לודוויג פרדיננד קלאוס
 | |
| לידה |
8 בפברואר 1892 אופנבורג, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה  |
|---|---|
| פטירה |
13 בינואר 1974 (בגיל 81) Huppert, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת פרייבורג |
| מנחה לדוקטורט |
אדמונד הוסרל |
| מוסדות |
אוניברסיטת הומבולדט של ברלין |
  | |
לודוויג פרדיננד קלאוס (בגרמנית: Ludwig Ferdinand Clauß; 8 בפברואר 1892, אופנבורג – 13 בינואר 1974, הופרט (Huppert (Heidenrod)) (גר'), גרמניה) היה פסיכולוג גרמני ותאורטיקן של תורת הגזע בשנות ה-20 ובתקופת המשטר הנאצי.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
במלחמת העולם הראשונה גויס קלאוס לצי הקיסרי הגרמני אך שוחרר עקב חוסר התאמה.[1]
קלאוס למד פילוסופיה, פסיכולוגיה ופילולוגיה באוניברסיטת פרייבורג. בין 1917–1929 היה תלמידו ועוזרו של הוסרל.
במאי 1933 הצטרף קלאוס למפלגה הנאצית וסייע בהקמת התנועה הפולקיסטית "תנועת האמונה הגרמנית" (Deutsche Glaubensbewegung). הוא היה ממייסדי כתב העת של התנועה והיה אחד העורכים עד 1937. בשנים 1936–1941 הרצה על פסיכולוגיה של הגזע באוניברסיטת ברלין. בשנת 1941 מונה בתור פרופסור לתורת הגזע ולפוליטיקה גזעית באוניברסיטת פוזן ועמד להשתתף בחקר גזעי איטליה, אך משרד התעמולה של אלפרד רוזנברג מנע את מינויו ואת השתתפותו במחקר עקב יריבות עם ולטר גרוס (אנ'), ראש משרד מדיניות הגזע ברייך, ועקב חשדות לקשר רומנטי שלו עם עוזרת המחקר שלו, היהודייה מרגרט לנדה. ב-1943 הודח קלאוס מהמפלגה הנאצית.
הגותו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתורתו, "תורת הנפש הגזעית" (Rassenseelenkinde), ביקש קלאוס "לחפות על הכישלון שנחלה תורת הגזע בניסיונותיה להוכחת השונות הנפשית-גזעית במסגרת מדעי הטבע ובכלים שאינם מקנים גישה אל התחום הנפשי",[2] ולספק בסיס מדעי לחינוך הפולקי הגרמני. ספריו הודפסו בתפוצה רחבה. ספרו גזע ונפש (Rasse Und Seele) מ-1926 נמכר בלמעלה מ־116,000 עותקים. ספר אחר שלו הופץ בעשרות אלפי עותקים על ידי "חזית העבודה הגרמנית" (Deutsche Arbeitsfront) (גר').
הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1979 החליט יד ושם להעניק לקלאוס את אות חסיד אומות העולם עקב מעורבותו בהגנה על היהודיה מרגרטה לנדה. בשנת 1996 בוטל האות לאחר שהתגלתה השפעתו על השיח הגזעני והאיגני בגרמניה הנאצית.[3]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- עמית ורשיצקי, המטפיזיקה של הגזע, יד ושם והוצאת למדא של האוניברסיטה הפתוחה, 2021.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^
גיל וייסבלאי, תצלום של עגנון מ-1930 מגלה סיפור מרתק, באתר הארץ, 26 בפברואר 2016
- ^ עמית ורשיצקי, המטפיזיקה של הגזע, יד ושם והוצאת למדא של האוניברסיטה הפתוחה, 2021, עמ' 120-118
- ^ יפעת בכרך-רון, "כך נשלל התואר "חסיד אומות העולם" מלודוויג קלאוס", באתר הארץ, 26 במרץ 2016
