נחום אליעזר רבינוביץ'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נחום אליעזר רבינוביץ'
Rner.jpg
לידה 30 באפריל 1928 (בן 90)
י' באייר ה'תרפ"ח
מונטריאול, קנדה
השתייכות ציונות דתית
תחומי עיסוק משנתו של הרמב"ם, תלמוד, הלכה, מתמטיקה
רבותיו הרב פינחס הירשפרונג, הרב יצחק רודרמן, הרב יוסף אליהו הנקין
תלמידיו הרב ד"ר יונתן זקס, הרב רמי ברכיהו, הרב ד"ר דרור פיקסלר
חיבוריו יד פשוטה על משנה תורה להרמב"ם, שו"ת מלומדי מלחמה, שו"ת שיח נחום, עיונים במשנתו של הרמב"ם וספרים נוספים

הרב פרופ' נחום אליעזר רבינוביץ' (נולד י' באייר ה'תרפ"ח, 30 באפריל 1928) הוא ראש ישיבת ההסדר "ברכת משה" שבמעלה אדומים, ופוסק ציוני דתי בולט.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשנת תרפ"ח (1928) בעיר מונטריאול שבקנדה.

למד בישיבתו של הרב פינחס הירשפרונג במונטריאול במשך שש שנים, ואף נסמך על ידו לרבנות בגיל עשרים בלבד. לאחר מכן עבר ללמוד בישיבת נר ישראל בבולטימור, אצל הרב יעקב יצחק רודרמן. בזמן שהותו בבולטימור נסמך גם על ידי הרב רודמן והרב אליהו חזן. במקביל ללימודיו בישיבה סיים תואר שני במתמטיקה באוניברסיטת ג'ונס הופקינס. בשנת תשי"א נישא לרחל מלכה (נפטרה בי"ג תשרי תשע"ג) לבית שוחטוביץ, אחייניתו של הרב רודרמן[1].

בשנת תשי"ב נתמנה לרב קהילה בצ'ארלסטון שבדרום קרוליינה, תפקיד שבו שימש אחת עשרה שנה. בתקופה זו הקים את בית הספר היהודי הראשון בעיר. בשנת תשכ"ג שב לקנדה ושימש כרב בטורונטו במשך שמונה שנים. במקביל הרצה באוניברסיטה והחל בכתיבת דוקטורט במתמטיקה, בנושא סטטיסטיקה והסתברות בתלמוד. בעניין עבודת הדוקטורט אמר: "מדעי הטבע והמתמטיקה הם יסודות שכל אדם צריך להעריך. הקדוש ברוך הוא ברא את האדם עם שכל, כדי שיוכל להכיר את העולם ואת המציאות, וללמוד מהם איך להתנהג. מה שעניין אותי במחקר שלי היה לצרף את הלימוד המסורתי עם המדע החדש."[2] שימש כסגן עורך הביטאון התורני 'הדרום' של הסתדרות הרבנים דאמריקה לאורך 44 גיליונות, תחת העורך המייסד הרב חיים דוב שעוועל. בשנת תשל"א (1971) עבר ללונדון ושימש כדיקן בית המדרש לרבנים באנגליה (Jews' College) במשך אחת עשרה שנה. בתקופת זו השלים את עבודת הדוקטורט, שפורסמה כספר באנגלית בהוצאת אוניברסיטת טורונטו. לאורך שהותו בלונדון הוזמן הרב רבינוביץ מספר פעמים לישראל על מנת להרצות בכנסים שונים. באחת הפעמים הרצה בישיבת הכותל, בפניהם של הרבנים חיים סבתו ויצחק שילת, שהיו אז תלמידים בישיבה.

בשנת תשמ"ג (1983) עלה לישראל עם משפחתו בעקבות הזמנתם של הרבנים חיים סבתו ויצחק שילת, מי שעמדו אז בראש ישיבת ההסדר "ברכת משה" שבמעלה אדומים, לעמוד בראשות הישיבה. הרב רבינוביץ' משמש מאז כראש הישיבה ומתגורר בסמוך לה.

בתמוז תשע"ה (2015) צירף את הרבנים חיים סבתו ויצחק שילת לראשות הישיבה לצדו[3].

בחודש אב באותה שנה פורסם שיעמוד בראש גיור כהלכה, רשת בתי דין לגיור[4]. הקמת בתי הדין נתפסה כקריאת תיגר על מעמדה הממלכתי של הרבנות הראשית לישראל ועוררה סערה. כשנשאל על מעמדם הציבורי של הגרים שיגוירו בבית הדין, אמר: "הרבנים שגיירו, הם גם יחתנו - הם עצמם או תלמידיהם ותלמידי תלמידיהם". "אני מניח שאחרי זמן מסוים, כשיראו שיש המונים שמתעניינים בגיורים שלנו, הם יוכרו גם על ידי המדינה[5]."

בנו הוא הרב מרדכי רבינוביץ, מחבר ספרי "צפה הצפית" על מסכת מגילה ועל ערוך השולחן.

משנתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב רבינוביץ' הוא מומחה בולט למשנתו של הרמב"ם ועוסק מזה שנים בכתיבת פירוש "יד פשוטה" על "משנה תורה". הפירוש כולל גם עיסוק בנוסח. עד היום יצא לאור הפירוש על ספרי "מדע", "אהבה", "זמנים", "נשים", "משפטים", "נזקים", "שופטים" וכן על הלכות שמיטה ויובל מתוך ספר "זרעים". טיוטות הפירוש נכתבות על ידי צוות תלמידים תוך התייעצות עמו, והוא מאשר את הגרסה הסופית. שיטתו בפירוש היא ביאור הרמב"ם על פי השוואות למקומות אחרים במשנתו, ולראשונים וגאונים שקדמו לו, דוגמת הר"ח והרי"ף. ספרים נוספים שחיבר עוסקים בדרכו ההלכתית והמחשבתית של הרמב"ם.

הרב רבינוביץ' תומך בעיסוק במדע כחלק אינטגרלי מדמותו של היהודי[6].

דעותיו הפוליטיות נוטות ימינה, והוא תמך בסרבנות לתוכנית ההתנתקות[7]. הרב רבינוביץ' הביע עמדות נחרצות בתקופת הסכם אוסלו נגד ההסכם ונגד ממשלת ישראל, וצוטט בראיונות כאומר שמי שמוותר על חלקי ארץ, מסכן את המדינה, ויש לו "דין מוסר", אך עם זאת הוא הדגיש שאין משמעות הדבר שיש לבצע בפועל דין זה. באותה תקופה היה יחד עם הרב שבתי זליקוביץ, הרב שלום גולד והרב אברהם אלקנה שפירא הגרעין המייסד שהקים את איחוד הרבנים למען ארץ ישראל. לאחר רצח רבין נחקר הרב רבינוביץ' בחשד להסתה. החקירות לא הניבו כתב אישום, אך זכו לתהודה רבה בציבור הדתי. הרב פרסם את הפסק הקובע כי יש לסרב פקודה במקרה שנדרשים לפנות שטחי ארץ ישראל. הרב רבינוביץ' מתנגד למסירת שטחים, דבר המתפרש בעיניו כחולשה, ובסופו גורם לאיבוד חיים. תפיסה זו מעוגנת לפי פרשנותו בדברי הרמב"ם "שתחילת נפילה - ניסה" (הלכות מלכים ז, ד). חבר בועד רבני יש"ע.

הרב רבינוביץ מתיר עלייה להר הבית ובמשך שנים עלה לשם בעצמו[8]. מדי שנה בעשרת ימי תשובה עולים לשם תלמידי ישיבתו.

לדעת הרב רבינוביץ' הפעלת חיישנים אינה מוגדרת כמלאכה בשבת. לכן, כל עוד הפעולה נעשית בצורה טבעית וללא כוונה מיוחדת לעשיית המלאכה - הרי שהיא מותרת. לאור זאת הוא מתיר פתיחת דלת אלקטרונית והפעלת ברז מים על ידי חיישנים המזהים התקרבות[9].

לדעת הרב רבינוביץ' מותר לאשה לשאוב חלב אם בשבת כדי להקל על גודש או על מנת להגדיל את ייצור החלב. רצוי לשאוב במשאבה חשמלית מוכנה מראש. מותר לאם לעשות שימוש בחלב הנשאב ואף להקפיא אותו לשימוש עתידי[10].

לדעתו מוסלמים ונוצרים בימינו אינם נחשבים עובדי עבודה זרה ולא חלים עליהם הדינים שנאמרו על ידי חז"ל ביחס לעובדי עבודה זרה[11].

הרב רבינוביץ' מקבל להלכה את הגישה המקובלת ברוב המדינות המערביות לפיה מות גזע המוח נחשב מוות, ולכן תומך בתרומת איברים ובחתימה על כרטיס אדי[12].

מדינה, דמוקרטיה וציונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשונה מרוב רבני הציונות הדתית, הרב רבינוביץ אינו מתלמידי הרב קוק או הרב סולובייצי'ק (אם כי הייתה לו היכרות עם האחרון). לדבריו, את תפיסתו הציונית הוא קיבל "מהתורה"[13].

בעקבות דברי הרמב"ם במשנה תורה (הלכות מלכים ומלחמות יא) שייתכן שיהיה משיח שיצליח לכונן ממלכה אך לבסוף ייהרג וימות, סבור הרב רבינוביץ' כי לא ניתן לקבוע שהתקופה הנוכחית היא "אתחלתא דגאולה". עם זאת, הוא רואה בשיבת ציון ובמדינת ישראל "הזדמנות היסטורית לחדש את חיי עם ישראל בארצו לאור התורה"[13]. הוא דוחה את התפיסה שהגאולה תבוא מאליה, ולדעתו יש לפעול לחיזוק המדינה ותיקונה אך עם זאת להכיר בכך שתהליכים היסטוריים אורכים זמן רב.

הרב רבינוביץ' מזהה את השיטה הדמוקרטית כיסודית בתורה. הגותו בעניין מרוכזת ברובה במחציתו השנייה של ספרו "מסילות בלבבם". הוא מתבסס בין היתר על "שבעת טובי העיר", מושג המוזכר בתלמוד ובספרות ההלכה, המתאר מנהיגות אזרחית של הקהילה היהודית[13]. הביטוי המופיע בתלמוד הבבלי (ברכות נה,א): "אין מעמידין פרנס על הצבור אלא אם כן נמלכים בצבור", מציג את הצורך בהסכמה ציבורית למנהיגים. לדבריו, עקרונות דמוקרטיים נוספים נמצאים גם ביהדות. למשל, עיקרון הפרדת הרשויות: מערכת המשפט ההלכתית אינה מופקדת בידי המלך, אלא בידי הסנהדרין, שהמלך כפוף לחכמיה בפעולות כמו יציאה למלחמת רשות. מסיפורי התנ"ך עולה גם יכולת הביקורת של הנביא את מעשי המלך, כגון במשל כבשת הרש. אלמנט הסכמי נוסף הקיים בשלטון היהודי מזכיר הרמב"ם במשנה תורה (הלכות ממרים ב), שם הוא פוסק כי על בית הדין לבדוק האם תקנות, גזרות ומנהגים שברצונם לקבוע יתקבלו בציבור, קודם שיחליט עליהם.

תפילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהנהגתו, בישיבת ברכת משה נאמרות הסליחות בנוסח אשכנזי-ספרדי משולב. כמו כן, בימים הנוראים מתקיימות תפילות משולבות: נוסח עדות המזרח בתפילות שחרית ומנחה ונוסח עדות אשכנז בערבית ומוסף. עם זאת, הוא סבור שיש להימנע מלכפות שינוי בנוסח תוך פגיעה במסורות של העדות. בעקבות מעשה חז"ל באושא (מסכת ראש השנה לב,א) שבו מתואר כי שליח הציבור בתפילה התפלל כמנהגו, סובר הרב רבינוביץ שיש לתת לשליח הציבור לבחור את נוסח התפילה. לדעתו חשיפת המתפללים לנוסחי התפילה השונים תגרום במשך הזמן להתגבשות נוסח תפילה אחיד הכולל אלמנטים מכלל התפוצות[14].

הרב רבינוביץ הנהיג כמה שינויים בנוסח התפילה. בעקבות דברי הרמב"ם שאין לפנות למלאכים בתפילה[15] משמיט הרב רבינוביץ' קטעים מן הסליחות הכוללים פניות כאלו. את המשפט הנאמר בתפילת נחם בתשעה באב "העיר החרבה היושבת מבלי בניה" המתאר את חורבנה של ירושלים, הוא משנה ל"ההר החרב והבית השומם", מאחר שהמשפט אינו מתאר נכונה את מצבה של ירושלים כיום[16]. מסיבה זו הוא פוסק שאין חובת קריעה כאשר רואים את ירושלים לאחר שלושים יום[17].

יחס לנצרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב פוסק שהנוצרים אינם נחשבים לעובדי עבודה זרה, וזאת על בסיס דברי התוספות שאומות העולם לא נצטוו על השתוף[18]. בספרו 'מסילות בלבבם' הוסיף כי במהלך השנים חלו תמורות בנצרות וכיום חלק מהזרמים בה זנחו את אמונת השילוש לטובת אמונת הייחוד[19].

בשנת תשע"ד פרסום עם הרב דוד סתיו פסק המתיר לקבל כסף מהקרן לידידות לטובת הפעלת קייטנות קיץ. לדבריו, גורמים במשרד החינוך הבהירו כי הקרן לא תשפיע על התכנים המועברים בקייטנה. הוא הוסיף כי קבלת התרומה מהווה הזדמנות לחיזוק הקשר בין ישראל לעמים[20]. בעקבות הצתת כנסיית הלחם והדגים על ידי שני צעירים יהודים בשנת 2015, קרא הרב רבינוביץ להצטרף למימון נזקי השריפה[21][22].

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יד פשוטה - על "משנה תורה" לרמב"ם (21 כרכים)
  • הדר איתמר - הדרנים על מסכתות הש"ס, תשל"ב
  • מלומדי מלחמה - שאלות ותשובות בענייני צבא, תשנ"ג ותשס"ד
  • עיונים במשנתו של הרמב"ם, תשנ"ט ותש"ע
  • דרכה של תורה - פרקים במחשבת ההלכה ובאקטואליה, תשנ"ט
  • שיח נחום - שאלות ותשובות על סדר השולחן ערוך, תשס"ח
  • מסילות בלבבם - פרקי הגות, היחיד החברה והמדינה בראי התורה, תשע"ה[23]
  • סבירות והסתברות בספרות חז"ל והראשונים - מהדורה עברית לעבודת הדוקטורט, תשע"ח
  • Probability and statistical inference in ancient and medieval Jewish literature, University of Toronto Press, 1973

הוקרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת ה'תשנ"ט (1999) זכה בפרס הרב קוק לספרות תורנית[24].

בשנת ה'תשע"ב יצא לכבודו קובץ המאמרים "מברכת משה", העוסק במשנת הרמב"ם.

בשנת ה'תשע"ה (2015) קיבל תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בר-אילן[25].

לרגל קבלת התואר הוקדש הכינוס ה-49 של פורום "ניצוצות" למשנתו[26].

בשנת ה'תשע"ח (2018) נערך יום עיון בישיבת ברכת משה לרגל הגיעו לגיל תשעים. באותה הזדמנות הושקה המהדורה העברית לעבודת הדוקטורט שלו[27].

מתלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לרב רבינוביץ' תלמידים מארצות הברית, מאנגליה ומישראל. בעשרות השנים שבהן הוא עומד בראשות הישיבה במעלה אדומים למדו בישיבה מאות רבות של תלמידים. שניים מתלמידיו מכהנים כר"מים בישיבה. מרבית תלמידיו פנו ללימודים אקדמאיים, בפרט למדעי הטבע והחברה. בין תלמידיו:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמריו:[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראיונות עמו:[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמרי בקורת על ספריו ומשנתו:[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כתבי השרידי אש ח"א עמ' קס"ט (תשובה לרב רבינוביץ)
  2. ^ אריאל הורוביץ, "דרוש כאן הלל", מוסף שבת, מקור ראשון. פורסם בnrg, 13/10/2017
  3. ^ http://www.kipa.co.il/now/63455.html
  4. ^ רעות הדר, תוקם רשת בתי דין עצמאיים לגיור, באתר ערוץ 7, כ"ה באב תשע"ה, 10/08/15
  5. ^ מנדי גרוזמן, "עוקפים את הרבנות: הוקם בית דין חדש לגיור", פורסם בnrg, 10/8/2015
  6. ^ ארי עלה מקנדה, ראיון עם הרב רבינוביץ'
  7. ^ מתוך הספר פניני הלכה
  8. ^ עשרות רבנים: "עלו להר הבית – בטהרה", ערוץ 7, ‏27.7.17
  9. ^ סרטונים אוטומציה בעולם ההלכה - הרב פרופ' נחום רבינוביץ, הרצאה באוניברסיטת בר-אילן באתר יוטיוב (אורך: 37:59)
  10. ^ תחומין לב
  11. ^ מסילות בלבבם, עמוד 479
  12. ^ שיח נחום, סימן עט
  13. ^ 13.0 13.1 13.2 פוליטיקה בגובה חז"ל, ראיון עם הרב רבינוביץ' במוסף אתנחתא של בשבע
  14. ^ שו"ת שיח נחום, עמודים 294–295, מכון מעליות
  15. ^ פירוש המשנה לרמב"ם מסכת סנהדרין י
  16. ^ הרב רבינוביץ בנוסח מחודש לברכת נחם של תשעה באב
  17. ^ שו"ת שיח נחום, עמודים 121–122, מכון מעליות
  18. ^ מלומדי מלחמה, מכון מעליות, סימן מג, עמודים 146–149, על פי התוספות במסכת בכורות, ב ע"ב
  19. ^ מסילות בלבבם, מכון מעליות, עמ' 479-480
  20. ^ קבלת כספים מהקרן לידידות
  21. ^ הרב ד"ר אלון גושן גוטשטיין, תתפלאו: הרבנים שהתגייסו לשיקום הכנסייה, באתר ynet, 20 ביולי 2015
  22. ^ מה מבקש הרב נחום רבינוביץ' לתקן?
  23. ^ בני דה לה פואנטה, ביקורת ספר: "מסילות בלבבם", הרב נחום אליעזר רבינוביץ', באתר כיפה
  24. ^ הזוכים בפרס הרב קוק
  25. ^ https://www1.biu.ac.il/File/bot2015/NachumRabinovitchHe.jpg
  26. ^ https://www1.biu.ac.il/index.php?id=3&pt=20&cPath=4&type=1&news=2464
  27. ^ [1]