לוגיקה תלמודית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

לוגיקה תלמודית הוא ענף של הלוגיקה שקושר בין המחקר בלוגיקה לחקר התלמוד. כבר מראשיתו, בימי הביניים, המחקר ייבא אל התלמוד עקרונות ודרכי חשיבה מהלוגיקה, ובשנים האחרונות מתקיים מחקר בלוגיקה פורמלית המייצא עקרונות לוגיים תלמודיים אל הלוגיקה המודרנית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתלמוד נעשה שימוש בכללי-היסק פורמליים, באמצעותם מסיקים מסקנות ומפרשנים את המקרא, מכריעים בדיני ספקות, במחלוקות הלכתיות וכדומה. התלמוד עצמו כמעט ולא מתייחס ישירות לכללים אלה למעט בכמה מקומות בודדים, הבולטים שבהם אלו המקורות התנאיים שמונים את המידות שהתורה נדרשת בהן, או בקיצור "מידות הדרש", המתארות את מערכת כללי ההיסק הלגיטימית לחילוץ הלכות מתוך המקרא.

כבר בדיונים התלמודיים ניכר כי כללים אלו לא עומדים לדיון כשלעצמם, אלא רק נעשה בהם שימוש לצורכי היסקים הלכתיים שונים. לאחר תקופת התלמוד, בראשית ימי הביניים, התפתחה במקומות מסוימים ספרות העוסקת בכללים אלו כשלעצמם, בעיקר בקהילות יהודיות בצפון-אפריקה. בין הספרים הנודעים ניתן למצוא את "כללי הגמרא" של שמואל הנגיד, "ספר הכריתות" של רבי שמשון משאנץ והספר שייסד את הדיון השיטתי בכללים אלו - "כללי התלמוד" של הרב יצחק קנפנטון. בעת החדשה התפשטה סוגה מחקרית זו גם לארצות אירופה, אם-כי שם קיימת נטייה פחותה לקשור את כללי הלוגיקה התלמודית ללוגיקה האריסטוטלית. חריג לנטייה זו הוא הרמח"ל בספרו "דרך תבונות".

מאוחר יותר, במאה ה-19 וה-20 התגברה מגמה זו באירופה, אם-כי שם ספרות זו נכתבה בידי תלמידי-חכמים בעלי זיקה למודרנה, כדוגמת הרב חיים הירשנזון ("ברורי המידות", הובוקן, 1929), הרב משה אביגדור עמיאל ("המידות לחקר ההלכה", ירושלים, 1939), והרב משה המאירי ("המידות שהתורה נדרשת בהן", ירושלים, 1924). עם זאת, גם בתקופה מאוחרת זו טרם נעשה שימוש פורמלי-מדעי בלוגיקה מודרנית, וכללים אלו נוסחו לרוב כסילוגיזמים לכללי הלוגיקה האריסטוטלית.

המחקר המדעי המודרני[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשון לחוקרי הלוגיקה התלמודית המדעית היה הרב אדולף שוורץ במאה ה-20. גם הוא טרם עסק בפורמליזם לוגי מודרני של ממש למידות הדרש, אך הוא כולל בספריו התייחסות לכך. הוא כתב כמה ספרים בגרמנית המוקדשים - כל אחד - למידה ממידות הדרש. בסוף המאה ה-20 החלו להיכתב עבודות פורמליות של ממש בנושא, בכתב העת "היגיון" של אוניברסיטת בר-אילן (כיום בד"ד) על ידי הרב ד"ר מיכאל אברהם וד"ר גבריאל חזות. כמו כן ד"ר אבי ציון וד"ר אנדרו שומן כתבו חיבורים בתחום.

ב-2009 הוקמה באוניברסיטת בר-אילן קבוצת מחקר בלוגיקה תלמודית, שכוללת את פרופ' דב גבאי מהקינגס קולג' בלונדון, ואת הרב ד"ר מיכאל אברהם ופרופ' אורי שילד, מאוניברסיטת בר-אילן ואחרים. במסגרת קבוצת מחקר זו נעשה ניסיון לנתח את התלמוד במסגרת כללי הלוגיקה הפורמלית המודרנית, וליצור מבנה שיטתי של הלוגיקה שבבסיס התלמוד. בנוסף, המחקר העלה תוצאות חדשות בלוגיקה פורמלית מודרנית, וכך למשל בפרסומים של הקבוצה נעשו ניסיונות להגדיר מבנים לוגיים פורמליים של חשיבה דדוקטיבית העומדת בבסיס המשפט ובבסיסם של ענפי מדע רבים, לוגיקה של זמן וחזרה בזמן, לוגיקה דאונטית ואחרים. הקבוצה פרסמה עד-כה סדרה של 10 ספרים, ומאמרים שונים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מיכאל אברהם, ישראל בלפר, גבריאל חזות, דב גבאי, אנדרו שומן, אורי שילד, סדרת Studies in Talmudic Logic, הוצאת College Publications
    • Volume 1: Non-deductive Inferences in the Talmud
    • Volume 2: The Textual Inference Rules Klal uPrat - How the Talmud defines Sets
    • Volume 3: Talmudic Deontic Logic
    • Volume 4: Temporal Logic in the Talmud
    • Volume 5: Resolution of Conflicts and Normative Loops in the Talmud
    • Volume 6: Talmudic Logic (אנדרו שומן)
    • Volume 7: Delegation in Talmudic Logic
    • Volume 8: Synthesis of Concepts in the Talmud
  • ד"ר אבירם רביצקי, לוגיקה אריסטוטלית ומתודולוגיה תלמודית: יישומה של הלוגיקה האריסטוטלית בפירושים למידות שהתורה נדרשת בהן, הוצאת מאגנס, ירושלים, 2010

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]