לואי פיליפ, רוזן סגור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
לואי פיליפ, רוזן סגור
Louis Philippe, comte de Ségur, Louis-Philippe de Ségur
Louis-Philippe de Ségur.jpg
לידה 10 בדצמבר 1753
פריז, ממלכת צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 27 באוגוסט 1830 (בגיל 76)
פריז, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק שנסונר, פוליטיקאי, דיפלומט, משורר, איש צבא, היסטוריון עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

לואי פיליפ, רוזן סגורצרפתית: Louis Philippe de Ségur10 בספטמבר 1753 - 27 באוגוסט 1830), היסטוריון ודיפלומט צרפתי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לואי פיליפ נולד בפריז לפיליפ אנרי, מרקיז סגור. ב-1769 התגייס לצבא הצרפתי וב-1781 השתתף בתפקיד קולונל במלחמת העצמאות של ארצות הברית בקרב יורקטאון תחת פיקודו של הרוזן דה רושאמבו. ב-1784 נשלח כשגריר לסנקט פטרבורג, התקבל בחוגיה של קטרינה הגדולה וכתב מספר קומדיות בעבור התיאטרון שלה. ב-1787 חתם על הסכם מסחרי עם רוסיה שהביא לצרפת יתרונות רבים.

הוא שב לפריז ב-1789, אהד את המהפכה הצרפתית וניסה להשפיע על אונורה מיראבו לכרות ברית עם ספרד נגד אנגליה. ב-1791 נשלח לברלין אך נתקל שם ביחס עוין. הוא פרש מכל תפקידיו אל העיר סו שבחבל איל דה פרנס ושם הקדיש את זמנו לכתיבה של ספרים היסטוריים ואחרים.

ב-1801 התמנה על ידי הסנט הצרפתי לחבר האספה המחוקקת על פי פקודתו של נפוליון בונפרטה, וב- 1803 נבחר לחבר האקדמיה הצרפתית. ב-1813 שימש כסנאטור וכחבר מועצת המדינה, אך ב- 1814 הצביע בעד הדחתו של נפוליון בונפרטה והפך לאחד מאצילי חצרו של המלך לואי השמונה עשר. ב-1815 הודח מכל תפקידיו בגלל שלקח חלק בשובו של נפוליון לשלטון במשך מאה הימים (1 במרץ - 18 ביוני 1815). הוא רצה לצאת לגלות עם נפוליון לאי סנט הלנה, אך בקשתו זו נדחתה.

ב-1819 הושבו לו כל תפקידיו. בין 1822 ו-1825 היה חבר המועצה העליונה של תנועת הבונים החופשיים הצרפתית וגילה דעות מתקדמות. הוא תמך במהפכת יולי 1830 ובלואי פיליפ, מלך צרפת, אך באותה שנה מת בפריז. הוא השאיר אחריו שני בנים ובת מאשתו אנטואנט ד'אגסו. אחד מבניו היה הגנרל וההיסטוריון פיליפ פול, רוזן סגור.

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "מחשבות מדיניות" (1795)
  • "סיפורים" (1809)
  • "הרהורים, אמרות ומחשבות" (1823)
  • "זיכרונות" (1824)
  • "היסטוריה של צרפת" (1824 - 1834)
  • "היסטוריה של היהודים" (1827)

אוסף של ספריו יצא לאור ב-34 כרכים החל מ-1824.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]