לדלג לתוכן

לחצות את הרוביקון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יוליוס קיסר חוצה את נהר הרוביקון

חַצִייָת הרוּבִּיקוֹן הוא מטבע לשון שמשמעותו עשיית פעולה אמיצה ומכרעת, שאין ממנה דרך חזרה, וללא אפשרות להתחרט[1]. הביטוי נולד בעקבות חצייתו של יוליוס קיסר את נהר הרוביקון בדרך לכבוש את רומא.

יוליוס קיסר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רקע היסטורי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לנציבי פרובינקיות רומיות היה אימפריום (סמכות עליונה) במחוזותיהם בלבד. שם שימשו הנציבים כפרוקונסולים ומפקדי הלגיונות הרומים בשטח בתוך הארצות בהן שלטו. החוק הרומי קבע שרק שליטים נבחרים (קונסולים ופראיטורים) יכולים ליהנות מהאימפריום בתוך איטליה גופא. נציבי הפרובינקיות היו בעלי סמכות עליונה במחוזותיהם בלבד. כתוצאה מכך, כל נציב שנכנס לאיטליה בראש חייליו זונח את האימפריום שלו, מאבד את סמכותו, ולא יוכל עוד לפקד על כוחותיו באופן חוקי. שימוש בסמכות פיקודית באיטליה הייתה אסורה על פי חוק וזהו פשע שדינו מוות. יתר על כן, אף ציות לפקודות למי אין לו סמכות הוא פשע שדינו מוות. אם נציב נכנס לאיטליה בפיקוד על צבא, גם הוא וגם חייליו הפכו לפורעי חוק ונידונו אוטומטית למוות.

ברפובליקה הרומית המאוחרת, נהר הרוביקון סימן את קו הגבול בין פרובינקיה גאליה קיסאלפינה, בשליטת הלגיונות של קיסר, לבין איטליה ההיסטורית. לכן בדרכם לרומא, נאלצו הנציבים לפרק את צבאותיהם צפונית לנהר הרוביקון, לפני כניסתם לאיטליה.

חציית הרוביקון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוליוס קיסר היה נציב של שלוש פרובינקיות רומאיות: גאליה קיסאלפינה, גאליה טרנסאלפינה ואיליריקום. כשהסתיימה כהונתו, הורה לו הסנאט לפרק את צבאו ולחזור לרומא, מכיוון שלא היה חוקי להכניס צבאות לאיטליה הרומית. נהר הרוביקון סימן את קו הגבול בין פרובינקיה גאליה קיסאלפינה, בשליטת הלגיונות של קיסר, לבין איטליה ההיסטורית בשליטת גנאיוס פומפיוס מגנוס. בינואר 49 לפני הספירה החליט קיסר לחצות עם צבאו את הנהר לכיוון רומא. חציית הנהר הייתה הצהרה על כוונתו של קיסר שלא לכבד את החלטת הסנאט. בכך הפר את האימפריום ובעצם פתח במרידה גלויה. לפי ההיסטוריון פלוטרכוס, עם החלטתו לחצות את הנהר, טבע קיסר מטבע לשון נוסף: "הַפּוּר נָפַל!", או בלטינית: "Alea iacta est". סווטוניוס מתאר זאת באופן דומה, וכותב כי קיסר ייחס את הכרעתו להתערבות האלים[2]. התקדמותו התגלגלה לכדי מלחמת אזרחים, בה ניצח את פומפיוס והשתלט על רומא. לאחר ניצחונו קיסר הפך ל"דיקטטור לכל החיים" (אנ'), שליטה היחיד והבלתי מעורער של האימפריה הרומית.

בנרטיבים הספרותיים רגע ההחלטה מתואר כדרמטי במיוחד, אולם חשיבותה של האנקדוטה מתערערת במקצת היות שכוחותיו של קיסר כבר חצו לאיטליה ביום הקודם וכבשו את ארימינום[3].

בקומדיה האלוהית מזכיר דנטה אליגיירי את חציית הרוביקון כצעד שהביא לקיסר שלטון מלא ברומא[4].

בסדרת סדרת ספרי קומיקס הצרפתית "אסטריקס", חוזר הביטוי "נפל הפור", כאזכור מרומז לדבריו של קיסר כשפקד על חציית הרוביקון[5].

בשיר "Streets Of Love" של הרולינג סטונז שר הסולן מיק ג'אגר: "אני חושב שחציתי את הרוביקון"[6].

מיק ג'אגר שר ב"רחובות האהבה" שנדמה לו שכבר עשה כן;

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקימילון ערך מילוני בנושא חצה את הרוביקון, בוויקימילון

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Beard 2015, p. 286.
  2. ^ סווטוניוס תרגום: אלכסנדר שור (מלטינית), "חיי שנים-עשר הקיסרים" בפרויקט בן-יהודה, פסקה 32
  3. ^ Badian 1990, p. 30
  4. ^ דנטה אליגיירי תרגום: עמנואל אולסבנגר (מאיטלקית), "הקומדיה האלוהית: העדן" בפרויקט בן-יהודה
  5. ^ Augie De Blieck Jr., The Asterix Agenda: "Alea Jacta Est" - What Does It Even Mean?, Pipeline Comics, ‏12 בנובמבר 2018 (באנגלית)
  6. ^ The Rolling Stones - Streets Of Love (Studio Version) - OFFICIAL PROMO, סרטון בערוץ "The Rolling Stones", באתר יוטיוב (אורך: 04:02)