נחום אליעזר רבינוביץ'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נחום אליעזר רבינוביץ'
לידה 30 באפריל 1928
י' באייר ה'תרפ"ח
מונטריאול, קנדה קנדהקנדה
פטירה 6 במאי 2020 (בגיל 92)
י"ב באייר תש"פ
ישראל ישראלישראל
מקום קבורה הר המנוחות עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל, קנדה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה ישיבת מרכז התורה, ישיבת נר ישראל, אוניברסיטת ג'ונס הופקינס
השתייכות ציונות דתית
תחומי עיסוק משנתו של הרמב"ם, תלמוד, הלכה, מתמטיקה
תפקידים נוספים ראש ישיבת ברכת משה
רבותיו הרב פנחס הירשפרונג, הרב יצחק רודרמן, הרב יוסף אליהו הנקין
תלמידיו הרב ד"ר יונתן זקס, הרב רמי ברכיהו, הרב פרופ' דרור פיקסלר, הרב צבי הבר, הרב אלי רייף
חיבוריו יד פשוטה על משנה תורה להרמב"ם, שו"ת מלומדי מלחמה, שו"ת שיח נחום, עיונים במשנתו של הרמב"ם וספרים נוספים
צאצאים הרב מרדכי רבינוביץ', דינה רבינוביץ'
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב פרופ' נחום אליעזר רבינוביץ' (גם ראבינאוויטש; בצרפתית:Nahum Éliézer Ravinović; י' באייר ה'תרפ"ח, 30 באפריל 1928י"ב באייר ה'תש"פ, 6 במאי 2020[1]) היה רב קנדי-ישראלי, ראש ישיבת ההסדר "ברכת משה" במעלה אדומים, רבן של מספר קהילות בחו"ל וראש בית המדרש לרבנים בלונדון. מחבר פירוש יד פשוטה על משנה תורה לרמב"ם ופוסק הלכה ציוני-דתי בולט.

שימש כחבר הוועדה המייעצת של שו"ת "במראה הבזק" של כולל ארץ חמדה, חבר הנהלת האנציקלופדיה התלמודית, נשיא "יד הרב הרצוג" וממייסדי איחוד הרבנים למען ארץ ישראל. בעל דוקטורט בהיסטוריה של המתמטיקה ובפילוסופיה של המדעים במתמטיקה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בעיר מונטריאול שבקנדה, בן שני ואחרון להוריו איתמר (שעסק במסחר) ושרה-מרים, בני מהגרים ממזרח אירופה – משפחת אביו מנובו-קונסטנטינוב[דרושה הבהרה] ומשפחת אמו מקרמניץ. למד בבית ספר ציבורי בעיר. בגיל 14 החל ללמוד בישיבת "מרכז התורה" אצל הרב פנחס הירשפרונג במונטריאול במשך שש שנים,[2] ואף הוסמך על ידו לרבנות בגיל עשרים.[3] במקביל המשיך את לימודיו בתיכון בעיר והשלים בערבים תואר ראשון בקולג' המקומי (Sir George Williams University).

לאחר מכן היגר לבולטימור שבארצות הברית כדי ללמוד תואר שני במתמטיקה באוניברסיטת ג'ונס הופקינס והחל ללמד בה פיזיקה. במקביל למד לאורך היום בישיבת נר ישראל בעיר, אצל הרב יעקב יצחק רודרמן.[4] בזמן שהותו שם נסמך גם על ידי הרב רודרמן והרב אליהו חזן, ראש ישיבת מרכז התורה במונטריאול בה למד קודם לכן.[5] בשנת תשי"א (1951) נישא לרחל מלכה (נפטרה בתשע"ג) לבית שוחטוביץ, אחייניתו של הרב רודרמן ונכדתו של הרב שפטל קרמר.[6]

רב בקהילות שונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת ה'תשי"ב, לאחר תקופה קצרה כרב קהילת "בית יצחק" בבולטימור,[7] שימש כרב קהילת "אגודת אחים" בעיר דאלאס שבטקסס.[8] לאחר כשנתיים, בגיל 27, נתמנה לרב קהילת "ברית שלום – בית ישראל" בצ'ארלסטון שבדרום קרוליינה, תפקיד שבו שימש שתים עשרה שנה. בתקופה זו הקים את בית הספר היהודי הראשון בעיר, הסדיר את מערכת הכשרות ומקווה הטהרה, ועוד.[9] במקביל קיים התכתבות ענפה עם רבני דורו, העיקרי מביניהם הוא הרב יוסף אליהו הנקין,[10] וכן הרבנים יעקב יצחק רודרמן,[11] משה פיינשטיין, יחיאל יעקב וינברג,[12] יעקב קמינצקי ועוד.

משנת ה'תשי"ט (1959) ועד עלותו ארצה בשנת ה'תשמ"ג (1983), שימש הרב רבינוביץ' כסגן עורך הביטאון התורני הדרום של הסתדרות הרבנים דאמריקה, תחת העורך המייסד הרב חיים דוב שעוועל. מסגרת זו היוותה במה הלכתית והגותית מרכזית לרבנים שאינם חרדיים בצפון אמריקה, והרב רבינוביץ' פרסם בה מאמרים רבים. בסך הכל ערך 44 גיליונות (ח – נב). במקביל לעבודתו בהסתדרות הרבנים, היה גם חבר אגודת הרבנים.

בשנת ה'תשכ"ג שב לקנדה ושימש כרב קהילת "קלנטון פארק" (Clanton Park) בצפון טורונטו במשך שמונה שנים. במקביל הרצה באוניברסיטה והחל בכתיבת דוקטורט בהיסטוריה של המתמטיקה ובפילוסופיה של המדעים במתמטיקה, בנושא סטטיסטיקה והסתברות בתלמוד בהנחייתו של המתמטיקאי קנת' מאי (אנ').[13] בעניין עבודת הדוקטורט אמר: "מדעי הטבע והמתמטיקה הם יסודות שכל אדם צריך להעריך. הקדוש ברוך הוא ברא את האדם עם שכל, כדי שיוכל להכיר את העולם ואת המציאות, וללמוד מהם איך להתנהג. מה שעניין אותי במחקר שלי היה לצרף את הלימוד המסורתי עם המדע החדש."[14]

בתקופה מסוימת הוצעה לו ראשות ישיבה מפורסמת באמריקה, אך הוא סירב לכך מפני שהבין שקבלת כהונה זו תמנע ממנו לעלות לארץ ישראל.[15]

בית המדרש לרבנים בלונדון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת ה'תשל"א (1971), לבקשת הרב ד"ר עמנואל יעקובוביץ רבה של אנגליה, עבר ללונדון ושימש כדיקן בית המדרש לרבנים בלונדון (ה-Jews' College).[16][17] הרב רבינוביץ' שימש כראש בית המדרש במשך אחת עשרה שנה. במסגרת תפקידו שינה את סדרי הלימוד בבית המדרש לכיוון הלכתי, וגיבש סביבו קהל תלמידים שלימים שימשו ברבנות באנגליה. הבולט מביניהם הוא הרב ד"ר יונתן זקס. בתקופה זו השלים את עבודת הדוקטורט, שפורסמה כספר באנגלית בהוצאת אוניברסיטת טורונטו. כדיקן המוסד הוכתר הרב רבינוביץ' בתואר פרופסור.

לאורך שהותו בלונדון הוזמן הרב רבינוביץ מספר פעמים לישראל על מנת להרצות בכנסים שונים. באחת הפעמים מסר שיעור עיוני בישיבת הכותל, וקנה את הערכתם של הרבנים חיים סבתו ויצחק שילת, שלמדו בישיבה. לאחר שנים, כאשר הקימו את ישיבת ברכת משה במעלה אדומים, הזמינו השניים אותו לכהן בראשותה.

בשנת תשל"ז (1976), בעזרת דרכונו הקנדי, ביקר מעבר למסך הברזל כמרצה בסימפוזיון תרבות יהודית שנערך במוסקבה ונפגש עם מסורבי עלייה.[18]

ראש ישיבת ההסדר במעלה אדומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת תשמ"ג (1983) עלה לישראל עם משפחתו בעקבות הזמנתם של הרבנים חיים סבתו ויצחק שילת - שהקימו את ישיבת ההסדר "ברכת משה" שבמעלה אדומים - לעמוד בראשות הישיבה. הרב רבינוביץ' שימש מאז כראש הישיבה והתגורר בסמוך לה. בתמוז תשע"ה (2015) צירף את הרבנים חיים סבתו ויצחק שילת לראשות הישיבה לצדו.[19]

מאז פטירת הרב שאול ישראלי בשנת ה'תשנ"ה, שימש הרב רבינוביץ' לצד הרב זלמן נחמיה גולדברג והרב ישראל רוזן, כחבר הוועדה המייעצת אשר ליוותה את כתיבת פסקי ההלכה שנדפסו בשו"ת "במראה הבזק" בהוצאת כולל ארץ חמדה.[20] לדברי ראשי הכולל, כל הפסקים שנדפסו בכרכי "במראה הבזק" עברו תחת ידם של חברי הוועדה.[21] הרב רבינוביץ' שימש בתפקיד זה במשך למעלה מעשרים שנה.[22]

שימש כנשיא יד הרב הרצוג, לצד הרב שבתי רפפורט והרב ישראל מאיר לאו,[23] ולצד נוספים כחבר הנהלת האנציקלופדיה התלמודית.[24]

בשנת 1997 היה הרב רבינוביץ' חבר בוועדת השר פרופ' יעקב נאמן, אשר בחנה את סוגיית הגיור הממלכתי במדינת ישראל. הוועדה גיבשה הבנות לחקיקה, שהיו מקובלות על הרב רבינוביץ',[25] לפיהן הזרמים הרפורמי והקונסרבטיבי יקבלו ייצוג בהליך ההכנה לגיור, אולם הגיור עצמו יתבצע בבית דין אורתודוקסי בלבד. לבסוף, בשל התנגדות הן מצד הרפורמים והקונסרבטיבים והן מצד הרבנות הראשית לישראל, פורקה הוועדה והשר נאמן הגיש את המלצות הוועדה מטעם עצמו.

בחודש אב תשע"ה (2015) פורסם שיעמוד בראש גיור כהלכה, רשת בתי דין לגיור.[26] הקמת בתי הדין נתפסה כקריאת תיגר על מעמדה הממלכתי של הרבנות הראשית לישראל ועוררה סערה. כשנשאל על מעמדם הציבורי של הגרים שיגוירו בבית הדין, אמר: "הרבנים שגיירו, הם גם יחתנו – הם עצמם או תלמידיהם ותלמידי תלמידיהם",[27] "בסופו של דבר הממשלה תצטרך להכיר בגיורים של בית הדין. הם כרגע מֻכָּרִים בשמיים, אבל אני מניח שאחרי זמן מסוים... הם יוכרו גם על ידי המדינה".[28]

הרב רבינוביץ נפטר ביום י"ב באייר ה'תש"ף (6 במאי 2020).

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לרב רבינוביץ' שישה ילדים, ובהם הרב מרדכי רבינוביץ, מחבר ספרי "צפה הצפית" על ערוך השולחן ועוד, ודינה רבינוביץ', עיתונאית בריטית.

משנתו ויצירתו התורנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

יד פשוטה ומשנת הרמב"ם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – יד פשוטה

הרב רבינוביץ' היה מומחה בולט למשנתו של הרמב"ם ועסק במשך עשרות שנים בכתיבת פירוש יד פשוטה על ספר משנה תורה. במסגרת הפירוש יצאו לאור כרכים על ספרי "מדע", "אהבה", "זמנים", "נשים", "משפטים", "נזקים", "שופטים" ו"זרעים". החל מכרך "זמנים", שותף צוות מתלמידיו בסיוע בהכנת טיוטות הפירוש. שיטתו בפירוש הייתה ביאור הרמב"ם על פי השוואות למקומות אחרים במשנתו, ולראשונים וגאונים שקדמו לו, דוגמת הר"ח והרי"ף. הפירוש כולל גם עיסוק בנוסח.

ספרים נוספים שחיבר הרב רבינוביץ' – "עיונים במשנתו של הרמב"ם", "מסילות בלבבם" ועוד – נוטים לצעוד, על פי רוב, בדרכו ההלכתית והמחשבתית של הרמב"ם.

פסקי הלכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב רבינוביץ התיר עלייה להר הבית ותמך בכך. במשך שנים עלה אליו בעצמו.[29] מדי שנה בעשרת ימי תשובה עולים לשם תלמידי ישיבתו.

לדעת הרב רבינוביץ' הפעלת חיישנים אינה מוגדרת כמלאכה בשבת. לכן, כל עוד הפעולה נעשית בצורה טבעית וללא כוונה מיוחדת לעשיית המלאכה - הרי שהיא מותרת. לאור זאת הוא התיר פתיחת דלת אלקטרונית והפעלת ברז מים על ידי חיישנים המזהים התקרבות.[30]

לדעת הרב רבינוביץ' מותר לאשה לשאוב חלב אם בשבת כדי להקל על גודש או על מנת להגדיל את ייצור החלב. רצוי לשאוב במשאבה חשמלית מוכנה מראש. מותר לאם לעשות שימוש בחלב הנשאב ואף להקפיא אותו לשימוש עתידי.[31]

לדעתו מוסלמים ונוצרים בימינו אינם נחשבים עובדי עבודה זרה ולא חלים עליהם הדינים שנאמרו על ידי חז"ל ביחס לעובדי עבודה זרה.[32]

הרב רבינוביץ' קיבל להלכה את הגישה המקובלת ברוב המדינות המערביות לפיה מות גזע המוח נחשב מוות, ולכן תמך בתרומת איברים ובחתימה על כרטיס אדי.[33]

התנגד לבדיקות סמני DNA, לצורך קביעת יהדות או ממזרות, וכתב כי "לא רק שאין צורך בזה, אבל בהחלט אסור לעשות בדיקות כאלה לשם כך, ולא עוד אפילו כבר נעשו, אין לסמוך עליהן בשום אופן". לדבריו, "הדין הוא הקובע מי הוא ממזר ומי הוא כשר, הרי זו הגדרה הלכתית טהורה, ואין גילוי המציאות האמיתית לא מעלה ולא מוריד".[34]

תפילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהנהגתו, בישיבת ברכת משה נאמרות הסליחות בנוסח אשכנזי-ספרדי משולב. כמו כן, בימים הנוראים מתקיימות תפילות משולבות: נוסח עדות המזרח בתפילות שחרית ומנחה ונוסח עדות אשכנז בערבית ובמוסף. עם זאת, הוא סבר שיש להימנע מלכפות שינוי בנוסח תוך פגיעה במסורות של העדות. בעקבות מעשה חז"ל באושא (תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף ל"ב, עמוד א') שבו מתואר כי שליח הציבור בתפילה התפלל כמנהגו, סבר הרב רבינוביץ שיש לתת לשליח הציבור לבחור את נוסח התפילה. לדעתו חשיפת המתפללים לנוסחי התפילה השונים תגרום במשך הזמן להתגבשות נוסח תפילה אחיד הכולל אלמנטים מכלל התפוצות.[35]

הרב רבינוביץ הנהיג כמה שינויים בנוסח התפילה. בעקבות דברי הרמב"ם שאין לפנות למלאכים בתפילה[36] השמיט הרב רבינוביץ' קטעים מן הסליחות הכוללים פניות כאלו, למשל "מכניסי רחמים". את המשפט הנאמר בתפילת נחם בתשעה באב "העיר החרבה היושבת מבלי בניה" המתאר את חורבנה של ירושלים, הוא שינה ל"ההר החרב והבית השומם", מאחר שהמשפט אינו מתאר נכונה את מצבה של ירושלים כיום.[37] מסיבה זו הוא פסק שאין חובת קריעה כאשר רואים את ירושלים לאחר שלושים יום.[38]

מדינה, דמוקרטיה וציונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשונה מרוב רבני הציונות הדתית, הרב רבינוביץ לא נמנה עם תלמידי הרב קוק או הרב סולובייצ'יק (אם כי הייתה לו היכרות עם האחרון). לדבריו, את תפיסתו הציונית הוא קיבל "מהתורה".[39]

בעקבות דברי הרמב"ם במשנה תורה (הלכות מלכים ומלחמות יא) שייתכן שיהיה משיח שיצליח לכונן ממלכה אך לבסוף ייהרג וימות, סבר הרב רבינוביץ' כי לא ניתן לקבוע שהתקופה הנוכחית היא "אתחלתא דגאולה". עם זאת, הוא ראה בשיבת ציון ובמדינת ישראל "הזדמנות היסטורית לחדש את חיי עם ישראל בארצו לאור התורה".[39] הוא דחה את התפיסה שהגאולה תבוא מאליה, ולדעתו יש לפעול לחיזוק המדינה ותיקונה אך עם זאת להכיר בכך שתהליכים היסטוריים אורכים זמן רב.

הרב רבינוביץ' היה מזהה את השיטה הדמוקרטית כיסודית בתורה. הגותו בעניין מרוכזת ברובה במחציתו השנייה של ספרו "מסילות בלבבם". הוא מתבסס בין היתר על "שבעת טובי העיר", מושג המוזכר בתלמוד ובספרות ההלכה, המתאר מנהיגות אזרחית של הקהילה היהודית.[39] הביטוי המופיע בתלמוד הבבלי (תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף נ"ה, עמוד א'): "אין מעמידין פרנס על הצבור אלא אם כן נמלכים בצבור", מציג את הצורך בהסכמה ציבורית למנהיגים. בנוסף, הוא ראה בהפרדה שבין תחומי הסמכות של המלך והסנהדרין כמקור להפרדה הנדרשת בין תחומי הסמכות של המדינה והדת.[40] כתוצאה מכך הוא פסל היבטים שונים של השילוב בין דת ומדינה הנהוגה במדינה ישראל, בעיקר סביב הנושא של המעמד האישי. לתפיסתו גם החוק האזרחי אינו יכול להתערב בענייני דת, גם כאשר הוא מתאים להלכה. גישה זו דומה גם לרעיונות יסוד בהגות הליברלית הקלאסית.

עוד לדבריו, עקרונות דמוקרטיים נוספים נמצאים גם ביהדות. למשל, עיקרון הפרדת הרשויות: מערכת המשפט ההלכתית אינה מופקדת בידי המלך, אלא בידי הסנהדרין, שהמלך כפוף לחכמיה בפעולות כמו יציאה למלחמת רשות. מסיפורי התנ"ך עולה גם יכולת הביקורת של הנביא את מעשי המלך, כגון במשל כבשת הרש. אלמנט הסכמי נוסף הקיים בשלטון היהודי מזכיר הרמב"ם במשנה תורה (הלכות ממרים ב), שם הוא פוסק כי על בית הדין לבדוק האם תקנות, גזרות ומנהגים שברצונם לקבוע יתקבלו בציבור, קודם שיחליט עליהם.

בתחום הפוליטי הביע הרב עמדות ימין (קודם עלותו ארצה, לדבריו, לא העמיק בנושא הסכסוך הישראלי-פלסטיני, והביע עמדות הנוטות לשמאל).[41] בשנת 1993 (תשנ"ד), בתקופת הסכמי אוסלו, בדחיפת הרב שבתי זליקוביץ והרב שלום גולד (ידידו מהתקופה בה פעלו בארצות הברית), ייסד יחד עם הרב אברהם אלקנה שפירא את איחוד הרבנים למען ארץ ישראל, בו היה מנותני הטון הבולטים.[42] בין השאר ארגן צעדת רבנים לביתו של ראש הממשלה במחאה על התוכנית.[43] צוטט בראיונות כאומר שמי שמוותר על חלקי ארץ מסכן את המדינה.[44] לאחר רצח רבין נחקר הרב רבינוביץ' בחשד להסתה. החקירות לא הניבו דבר, אך זכו לתהודה רבה בציבור הדתי.[43][45]

הרב רבינוביץ' התנגד למסירת שטחים, דבר שהתפרש בעיניו כחולשה הגורמת לאבדן חיים. תפיסה זו מעוגנת לפי פרשנותו בדברי הרמב"ם "שתחילת נפילה - ניסה" (הלכות מלכים ז, ד). פסק כי יש לסרב פקודה במקרה שנדרשים לפנות שטחי ארץ ישראל, כגון בתוכנית ההתנתקות,[46] היה חבר בוועד רבני יש"ע. טען שאין הצדקה למימוש תוכנית ההתנתקות, גם מבחינה מוסרית, ופסק שאסור לחייל לסייע לה. לדבריו, כל חייל שהשתתף בפינוי עבר על איסור גזל, ולפי ההלכה הוא מחויב להשיב מכיסו את רכושם של האנשים אותם פינה.[47]

יחס לנצרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב רבינוביץ' פסק שהנוצרים אינם נחשבים לעובדי עבודה זרה, וזאת על בסיס דברי התוספות שאומות העולם לא נצטוו על עבודה זרה בשיתוף.[48] בספרו 'מסילות בלבבם' הוסיף כי במהלך השנים חלו תמורות בנצרות וכיום חלק מהזרמים בה זנחו את אמונת השילוש לטובת אמונת הייחוד.[49] בשנותיו באנגליה השתתף לצד אישים נוספים, במפגשים בין-דתיים עם נציגי הכנסייה האורתודוקסית בלוצרן[50] והקתולית בלונדון.[51]

בשנת תשע"ד פרסם עם הרב דוד סתיו פסק המתיר לקבל כסף מהקרן לידידות לטובת הפעלת קייטנות קיץ. לדבריו, גורמים במשרד החינוך הבהירו כי הקרן לא תשפיע על התכנים המועברים בקייטנה. הוא הוסיף כי קבלת התרומה מהווה הזדמנות לחיזוק הקשר בין ישראל לעמים.[52] בעקבות הצתת כנסיית הלחם והדגים על ידי שני צעירים יהודים בשנת 2015, קרא הרב רבינוביץ להצטרף למימון נזקי השריפה.[53][54]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יד פשוטה – פירוש על "משנה תורה" לרמב"ם (21 כרכים): מדע (2 כרכים), אהבה (2 כרכים), זמנים (3 כרכים), נשים (2 כרכים), זרעים (3 כרכים, לא מלא), נזקים (3 כרכים), משפטים (3 כרכים), שופטים (3 כרכים).
  • הדר איתמרהדרנים על מסכתות הש"ס, תשל"ב[55]
  • מלומדי מלחמהשאלות ותשובות בענייני צבא, תשנ"ג; מהדורה שלישית תשס"ד
  • עיונים במשנתו של הרמב"ם, תשנ"ט; מהדורה שנייה תש"ע
  • דרכה של תורה – פרקים במחשבת ההלכה ובאקטואליה, תשנ"ט
  • שיח נחוםשאלות ותשובות על סדר השולחן ערוך, תשס"ח
  • מסילות בלבבם – פרקי הגות, היחיד החברה והמדינה בראי התורה, תשע"ה; מהדורה חדשה בהוצאת ידיעות ספרים, תשפ"א (2021)
  • סבירות והסתברות בספרות חז"ל והראשונים – מהדורה עברית לעבודת הדוקטורט, תשע"ח
  • נר לנתיבתי: דרשות על סדר פרשות השבוע – נדפס מכתביו לאחר פטירתו בעריכת תלמידו הרב אלי רייף, תשפ"ב (2022)
  • נר לנתיבתי: דרשות על סדר מועדי השנה – נדפס מכתביו לאחר פטירתו בעריכת תלמידו הרב אלי רייף, תשפ"ג (2023)
  • Probability and statistical inference in ancient and medieval Jewish literature, University of Toronto Press, 1973
  • Pathways to their hearts, Magid, 2023 (תרגום לאנגלית של הספר מסילות בלבבם)

רשימה ביבליוגרפית של פרסומי הרב רבינוביץ' לאורך השנים, נתפרסמה בידי הרב עזרא קליין, בכרך ב של ספר היובל לכבודו, מברכת משה, הוצאת מעליות תשע"ב.

הוקרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת ה'תשנ"ט (1999) זכה בפרס הרב קוק לספרות תורנית.[56]

בשנת ה'תשע"ב יצא לכבודו קובץ המאמרים "מברכת משה", הכולל שני כרכים ועוסק במשנת הרמב"ם.

בשנת ה'תשע"ה (2015) קיבל תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בר-אילן.[57]

לרגל קבלת התואר הוקדש הכינוס ה-49 של פורום "ניצוצות" למשנתו.[58]

בשנת ה'תשע"ח (2018) נערך יום עיון בישיבת ברכת משה לרגל הגיעו לגיל תשעים. באותה הזדמנות הושקה המהדורה העברית לעבודת הדוקטורט שלו.[59]

בשנת ה'תשפ"א (2020) נבנה לזכרו בוסתן על ידי נוער מעלה אדומים במימון חלקי של עיריית מעלה אדומים.

מתלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לרב רבינוביץ' תלמידים מארצות הברית, מאנגליה ומישראל. בעשרות השנים שבהן הוא עומד בראשות הישיבה במעלה אדומים למדו בישיבה מאות רבות של תלמידים. שניים מתלמידיו מכהנים כר"מים בישיבה. מרבית תלמידיו פנו ללימודים אקדמאיים, בפרט למדעי הטבע והחברה. בין תלמידיו:

  • הרב ירון בן דוד, רב קיבוץ בארות יצחק
  • הרב רמי רחמים ברכיהו, רב משטרת ישראל רבה של טלמון לשעבר
  • הרב גבריאל גולדמן, רב כפר אדומים
  • הרב אוריאל גנזל, רב היישוב רבבה, ראש מכון צהר לחקיקה
  • הרב ד"ר צחי הרשקוביץ
  • הרב פרופ' דניאל רייזר, ראש החוג למחשבת ישראל, מכללת הרצוג
  • הרב דוד זנו, רב מושב שלווה, עורך ספרו של הרב רבינוביץ "דרכה של תורה"
  • הרב יונתן זקס, רבה של אנגליה לשעבר, ומחבר ספרי הגות יהודית
  • נחום לנגנטל, חבר הכנסת לשעבר
  • הרב ד"ר אביעד סטולמן, לשעבר אוצר אוסף היהדות בספרייה הלאומית ומנהל מחלקת האוצרים בו, ומחבר שו"ת "פלא יועץ"
  • הרב פרופ' דרור פיקסלר, פיזיקאי המפרסם מאמרים וספרים תורניים
  • הרב ד"ר עידו פכטר, רב קהילה בנתניה, מרצה וכותב בתחומי יהדות מודרנית, עובד בנאמני תורה ועבודה.
  • הרב יוסף פרנקל, ראש הישיבה התיכונית מעלה אדומים
  • הרב יוני רוזנצוייג, רב קהילת 'נצח מנשה' בבית שמש, לשעבר ראש ישיבת שבות ישראל באפרת. מחבר שו"ת "ישרי לב"
  • הרב אלי רייף, רב קהילות 'השחר' ו'חושן מודיעין' במודיעין ועורך ספרי הרב "מסילות בלבבם", "שיח נחום" ו"נר לנתיבתי"

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • משה קרונה, "הרב ד"ר נחום אליעזר רבינוביץ - גדול בתורה ונכבד במדע", בתוך: אישים וניחוחים, תל אביב תשנ"ב, עמ' 164–175 (ריאיון עם הרב רבינוביץ')

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראיונות עמו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמרי ביקורת על ספריו ומשנתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

על שו"ת שיח נחום ועל התשובות בו[עריכת קוד מקור | עריכה]

על הספר מסילות בלבבם[עריכת קוד מקור | עריכה]

על ספרים ותחומים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ברוך דיין האמת: הרב נחום רבינוביץ', ראש ישיבת מעלה אדומים, הלך לעולמו
  2. ^ ראו עדותה של הישיבה עליו, לאחר סיום לימודיו בה, בתוך: "החיים הדתיים במונטריאל, קנדה", הפרדס [כט,ו] (אדר תשט"ו), עמ' 41.
  3. ^ הרב נחום אליעזר רבינוביץ, 'מו"ר הגאון המופלא רבי פינחס הירשפרונג' – זכרונותיו על רבו, בתוך: שנה בשנה, היכל שלמה תש"ס, עמ' 450–456.
  4. ^ "נר ישראל" בחורים גראדואירן פון אוניוועסיטעטען און האי-סקולס, פֿאָרװערטס, 2 ביולי 1950
  5. ^ ראו עדותו, בתוך: גאון התורה – פרקים בתולדות רבי אליהו חזן, ירושלים חש"ד, עמ' 89.
  6. ^ כתבי השרידי אש, ח"א עמ' קס"ט (תשובה לרב רבינוביץ)
  7. ^ ראו: ברכת רבו הרב פנחס הירשפרונג ואחרים, לרגל מינויו לרב בית הכנסת "בית יצחק" בבולטימור, בתוך: הפרדס [כה, ט], סיוון תשי"א, עמ' 84
  8. ^ מכתב רבי נחום אליעזר ראבינאוויטש, דאלאס טקסס, תשי"ג 1953, באתר בית המכירות בידספיריט
  9. ^ שמעון וועבער, טשארלסטאן, סאוט קאראלאינע, פארװערטס⁩⁩, 14 נובמבר 1957
  10. ^ ראו: הרב יוסף אליהו הנקין, גבורות אליהושו"ת על ארבע חלקי השו"ע, ניו יורק תשע"ג, סימנים ז (ציצית וסחיטה בשבת בבגד פלסטיק, תשי"ד); צז (איפור בשבת, תשט"ז); ק-קא (חשמל בשבת, תשי"ט); קמ (הכשרת מיקרוגל ותנורים לפסח, תשכ"א); קנד (שמחה בזמן הזה וקבורה ביום טוב שני, תשי"ח). בפתח הספר ציינו העורכים כי הרב רבינוביץ' "מסר הרבה תשובות לדפוס".
  11. ^ הרב נחום אליעזר רבינוביץ', האם מותר לעלות לירח?, המעין 238 [סא, ד], תמוז תשפ"א, עמ' 80–82.
  12. ^ לדוגמה: פרופ' מלך שפירא, כתבי הגאון רבי יחיאל יעקב ויינברג, כרך א, סימן פ, סקרנטון תשנ"ח, עמ' קסה-קסט.
  13. ^ PROBABILITY AND STATISTICAL INFERENCE IN ANCIENT AND MEDIEVAL JEWISH LITERATURE
  14. ^ אריאל הורוביץ, "דרוש כאן הלל, באתר nrg", מוסף שבת, מקור ראשון. פורסם בnrg, 13/10/2017
  15. ^ מתוך הספדו של בנו בלוויה
  16. ^ 500 רבנים ערווארט צו קאנווענשאן פון הסתדרות הרבנים מאנטאג, פארװערטס⁩⁩, 15 ינואר 1971
  17. ^ TORONTO, The American Jewish World, 21 מאי 1971
  18. ^ מארק סגל, "החשמונאים החיים עמנו", דבר, 31 בדצמבר 1976, עמ' 14
  19. ^ אתר כיפה
  20. ^ ראו הקדמת ראשי ארץ חמדה, הרב משה ארנרייך והרב יוסף כרמל, במראה הבזק, כרך ג, תשנ"ט.
  21. ^ במראה הבזק, כרך ד, תשס"ב, ראש מילין.
  22. ^ ראו: במראה הבזק, כרך ט, תשע"ז, ראש מילין.
  23. ^ הגרי"מ לאו נבחר לנשיא מוסדות 'יד הרב הרצוג', באתר בחדרי חרדים, 20 באוקטובר 2009
  24. ^ ראו לדוגמה הרב פרופ' אברהם שטינברג, אנציקלופדיה תלמודית, כרך סח, תשע"א, עם הכרך
  25. ^ ראו: ועדת נאמן לנושא הגיור בישראל - קטעי עיתונות, רדיו וטלוויזיה, עמ' 66, באתר ארכיון המדינה.
  26. ^ רעות הדר, תוקם רשת בתי דין עצמאיים לגיור, באתר ערוץ 7, 10 באוגוסט 2015
  27. ^ מנדי גרוזמן, "עוקפים את הרבנות: הוקם בית דין חדש לגיור", פורסם בnrg, 10/8/2015
  28. ^ מנדי גרוזמן, עוקפים את הרבנות: הוקם בית דין חדש לגיור, באתר nrg‏, 10 באוגוסט 2015
  29. ^ עשרות רבנים: "עלו להר הבית – בטהרה", באתר ערוץ 7, ‏27.7.17
  30. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:יוטיוב

    'סוג: הרצאה באוניברסיטת בר-אילן' אינו ערך חוקי
    אוטומציה בעולם ההלכה - הרב פרופ' נחום רבינוביץ, הרצאה באוניברסיטת בר-אילן באתר יוטיוב (אורך: 37:59)
  31. ^ תחומין לב
  32. ^ מסילות בלבבם, עמוד 479
  33. ^ שיח נחום, סימן עט
  34. ^ 'הערכה מדעית כיסוד לפסיקת הלכה', בתוך: עיונים במשנתו של הרמב"ם, ירושלים תש"ע, עמ' קע-קעא; פורסם לראשונה בתחומין ח, תשמ"ז.
  35. ^ שו"ת שיח נחום, עמודים 294–295, מכון מעליות
  36. ^ פירוש המשנה לרמב"ם מסכת סנהדרין י
  37. ^ הרב רבינוביץ בנוסח מחודש לברכת נחם של תשעה באב
  38. ^ שו"ת שיח נחום, עמודים 121–122, מכון מעליות
  39. ^ 1 2 3 פוליטיקה בגובה חז"ל, ריאיון עם הרב רבינוביץ' במוסף אתנחתא של בשבע
  40. ^ רמי שוורץ, התיאולוגיה הפוליטית של הרב נחום אליעזר רבינוביץ (אנגלית), The Torah u-Madda Journal, עמ' 1-32
  41. ^ ראו: ישראל הראל, אזהרה מפני ירידה במוסר הצבא - בכנס בניר-עציון, מעריב, 12 ביולי 1972
  42. ^ דביר עמר, מעשה רבנים, באתר ערוץ 7, 7 בספטמבר 2023
  43. ^ 1 2 הרב יעקב שפיראעניו במלוכה, באתר ערוץ 7
  44. ^ יהונתן גוטליב, מאבקו של הרב נחום רבינוביץ' בהסכם אוסלו, באתר ערוץ 7
  45. ^ יהודה יפרח/ בכל רגע סברה חדשה , מקור ראשון, מוסף "שבת", /2017/10/08
  46. ^ מתוך הספר פניני הלכה
  47. ^ יואל יעקובי, בשבע 185: המשימה: התמסרות לתורה, באתר ערוץ 7
  48. ^ מלומדי מלחמה, מכון מעליות, סימן מג, עמודים 146–149, על פי התוספות במסכת בכורות, ב ע"ב
  49. ^ מסילות בלבבם, מכון מעליות, עמ' 479-480
  50. ^ מאיר וגנר, רב־שיח בין יהודים לנוצרים, מעריב, 24 באפריל 1977; הרב יונתן זקס (תלמידו), The Heroism of Tamar (Vayeshev 5775), באתר rabbisacks.
  51. ^ INTERNATIONAL CATHOLIC-JEWISH LIAISON COMMITTEE, 9th MEETING, London, England, March 31st - April 2nd, 1981
  52. ^ קבלת כספים מהקרן לידידות
  53. ^ הרב ד"ר אלון גושן גוטשטיין, תתפלאו: הרבנים שהתגייסו לשיקום הכנסייה, באתר ynet, 20 ביולי 2015
  54. ^ יונתן ויתקין, ‏מה מבקש הרב נחום רבינוביץ' לתקן?, באתר "סרוגים", 28 ביוני 2015
  55. ^ ספרים חדשים: עיונים בתלמוד, מעריב, 3 בנובמבר 1972, עמ' 38
  56. ^ הזוכים בפרס הרב קוק
  57. ^ https://www1.biu.ac.il/File/bot2015/NachumRabinovitchHe.jpg
  58. ^ אוניברסיטת בר אילן, באתר www.biu.ac.il
  59. ^ יוטיוב