לוקה סיניורלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
לוקה סיניורלי
Luca Signorelli
Signorelli, Luca - selfportrait alone.jpg
לידה לפני 1450
קורטונה, איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 16 באוקטובר 1523
קורטונה, איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה ציור רנסנס עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות ידועות Adoration of the Magi, Adoration of the Shepherds, Sermon and Deeds of the Antichrist, Education of Pan עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

לוקה סיניורליאיטלקית: Luca Signorelli‏; לפני שנת 1450– 16 אוקטובר 1523) היה צייר איטלקי. מחשובי האמנים של שלהי המאה ה-15 ותקופת הרנסאנס בשיאו.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוקה נולד בקורטונה בשנות הארבעים של המאה ה-15. היה תלמידו של פיירו דלה פרנצ'סקה. בראשית שנות השמונים פעל ברומא, שם צייר (1482 לערך; ככל הנראה בשיתוף פעולה עם הצייר ברתולומיאו דלה גאטה)[1] את "מות משה" - אחת הפרסקאות ההיקפיות בקפלה הסיסטינית שנעשו בהזמנתו של האפיפיור סיקסטוס הרביעי - לצידם של אמנים כסנדרו בוטיצ'לי, פייטרו פרוג'ינו ודומניקו גירלנדיו.

מעט מאד ידוע על יצירותיו המוקדמות. תמונת הלוח המוקדמת ביותר (מוערך שנעשתה בין 1482 ו-1485) שייחוסה ללוקה מוסכם על החוקרים נמצאת באוסף הפינקוטקה די בררה במילאנו. התמונה דו-צדית ומתארת מצדה האחד את הלקאת ישו ומצדה השני את המדונה והילד עם מלאכים[2].

יצירת המופת הגדולה של לוקה סיניורלי היא מחזור הפרסקאות בקפלה די סן בריציו (המכונה גם קפלה Nova או Nuova) בקתדרלת אורבייטו. את הקפלה עיטר לוקה בשנים 1504-1499. הנושא שנבחר לעיטור הקפלה על ידי בישוף הקתדרלה ועוזריו היה יום הדין האחרון. הנושא נבחר הן על רקע הפלישה הצרפתית לאיטליה (1499) והן על רקע מחצית המילניום (1500) הממשמשת ובאה. בסדרת פרסקאות זו הפגין לוקה את הווירטואוזיות שלו באקצרה, הידע שלו באנטומיה ויכולותיו בתיאור דמות האדם. ג'ורג'ו וזארי אף ייחס ליצירה זו השפעה ניכרת על סגנון ה-Terribilita של מיכלאנג'לו ועל פרסקו הענק שלו, יום הדין האחרון (הקפלה הסיסטינית), שנעשה בשנים 1541-1536[3]. באחת מהפרסקאות - זו המתארת את מעשי האנטיכריסט - צייר לוקה את דיוקנו העצמי (ראו פרט במסגרת משמאל) כשלידו ניצב הצייר פרה אנג'ליקו שכחמישים שנה קודם לכן החל לצייר את תקרת אותה קפלה, אך נטש את הפרויקט כעבור זמן קצר. בכך עשה לוקה הומאז' לקודמו הדגול.

האמן הלך לעולמו בקורטונה בשנת 1523 ונטמן שם.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Antonio Paolucci, "Luca Signorelli", Scala/Riverside, 1990, p. 8
  2. ^ Laurence Kanter, Tom Henry, "The Complete Paintings of Luca Signorelli", Thames & Hudson, 2002, pp. 161-162
  3. ^ Giorgio Vasari, "Lives of the Painters, Sculptors and Architects", Everyman's Library, 1996, pp. 611-612