אנדריי טופולב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אנדריי טופולב על בול סובייטי

אנדריי טופולברוסית: Андрей Николаевич Туполев ;‏ 29 באוקטובר (הלוח היוליאני, 10 בנובמבר הלוח הגרגוריאני) 188823 בדצמבר 1972) היה מתכנן מטוסים סובייטי. במהלך עבודתו הוא היה אחראי על תכנון של כ-100 מטוסים, מהם 70 עברו לייצור סדרתי. על פעילותו הוענקו לו עיטורי לנין (8 פעמים), עיטור הדגל האדום (פעמיים), גיבור העמל הסוציאליסטי (3 פעמים), פרס לנין ו-5 פעמים פרס ברית המועצות.

אנדריי טופולב נולד בכפר בקרבת טבר. עוד במהלך הלימודים בגימנסיה התגלו כישוריו במדעים מדויקים. בשנת 1908 הוא התחיל ללמוד בבית הספר הטכני הגבוה במוסקבה. בשנת 1909 החל להשתתף באספות של חוג התעופה בראשות ניקולאי ז'וקובסקי. הוא השתתף בבניית דאון וטס עליו בשנת 1910. בשנת 1911, בעקבות השתתפות בפעילות מהפכנית הוא הוצא מלימודים והוגלה ממוסקבה. הוא הצליח לחזור ללימודים כעבור מספר שנים וסיים אותם ב-1918 בהצטיינות יתרה.

לאחר הלימודים החל טופולב לעבוד במכון לתעופה בראשות ז'וקובסקי, שהוקם באותה שנה. בשנת 1925 היה טופולב בראש צוות התכנון של מטוס "TB-1" שהיה בנוי ממתכת והיה בין המפציצים הטובים בתקופתו. בשנת 1932 הוא תכנן מטוס "TB-3" שבאמצעותו בוצעה נחיתה של משלחת סובייטית על הקוטב הצפוני ב-1937. ב-1932 החלה בניית מטוס "ANT-25" שבאמצעותו טייסים סובייטים ביצעו טיסות לטווח ארוך בין ברית המועצות לבין ארצות הברית. ב-1934 סיים טופולב את תכנון המטוס "מקסים גורקי", שהיה מטוס הנוסעים הגדול ביותר בתקופתו (היה יכול להטיס 60 נוסעים).

ב-21 באוקטובר 1937 נעצר טופולב ביחד עם מספר עובדי מכון התעופה בו עבד. הוא הואשם בריגול לטובת צרפת והאשמות נוספות, כגון ארגון מפלגה פשיסטית. בראשית 1938 פורסם בעיתונות שהוא הוצא להורג על לא עוול בכפו[1][2][3] והעלמותו המשיכה להופיע בעיתונות כעובדה בשנת 1940[4][5]. לקראת סוף 1938 הוא קיבל היתר לארגן מכון לתכנון מטוסים בו עבדו מדענים ומהנדסים עצורים. ב-28 במאי 1940 הוא נשפט שלא בנוכחותו ל-15 שנות מאסר. ביולי 1941 הוא שוחרר ממעצר[6] אך רק בשנת 1955 הוא טוהר מכל אשמה.

במהלך מלחמת העולם השנייה תרמו מפציצים שתוכננו על ידי טופולב תרומה משמעותית להצלחות חיל האוויר הסובייטי והפרבדה התגאה בכך שטופולב עובד בתכנון מטוסים[7]. לאחר המלחמה הוא המשיך בפיתוח מפציצים סובייטים כולל מפציצים אסטרטגיים. מפציץ טופולב Tu-95 שנכנס לשרות בשנת 1956 המשיך להיות מטוס מבצעי גם למעלה מ-50 שנה אחר כך.

בשנת 1953 נבחר טופולב לחבר באקדמיה למדעים של ברית המועצות. ב-1956 הוא מונה לתפקיד מתכנן ראשי של משרד התעופה הסובייטי.

במקביל לפיתוח מפציצים פעל טופולב לפיתוח תעופה אזרחית[8]. על בסיס מפציץ טופולב Tu-16 פותח מטוס נוסעים טופולב Tu-104 ואחריו טופולב Tu-114 שבמשך שנים היו בסיס לתעופה אזרחית סובייטית.

במכון לתכנון מטוסים שטופולב עמד בראשו גדלו מתכנני מטוסים סובייטים רבים, לרבות ולדימיר פטליאקוב, פאבל סוחוי, מיכאיל מיל וסמיון לאבוצ'קין.

אנדריי טופולב נפטר בשנת 1972 ונטמן בבית העלמין נובודוויצ'י במוסקבה. לאחר פטירתו, הועמד בנו בראש "המכון לתכנון מטוסים על שם טופולב".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]