המצור על יורקטאון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף קרב יורקטאון)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
המצור על יורקטאון
מלחמה: מלחמת העצמאות של ארצות הברית
Surrender of Lord Cornwallis.jpg

הכניעה הבריטית בעיניו של צייר בן התקופה
תאריך התחלה: 28 בספטמבר 1781
תאריך סיום: 17 באוקטובר 1781
משך הסכסוך: 20 ימים
קרב לפני: קרב יוטאוו ספריגס
קרב אחרי: קרב אושנט השני
מקום: יורקטאון, וירג'יניה
37°14′21″N 76°30′38″W / 37.239301°N 76.510692°W / 37.239301; -76.510692 קואורדינטות: 37°14′21″N 76°30′38″W / 37.239301°N 76.510692°W / 37.239301; -76.510692 
תוצאה:
הצדדים הלוחמים

ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
Pavillon royal de France.svg ממלכת צרפת

הממלכה המאוחדת 1606הממלכה המאוחדת 1606 בריטניה הגדולה

מפקדים

הממלכה המאוחדת 1606הממלכה המאוחדת 1606צ'ארלס קורנווליס

כוחות

8,845 אמריקאים
7,800 צרפתים

9,000

אבידות

אמריקאים:
20 הרוגים, 56 פצועים
צרפתים:
52 הרוגים, 134 פצועים

309 הרוגים
326 פצועים
8,087 שבויים

המצור על יורקטאון היה ההתנגשות הגדולה האחרונה במלחמת העצמאות האמריקנית בין הכוחות האמריקנים-צרפתיים, לכוחות הבריטיים. המצור נערך על העיר יורקטאון שבמושבת וירג'יניה, מה-28 בספטמבר עד ה-17 באוקטובר 1781. המצור הסתיים בניצחון של כוח אמריקני-צרפתי משולב, בפיקודם של הגנרל האמריקני ג'ורג' וושינגטון והרוזן הצרפתי ז'אן-בטיסט רושאמבו, על הכוחות הבריטים הנצורים בעיר בפיקודו של הגנרל צ'ארלס קורנווליס. כניעת הצבא הבריטי הובילה לסיומה של מלחמת העצמאות האמריקנית.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-22 במאי 1781 נפגש וושינגטון עם רושמבו, על מנת להחליט מה תהיה מטרת התקיפה. וושינגטון, שעדיין לא התאושש מנסיגתו מניו יורק, רצה להטיל את כל כובד צבאו על מנת לכבוש את ניו יורק. רושמבו חלק עליו, וטען בעד תקיפה בדרום, את צבאו של קורנווליס.

בינתיים, לאחר שנודע לו המצב הקשה של הצבא הוקנטיננטלי, החליט מפקד הצי הצרפתי באיי הודו המערבית, אדמירל דה גראס, לבוא לעזרת האמריקנים. הוא שלח לוושינגטון ורושמבו ידיעה על התקפתו המתוכננת בוירג'יניה, וקרא להם לרכז את צבאותיהם שם, על מנת לשלב את כל הכוחות בהתקפה מכרעת אחת.

באותו זמן החליט קורנווליס, שהיה מותש מהמלחמה הלא נגמרת במושבות הדרומיות, להקים את בסיסו ביורקטאון, על מפרץ צ'ספיק. הוא החל להקים שם ביצורים באוגוסט 1781, ואילו הצבא האמריקני-צרפתי שחנה ליד ניו יורק, פתח בצעידה מהירה לעבר יורקטאון, על מנת להספיק להפתיע את קורנווליס בתזמון עם דה גראס. בו זמנית, צעדו גם אלפי החיילים האמריקנים הנלחמים בדרום לעבר יורקטאון, ובסוף ספטמבר נפגשו שלושת הכוחות יחד, והחלו במצור ימי ויבשתי.

מהלך המצור[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-5 בספטמבר הצי האנגלי שבא מניו יורק במטרה לפתוח דרך ימית ליורקטאון ולשחרר את המצור, נחל תבוסה מול הכוח הצרפתי העדיף עליו (קרב צ'ספיק).

ב-28 בספטמבר הגיע הכוח האמריקני-צרפתי שמנה כ-17,000 חיילים ליורקטאון, הטיל עליה מצור והחל להפגיז אותה. ב-17 באוקטובר ביקש הגנרל קורנווליס להיכנע, וב-19 באוקטובר נחתמו מסמכי הכניעה הרשמיים. כ-7,000 חיילים בריטים נשבו - כרבע מכמות החיילים הבריטים שהוצבה ביבשת אמריקה.

בדיוק ביום בו נכנע קורנווליס, החליט הפיקוד הבריטי בניו יורק, לאחר דיונים ממושכים והמתנה לתיקון הצי, על שליחת הצי יחד עם אלפי חיילים על מנת לפרוץ את המצור. מששמעו את הידיעה על כניעתו של קורנווליס, חזרו לניו יורק.

לאחר המצור[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשהגיעה הידיעה על נפילת יורקטאון לאוזניו של ראש הממשלה הבריטי, הלורד נורת', אמר: "אהה, אלוהים, הכל תם ונשלם!". בעקבות גדלה האופוזיציה בבית הנבחרים הבריטי, והצעה להפסקת המלחמה בארצות הברית נפלה על חודו של קול אחד. עד מהרה הודיע, הלורד נורת' על התפטרותו, נערכו בחירות, והממשלה החדשה החליטה להפסיק את המלחמה באמריקה. ב-3 בספטמבר 1783 בריטניה חתמה על חוזה פריז, בו הכירה בקיומה של ארצות הברית והתחייבה לסלק את כוחותיה מאמריקה.

אחרי הקרב נערכו קרבות קטנים נגד הצבא הבריטי, ששלט בנמלים בניו יורק ובצ'ארלסטון, אך אף אחד מהם לא הגיע לסדר גודל משמעותי כשל הקרבות הגדולים שנערכו קודם.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברברה טוכמן, מטח ההצדעה הראשון: כך פרצה המהפכה האמריקנית, כנרת זב"מ, 2007.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא המצור על יורקטאון בוויקישיתוף