי שיחות שניהלו האמריקאים ממשרד השגריר. השגריר האמריקאי החדש, ג'ורג' קנאן ערך בדיקות שגילו במשרד מיקרופון ומהדהד שיכלו להיות מופעלים על ידי אותות רדיו. כיוון שהמכשיר היה פסיבי והופעל על ידי אנרגיה אלקטרומגנטית ממקור חיצוני, הוא נחשב למבשר של טכנולוגיות RFID. [10] בשנת 1956 שמו של טרמן טוהר על ידי השלטון הסובייטי, נקבע שהוא חף מפשע והתאפשר לו להמשיך לעבוד במחקרים מסווגים של מערכת המודיעין הסובייטית ולפתח מערכות ציתות עד לפרישתו לגמלאות בשנת 1964.

שנותיו האחרונות ומורשתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי מלחמת העולם השנייה ידע הטרמין עדנה בעולם הסאונד בהוליווד. בביצוע שירם " התנודות הטובות" ("Good Vibrations") השתמשה להקת ביץ' בויס ב"אלקטרו-טרמין" או ה"טאנרין" -נגזרת של הטרמין שהומצאה על ידי פול טאנר. רוברט מוג קיבל השראה מעבודתו של טרמן בהמצאת הסינתיסייזר. בשנות ה-1980 הפיק הקולנוען סטיבן מרטין סרט תיעודי על הטרמין. הוא פגש את קלרה רוקמור ובביקור בברית המועצות ראיין את טרמן לראשונה מאז שעזב את ארצות הברית. בשנת 1990 אורגן מסע של טרמן לארצות הברית והוא הוזמן לראות רסיטל של טרמין באוניברסיטת סטנפורד.

טרמן נפטר כעבור שנתיים במוסקבה בגיל 97.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Bulat M.Galeyev.; translated by Vladimir Chudnovsky . "Light and Shadows of a Great Life: In Commemoration of the One-Hundredth Anniversary of the Birth of Leon Theremin, Pioneer of Electronic Art". Leonardo Music Journal (LMJ). 6.1996
  • Albert Glinsky Theremin: Ether Music and Espionage. University of Illinois Press, 2000 p. 10. ISBN 9780252025822
  • 1970 L.S.Theremin -Erstes Treffen mit A. F. Joffe

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לב סרגייביץ' טרמן בוויקישיתוף

(ברוסית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תאריך הלידה הובא כאן לפי לוח השנה בגרגוריאני המקובל בימינו. לפי לוח השנה היוליאני בזמנו התאריך היה 15 באוגוסט
  2. ^ A.Glinsky 2000 עמ' 10
  3. ^ Bulat M.Galeyev 1996
  4. ^ https://www.kommersant.ru/doc/312181 יבגני ז'ירנוב בעיתון "קומרסנט" 26.2.2002]
  5. ^ [1970 L.S. Theremin
  6. ^ פטרוגרד היה השם החדש של סנקט פטרבורג אחרי שנת 1914
  7. ^ על קלרה רוקמור באתר BFM TV ב-9 במרץ 2016
  8. ^ השם החדש של פטרסבורג ופטרוגרד תחת השלטון הסובייטי
  9. ^ סבטלנה באז'נוב - המצאות וממציאים של רוסיה - לב סרגייביץ' טרמן 2018]
  10. ^ Kevin D. Murray