גבריאל חזות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ד"ר גבריאל חזות

גבריאל (גבי) חזות (נולד ב-13 במרץ 1953, כ"ו באדר תשי"ג) הוא דוקטור, מהנדס תעשייה וניהול ואיש היי טק. חזות עוסק במחקר ובהוראה באקדמיה במגוון מקצועות: הנדסת תעשייה, אבטחת איכות, תקשוב, פילוסופיה יהודית, לוגיקה תלמודית, אגדות חז"ל ומידות הדרש.

חזות הוא מייסדו של פרויקט "תפוח" - מיזם למחשוב מערכת החינוך בשנות השמונים. ייסד יחד עם הרב ד"ר מיכאל אברהם את עמותת "מידה טובה לחקר ההגיון היהודי". תוצרי המחקר של 'מידה טובה' מפורסמים באתר המדע של בר-אילן וכן בסדרת ספרים, כולם בהוצאת ספריית בית אל. בנוסף לנושא זה בו הוא שותף עם אברהם, חזות מציע שיטה חדשה להוראת התלמוד, בשם 'שיטה מחודשת'.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חזות נולד במקנס שבמרוקו. עלה לישראל בגיל צעיר מאוד אחרי שמשפחתו נדדה במרוקו מעיר לעיר בציפייה לאישור יציאה ממרוקו. משפחתו הייתה בין הראשונות בשיכון ציבורי בעכו. את עיקר חינוכו הדתי והציוני קיבל בסניף בני עקיבא המקומי, בבית הכנסת לצעירים ישראל הצעיר בשכונת וולפסון בעיר, ובישיבות בני עקיבא בהן למד. למד שנתיים בכפר הרא"ה וסיים את לימודיו במגמה הריאלית בישיבת בני עקיבא בקריית שמואל.

קודם לשרותו הצבאי למד שנה אחת בישיבת מרכז הרב. את שירותו הצבאי התחיל בהנדסה הקרבית, רוב השרות הצבאי עשה בחיל השריון וסיים אותו בפיקוד העורף בדרגת סא"ל. השתתף במלחמת יום הכיפורים כקצין צעיר.

לאחר השחרור למד בטכניון הנדסת תעשייה וניהול. עד להקמת חברת המחשבים היה על אחראי תכנים ומיחשוב בפרויקט הטלטקסט בטלוויזיה הלימודית, יעץ למשרד הביטחון בנושאי ייצור ונוהלי עבודה לאזרחים עובדי צה"ל, הדריך בכפר הנוער הדתי בכפר חסידים וייסד את פרויקט "תפוח" במערכת החינוך. היה הראשון שמיחשב בתי ספר במחשבי אפל. מן הראשונים שכתב למערכת החינוך תוכנות ללימוד מחשבים במגוון תחומי דעת באפליקציות של למידה והוראה (C.A.I).

השתייך בעבר לארגון בית הלל, אך בשנת תשע"ו פרש ממנו[1].

לימודים והוראה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיטה המחודשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי שיטת הלימוד "השיטה המחודשת" משמשת המשנה כמקור הלימוד העיקרי טרם שניגשים ללימוד הסוגיא התלמודית הרלוונטית. לפי "השיטה המחודשת" רוכש התלמיד מיומנויות יסוד וטכניקות חקר מודרניות ומדעיות, ככלים לניתוח המשנה כדי להשיג סימולציה שלמה ככל שניתן לדיון שהתרחש בבית המדרש התנאי והאמוראי.

שיטת הלימוד "השיטה המחודשת" אינה פרשנות חדשה למשנה, ואף לא פרשנות אקדמית. השיטה המחודשת מניחה במודע כי פירוש האמוראי למשנה הוא הפירוש המיטבי, והשאיפה היא להבין היטב, אותו ואת פרשניו הראשונים והאחרונים.

לפי השיטה החדשה יש להבין להעריך את טקסט המשנה ללא סיוע הפרשנים כגון רש"י ותוספות, אלא על הלומד להתמודד עם הטקסט בכוחות עצמו.

פרסומיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • גבריאל חזות ומיכאל אברהם, "מידה טובה-1 לחקר מידות הדרש בהלכה", כרך א, תשס"ה, הוצאת ספריית בית אל, ירושלים, 359 עמודים.
  • גבריאל חזות ומיכאל אברהם, "מידה טובה-2, לחקר מידות הדרש בהלכה", כרך ב, תשס"ו, הוצאת ספריית בית אל, ירושלים, 531 עמודים.
  • גבריאל חזות ומיכאל אברהם, "מידה טובה-3, כרך ג, לחקר מידות הדרש בהלכה", תשס"ו, הוצאת ספריית בית אל, ירושלים, 368, עמודים.
  • גבריאל חזות ומיכאל אברהם, "מידה טובה-4, כרך ד, לחקר מידות הדרש בהלכה", תשס"ו, הוצאת ספריית בית אל, ירושלים, 460 עמודים.
  • גבריאל חזות ומיכאל אברהם, "בנתיב המצוות, על מצוות וסוגי מצוות", תש"ע, הוצאת ספריית בית אל, ירושלים, 366 עמודים.
  • גבריאל חזות ומיכאל אברהם, "בצל החכמה, עקרונות פילוסופיים של עקרונות מטא הלכתיים",תש"ע, הוצאת ספריית בית אל, ירושלים, 416 עמודים.
  • גבריאל חזות ומיכאל אברהם, "לעשות מצוותיך, על אופני קיום ומעבר על מצוות", תשע"א, הוצאת ספריית בית אל, ירושלים, 374 עמודים.
  • דב גבאי, אורי שילד, מיכאל אברהם, גבריאל חזות ויוסף מרובקה, "מידות הדרש הטקסטואליות- 'כללי ופרטי', מחקרים בלוגיקה תלמודית", 2010, אוניברסיטת בר-אילן והמכללה האקדמית אשקלון. 388 עמודים.
  • גבריאל חזות, "'שיטה מחודשת' להוראת משנה ותלמוד בעידן המחשב". 2011, הוצאת ספריית בית אל, ירושלים. 486 עמודים.

מאמרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דף מאמרים 'מידה טובה' לחקר מידות הדרש, חולק בבתי כנסת בכל שבת קרוב לארבע שנים ברציפות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ גיל קלנר, ‏ד"ר גבי חזות: "בית הלל דוחפים אותי לכוון החרדל"י", באתר "סרוגים", 19 ביולי 2016, י"ג בתמוז תשע"ו