נחום אליעזר רבינוביץ'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
נחום אליעזר רבינוביץ'
הרב נחום אליעזר רבינוביץ'
תאריך לידה י' באייר ה'תרפ"ח (בן 87)
תאריך לידה לועזי 30 באפריל 1928
השתייכות ציונות דתית
רבותיו הרב פינחס הירשפרונג, הרב יצחק רודרמן, הרב יוסף אליהו הנקין
תלמידיו הרב ד"ר יונתן זקס, הרב רמי ברכיהו, הרב ירון בן דוד, הרב דוד זנו, הרב יהודה ישרים, נחום לנגנטל, הרב ד"ר דרור פיקסלר
חיבוריו יד פשוטה על משנה תורה להרמב"ם, שו"ת מלומדי מלחמה, שו"ת שיח נחום, "עיונים במשנתו של הרמב"ם" וספרים נוספים

הרב פרופסור נחום אליעזר רבינוביץ' (נולד י' באייר תרפ"ח, 30 באפריל 1928) הוא ראש ישיבת ההסדר "ברכת משה" שבמעלה אדומים, ופוסק ציוני דתי בולט.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשנת תרפ"ח (1928) בעיר מונטריאול שבקנדה.

למד בישיבתו של הרב פינחס הירשפרונג, רבה הראשי של מונטריאול. לאחר מכן למד בישיבת נר ישראל בבולטימור, אצל הרב יצחק רודרמן ונסמך על ידו לרבנות. במקביל ללימודיו בישיבה סיים תואר שני במתמטיקה.

אשתו, רחל (הלכה לעולמה בי"ג תשרי תשע"ג), הייתה נכדתו של רבי שפטל קרמר[1].

למן אמצע שנות החמישים ועד תחילת שנות השישים שימש כרב קהילה בצ'ארלסטון שבדרום קרוליינה; בתקופה זו עמד בקשרי הלכה מרובים עם הרב יוסף אליהו הנקין. לאחר מכן שב לקנדה ושימש כרב בטורונטו. במקביל לתפקידו כרב קהילה, הרצה באוניברסיטה וכתב דוקטורט (בנושא סטטיסטיקה והסתברות בתלמוד). עבודת הדוקטורט פורסמה לאחר מספר שנים כספר בשפה האנגלית. כן שימש כסגן עורך הביטאון התורני 'הדרום' של הסתדרות הרבנים בארצות הברית, לצד הרב ד"ר אהרן ליכטנשטיין, ובשנים 1971–1982 התגורר בלונדון כדי לשמש כראש בית המדרש לרבנים באנגליה (Jews' College).

בשנת תשמ"ג (1983) עלה ארצה עם משפחתו, והוזמן על ידי הרבנים חיים סבתו ויצחק שילת, מי שעמדו אז בראש ישיבת ההסדר "ברכת משה" שבמעלה אדומים, לעמוד בראשות הישיבה. הרב רבינוביץ' קיבל את ההזמנה, ומשמש מאז כראש הישיבה.

בתמוז תשע"ה (2015) צירף את הרבנים חיים סבתו ויצחק שילת לראשות הישיבה לצדו[2].

בחודש אב באותה שנה פורסם שיעמוד בראש גיור כהלכה, רשת בתי דין לגיור[3]. הקמת בתי הדין נתפסה כקריאת תיגר על מעמדה הממלכתי של הרבנות הראשית לישראל ועוררה סערה. כשנשאל על מעמדם הציבורי של הגרים שיגוירו בבית הדין, אמר: "הרבנים שגיירו, הם גם יחתנו - הם עצמם או תלמידיהם ותלמידי תלמידיהם". "אני מניח שאחרי זמן מסוים, כשיראו שיש המונים שמתעניינים בגיורים שלנו, הם יוכרו גם על ידי המדינה‏[4]."

משנתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב רבינוביץ' הוא מומחה בולט למשנתו של הרמב"ם ועוסק מזה שנים בכתיבת פירוש "יד פשוטה" על "משנה תורה". הפירוש כולל גם עיסוק בנוסח. עד היום יצא לאור הפירוש על ספרי "מדע", "אהבה", "זמנים", "נשים", "משפטים", "נזקים", "שופטים" וכן על הלכות שמיטה ויובל מתוך ספר "זרעים". טיוטות הפירוש נכתבות על ידי צוות תלמידים תוך התייעצות עמו, והוא מאשר את הגרסה הסופית. שיטתו בפירוש היא ביאור הרמב"ם על פי השוואות למקומות אחרים במשנתו, ולראשונים וגאונים שקדמו לו, דוגמת הר"ח והרי"ף.

הרב רבינוביץ' תומך בעיסוק במדע כחלק אינטגרלי מדמותו של היהודי.

דעותיו הפוליטיות נוטות ימינה, והוא תמך בסרבנות לתוכנית ההתנתקות. הרב רבינוביץ' הביע עמדות נחרצות בתקופת הסכם אוסלו נגד ההסכם ונגד ממשלת ישראל, וצוטט בראיונות כאומר שמי שמוותר על חלקי ארץ, מסכן את המדינה, ויש לו "דין מוסר". לאחר רצח רבין נחקר הרב רבינוביץ' בחשד להסתה. החקירות לא הניבו כתב אישום, אך זכו לתהודה רבה בציבור הדתי. הרב פרסם את הפסק הקובע כי יש לסרב פקודה במקרה שנדרשים לפנות שטחי ארץ ישראל. הרב רבינוביץ' הוא ממבקרי התפיסה שלפיה האדמה חשובה מן החיים[דרוש מקור]. עם זאת מתנגד למסירת שטחים, דבר המתפרש כחולשה, ובסופו גורם לאיבוד חיים. תפיסה זו מעוגנת לפי פרשנותו בדברי הרמב"ם "שתחילת נפילה - ניסה" (הלכות מלכים ז, ד).

לדעת הרב רבינוביץ' הפעלת חיישנים אינה מוגדרת כמלאכה בשבת. לכן, כל עוד הפעולה נעשית בצורה טבעית וללא כוונה מיוחדת לעשיית המלאכה - הרי שהיא מותרת. לאור זאת הוא מתיר פתיחת דלת אלקטרונית והפעלת ברז מים על ידי חיישנים המזהים התקרבות[5].

לדעת הרב רבינוביץ' מותר לאשה לשאוב חלב אם בשבת כדי להקל על גודש או על מנת להגדיל את ייצור החלב. רצוי לשאוב במשאבה חשמלית מוכנה מראש. מותר לאם לעשות שימוש בחלב הנשאב ואף להקפיא אותו לשימוש עתידי[6].

לדעתו מוסלמים ונוצרים בימינו אינם נחשבים עובדי עבודה זרה ולא חלים עליהם הדינים שנאמרו על ידי חז"ל ביחס לעובדי עבודה זרה[7].

הרב רבינוביץ' מקבל להלכה את עמדת הרפואה שמות גזע המוח נחשב מוות, ולכן תומך בתרומת איברים ובחתימה על כרטיס אדי[8].

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יד פשוטה - על "משנה תורה" לרמב"ם (20 כרכים)
  • מלומדי מלחמה - שאלות ותשובות בענייני צבא
  • עיונים במשנתו של הרמב"ם
  • דרכה של תורה - פרקים במחשבת ההלכה ובאקטואליה
  • הדר איתמר - הדרנים על מסכתות הש"ס
  • שיח נחום - שאלות ותשובות
  • מסילות בלבבם[9]
  • Probability and statistical inference in ancient and medieval Jewish literature, University of Toronto Press, 1973

בשנת תשנ"ט (1999) זכה בפרס הרב קוק לספרות תורנית.

מתלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לרב רבינוביץ' תלמידים מארצות הברית, מאנגליה ומישראל. בעשרות השנים שבהן הוא עומד בראשות הישיבה במעלה אדומים למדו בישיבה מאות רבות של תלמידים. שניים מתלמידיו מכהנים כר"מים בישיבה. מרבית תלמידיו פנו ללימודים אקדמאיים, בפרט למדעי הטבע והחברה. בין תלמידיו:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כתבי השרידי אש ח"א עמ' קס"ט (תשובה לרב רבינוביץ)
  2. ^ http://www.kipa.co.il/now/63455.html
  3. ^ רעות הדר, ‏תוקם רשת בתי דין עצמאיים לגיור, באתר ערוץ 7, כ"ה באב תשע"ה, 10/08/15
  4. ^ מנדי גרוזמן, "עוקפים את הרבנות: הוקם בית דין חדש לגיור", פורסם בNRG, 10/8/2015
  5. ^ https://www.youtube.com/watch?v=begoCo_uvEQ&feature=youtu.be&list=PLXF_IJaFk-9CRm4NAVbYGZUhc9K3NzeLx&hd=1
  6. ^ תחומין לב
  7. ^ מסילות בלבבם, עמוד 479
  8. ^ שיח נחום, סימן עט
  9. ^ * הרב בני דה לה פואנטה, סקירה על הספר, באתר כיפה