נחום אליעזר רבינוביץ'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
נחום אליעזר רבינוביץ'
Rner.jpg
תאריך לידה י' באייר ה'תרפ"ח (בן 89)
מקום לידה מונטריאול, קנדה
תאריך לידה לועזי 30 באפריל 1928
השתייכות ציונות דתית
תחומי עיסוק משנתו של הרמב"ם, תלמוד, הלכה, מתמטיקה
רבותיו הרב פינחס הירשפרונג, הרב יצחק רודרמן, הרב יוסף אליהו הנקין
תלמידיו הרב ד"ר יונתן זקס, הרב רמי ברכיהו, הרב ד"ר דרור פיקסלר
חיבוריו יד פשוטה על משנה תורה להרמב"ם, שו"ת מלומדי מלחמה, שו"ת שיח נחום, עיונים במשנתו של הרמב"ם וספרים נוספים

הרב פרופ' נחום אליעזר רבינוביץ' (נולד י' באייר תרפ"ח, 30 באפריל 1928) הוא ראש ישיבת ההסדר "ברכת משה" שבמעלה אדומים, ופוסק ציוני דתי בולט.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשנת תרפ"ח (1928) בעיר מונטריאול שבקנדה.

בצעירותו למד בישיבתו של הרב פינחס הירשפרונג, רב העיר מונטריאול ולימים רבה הראשי של מונטריאול, במשך שש שנים. לאחר מכן למד בישיבת נר ישראל בבולטימור, אצל הרב יעקב יצחק רודרמן ונסמך על ידו לרבנות. במקביל ללימודיו בישיבה סיים תואר שני במתמטיקה. בשנת תשי"א נישא לרחל מלכה (נפטרה בי"ג תשרי תשע"ג) לבית שוחטוביץ, אחייניתו של הרב רודרמן[1].

למן אמצע שנות החמישים ועד תחילת שנות השישים שימש כרב קהילה בקהילות שונות בצ'ארלסטון שבדרום קרוליינה ובטקסס; בתקופה זו עמד בקשרי הלכה מרובים עם הרב יוסף אליהו הנקין. לאחר מכן שב לקנדה ושימש כרב בטורונטו. במקביל לתפקידו כרב קהילה, הרצה באוניברסיטה והחל בכתיבת דוקטורט במתמטיקה, בנושא סטטיסטיקה והסתברות בתלמוד. בעניין עבודת הדוקטורט אמר: "מדעי הטבע והמתמטיקה הם יסודות שכל אדם צריך להעריך. הקדוש ברוך הוא ברא את האדם עם שכל, כדי שיוכל להכיר את העולם ואת המציאות, וללמוד מהם איך להתנהג. מה שעניין אותי במחקר שלי היה לצרף את הלימוד המסורתי עם המדע החדש, וזה דבר חשוב מאוד בעיניי."[2] בנוסף שימש כסגן עורך הביטאון התורני 'הדרום' של הסתדרות הרבנים דאמריקה, לצד הרב ד"ר אהרן ליכטנשטיין. בשנת תש"ל (1970) עבר לאנגליה כדי לשפר את סיכוייו לעלות ארצה. התגורר בלונדון ושימש כראש בית המדרש לרבנים באנגליה (Jews' College) במשך עשר שנים. בתקופת מגוריו בלונדון השלים את עבודת הדוקטורט. זאת פורסמה לאחר מספר שנים כספר בשפה האנגלית.

בשנת תשמ"ג (1983) עלה לישראל עם משפחתו בעקבות הזמנתם של הרבנים חיים סבתו ויצחק שילת, מי שעמדו אז בראש ישיבת ההסדר "ברכת משה" שבמעלה אדומים, לעמוד בראשות הישיבה. קודם לכן הוא שהה בישיבה זמן מה על מנת לבחון אותה. הרב רבינוביץ' משמש מאז כראש הישיבה ומתגורר בסמוך לה.

בתמוז תשע"ה (2015) צירף את הרבנים חיים סבתו ויצחק שילת לראשות הישיבה לצדו[3].

בחודש אב באותה שנה פורסם שיעמוד בראש גיור כהלכה, רשת בתי דין לגיור[4]. הקמת בתי הדין נתפסה כקריאת תיגר על מעמדה הממלכתי של הרבנות הראשית לישראל ועוררה סערה. כשנשאל על מעמדם הציבורי של הגרים שיגוירו בבית הדין, אמר: "הרבנים שגיירו, הם גם יחתנו - הם עצמם או תלמידיהם ותלמידי תלמידיהם". "אני מניח שאחרי זמן מסוים, כשיראו שיש המונים שמתעניינים בגיורים שלנו, הם יוכרו גם על ידי המדינה[5]."

בנו הוא הרב מרדכי רבינוביץ, מחבר ספרי "צפה הצפית" על מסכת מגילה ועל ערוך השולחן.

משנתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב רבינוביץ' הוא מומחה בולט למשנתו של הרמב"ם ועוסק מזה שנים בכתיבת פירוש "יד פשוטה" על "משנה תורה". הפירוש כולל גם עיסוק בנוסח. עד היום יצא לאור הפירוש על ספרי "מדע", "אהבה", "זמנים", "נשים", "משפטים", "נזקים", "שופטים" וכן על הלכות שמיטה ויובל מתוך ספר "זרעים". טיוטות הפירוש נכתבות על ידי צוות תלמידים תוך התייעצות עמו, והוא מאשר את הגרסה הסופית. שיטתו בפירוש היא ביאור הרמב"ם על פי השוואות למקומות אחרים במשנתו, ולראשונים וגאונים שקדמו לו, דוגמת הר"ח והרי"ף. מספר ספרים נוספים שחיבר עוסקים בדרכו ההלכתית והמחשבתית של הרמב"ם.

הרב רבינוביץ' תומך בעיסוק במדע כחלק אינטגרלי מדמותו של היהודי.

דעותיו הפוליטיות נוטות ימינה, והוא תמך בסרבנות לתוכנית ההתנתקות[6]. הרב רבינוביץ' הביע עמדות נחרצות בתקופת הסכם אוסלו נגד ההסכם ונגד ממשלת ישראל, וצוטט בראיונות כאומר שמי שמוותר על חלקי ארץ, מסכן את המדינה, ויש לו "דין מוסר". באותה תקופה היה יחד עם הרב שבתי זליקוביץ, הרב שלום גולד והרב אברהם אלקנה שפירא הגרעין המייסד שהקים את איחוד הרבנים למען ארץ ישראל. לאחר רצח רבין נחקר הרב רבינוביץ' בחשד להסתה. החקירות לא הניבו כתב אישום, אך זכו לתהודה רבה בציבור הדתי. הרב פרסם את הפסק הקובע כי יש לסרב פקודה במקרה שנדרשים לפנות שטחי ארץ ישראל. הרב רבינוביץ' מתנגד למסירת שטחים, דבר המתפרש בעיניו כחולשה, ובסופו גורם לאיבוד חיים. תפיסה זו מעוגנת לפי פרשנותו בדברי הרמב"ם "שתחילת נפילה - ניסה" (הלכות מלכים ז, ד). חבר בועד רבני יש"ע.

הרב רבינוביץ מתיר עלייה להר הבית באיזור שמתירה ההלכה, ואף הוא עצמו עולה מפעם להר.בשנת 2017 הוא פרסם, יחד עם הרב יצחק שילת ורבנים נוספים, גילוי דעת המבהיר כי יש לעלות להר הבית בטהרה.[7] מדי שנה בעשרת ימי תשובה פוקדים תלמידי ישיבתו בהדרכת ראש הישיבה הרב יצחק שילת את הר הבית. קודם לעלייה מעביר הרב שילת שיעור בעניין הגדרים ההלכתיים של העלייה להר ובעניין חשיבות העלייה.

לדעת הרב רבינוביץ' הפעלת חיישנים אינה מוגדרת כמלאכה בשבת. לכן, כל עוד הפעולה נעשית בצורה טבעית וללא כוונה מיוחדת לעשיית המלאכה - הרי שהיא מותרת. לאור זאת הוא מתיר פתיחת דלת אלקטרונית והפעלת ברז מים על ידי חיישנים המזהים התקרבות[8].

לדעת הרב רבינוביץ' מותר לאשה לשאוב חלב אם בשבת כדי להקל על גודש או על מנת להגדיל את ייצור החלב. רצוי לשאוב במשאבה חשמלית מוכנה מראש. מותר לאם לעשות שימוש בחלב הנשאב ואף להקפיא אותו לשימוש עתידי[9].

לדעתו מוסלמים ונוצרים בימינו אינם נחשבים עובדי עבודה זרה ולא חלים עליהם הדינים שנאמרו על ידי חז"ל ביחס לעובדי עבודה זרה[10].

הרב רבינוביץ' מקבל להלכה את הגישה המקובלת ברוב המדינות המערביות לפיה מות גזע המוח נחשב מוות, ולכן תומך בתרומת איברים ובחתימה על כרטיס אדי[11].

מדינה, דמוקרטיה וציונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשונה מרוב רבני הציונות הדתית, הרב רבינוביץ אינו מתלמידי הרב קוק או הרב סולובייצי'ק (אם כי הייתה לו היכרות עם הרב סולובייצ'יק בתקופת שהותו בארה"ב). לדבריו, את תפיסתו הציונית קיבל הרב רבינוביץ "מהתורה".[12]

בעקבות דברי הרמב"ם במשנה תורה (הלכות מלכים ומלחמות י) שייתכן שיהיה משיח שיצליח לכונן ממלכה אך לבסוף ייהרג וימות, סבור הרב רבינוביץ' כי לא ניתן לקבוע שהתקופה הנוכחית היא "אתחלתא דגאולה". עם זאת, הוא רואה בשיבת ציון ובמדינת ישראל "הזדמנות היסטורית לחדש את חיי עם ישראל בארצו לאור התורה".[12] הוא דוחה מכל וכל את התפיסה שהגאולה תבוא מאליה, ולדעתו יש לפעול לחיזוק המדינה ותיקונה אך עם זאת להכיר בכך שתהליכים היסטוריים אורכים זמן רב.

הרב רבינוביץ' מזהה את השיטה הדמוקרטית כיסודית בתורה. הגותו בעניין מרוכזת ברובה במחציתו השנייה של ספרו "מסילות בלבבם". הוא מתבסס בין היתר על "שבעת טובי העיר", מושג המוזכר בתלמוד ובספרות ההלכה, המתאר מנהיגות אזרחית של הקהילה היהודית.[12] הביטוי המופיע בתלמוד הבבלי (ברכות נה,א): "אין מעמידין פרנס על הצבור אלא אם כן נמלכים בצבור", מציג את הצורך בהסכמה ציבורית למנהיגים. עקרונות נוספים הקיימים במדינה דמוקרטית נמצאים גם ביהדות. למשל, עיקרון הפרדת הרשויות קיים במידת מה בממלכה היהודית: מערכת המשפט ההלכתית אינה מופקדת בידי המלך, אלא בידי הסנהדרין. הוא אף כפוף לה בפעולות מסויימות כמו יציאה למלחמת רשות. מסיפורי התנ"ך עולה גם יכולת הביקורת של הנביא את מעשי המלך. במשל כבשת הרש המפורסם מוכיח נתן הנביא את דוד המלך בעקבות מעשיו. אלמנט הסכמי נוסף הסכמי נוסף הקיים בשלטון היהודי מזכיר הרמב"ם במשנה תורה (הלכות ממרים ב), שם הוא פוסק כי על בית הדין לבדוק האם תקנות, גזרות ומנהגים שברצונם לקבוע יתקבלו בציבור, וכי הם בטלים במידה ובפועל הם לא התקבלו.

תפילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב רבינוביץ' רואה בחיוב הנהגת נוסח תפילה משולב. בהנהגתו, בישיבת ברכת משה נאמרות הסליחות בימים הנוראים בנוסח אשכנזי-ספרדי משולב. כמו כן, בימים הנוראים מתקיימות תפילות משולבות: נוסח עדות המזרח בתפילות שחרית ומנחה ונוסח עדות אשכנז בערבית ומוסף. עם זאת, הוא סבור שיש להימנע מלכפות שינוי בנוסח תוך פגיעה במסורות של העדות השונות ובזיקת המתפללים למסורת העבר. בעקבות מעשה חז"ל באושא (מסכת ראש השנה לב,א) בו מתואר כי שליח הציבור בתפילה התפלל כמנהגו, סובר הרב שיש לתת לשליח הציבור לבחור את נוסח התפילה. הדבר מונהג כך בישיבתו. לדעתו על ידי חשיפת המתפללים לנוסחי התפילה השונים יווכח הציבור כי ליבת התפילה זהה בין העדות השונות וכי ישנו דמיון רב בין הנוסחים. חשיפה זו תגרום במשך הזמן להתגבשות נוסח תפילה אחיד הכולל אלמנטים מכלל התפוצות.[13]

מספר שינויים נוספים מנהיג הרב בנוסח התפילה. בעקבות דברי הרמב"ם שאין לפנות למלאכים בתפילה,[14] משמיט הרב רבינוביץ' קטעים מן הסליחות הכוללים פניות כאלו. את המשפט הנאמר בתפילת נחם בתשעה באב "העיר החרבה היושבת מבלי בניה" המתאר את חורבנה של ירושלים, הוא משנה ל"ההר החרב והבית השומם", מאחר והמשפט אינו מתאר נכונה את מצבה של ירושלים כיום. מסיבה זו הוא פוסק שאין חובת קריעה כאשר רואים את ירושלים לאחר שלושים יום.[15] ככלל, השינויים אינם נעשים בליבת התפילה, אלא בקטעים שעברו גלגולים ותוספות במהלך הדורות.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יד פשוטה - על "משנה תורה" לרמב"ם (20 כרכים)
  • מלומדי מלחמה - שאלות ותשובות בענייני צבא
  • עיונים במשנתו של הרמב"ם
  • דרכה של תורה - פרקים במחשבת ההלכה ובאקטואליה
  • הדר איתמר - הדרנים על מסכתות הש"ס
  • שיח נחום - שאלות ותשובות על סדר השולחן ערוך
  • מסילות בלבבם - פרקי הגות, היחיד החברה והמדינה בראי התורה[16]
  • Probability and statistical inference in ancient and medieval Jewish literature, University of Toronto Press, 1973

בשנת תשנ"ט (1999) זכה בפרס הרב קוק לספרות תורנית.

בשנת תשע"ב יצא לכבודו קובץ המאמרים "מברכת משה", העוסק במשנת הרמב"ם.

מתלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לרב רבינוביץ' תלמידים מארצות הברית, מאנגליה ומישראל. בעשרות השנים שבהן הוא עומד בראשות הישיבה במעלה אדומים למדו בישיבה מאות רבות של תלמידים. שניים מתלמידיו מכהנים כר"מים בישיבה. מרבית תלמידיו פנו ללימודים אקדמאיים, בפרט למדעי הטבע והחברה. בין תלמידיו:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמריו:

ראיונות עמו:

מאמרי בקורת על ספריו ומשנתו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כתבי השרידי אש ח"א עמ' קס"ט (תשובה לרב רבינוביץ)
  2. ^ אריאל הורוביץ, "דרוש כאן הלל", מוסף שבת, מקור ראשון. פורסם בnrg, 13/10/2017
  3. ^ http://www.kipa.co.il/now/63455.html
  4. ^ רעות הדר, תוקם רשת בתי דין עצמאיים לגיור, באתר ערוץ 7, כ"ה באב תשע"ה, 10/08/15
  5. ^ מנדי גרוזמן, "עוקפים את הרבנות: הוקם בית דין חדש לגיור", פורסם בnrg, 10/8/2015
  6. ^ מתוך הספר פניני הלכה
  7. ^ עשרות רבנים: "עלו להר הבית – בטהרה", ערוץ 7, ‏27.7.17
  8. ^ https://www.youtube.com/watch?v=begoCo_uvEQ&feature=youtu.be&list=PLXF_IJaFk-9CRm4NAVbYGZUhc9K3NzeLx&hd=1
  9. ^ תחומין לב
  10. ^ מסילות בלבבם, עמוד 479
  11. ^ שיח נחום, סימן עט
  12. ^ 12.0 12.1 12.2 פוליטיקה בגובה חז"ל, ראיון עם הרב רבינוביץ' במוסף אתנחתא של בשבע
  13. ^ שו"ת שיח נחום, עמודים 294-295, מכון מעליות
  14. ^ פירוש המשנה לרמב"ם מסכת סנהדרין י
  15. ^ שו"ת שיח נחום, עמודים 121-122, מכון מעליות
  16. ^ בני דה לה פואנטה, ביקורת ספר: "מסילות בלבבם", הרב נחום אליעזר רבינוביץ', באתר כיפה