ליאונרד אורנשטיין
 | |
| לידה |
12 בנובמבר 1880 ניימכן, הולנד  |
|---|---|
| פטירה |
20 במאי 1941 (בגיל 60) אוטרכט, הולנד |
| מדינה | הולנד |
| מקום מגורים |
הולנד |
| ענף מדעי | פיזיקה תאורטית |
| השכלה |
אוניברסיטת ליידן |
| מנחה לדוקטורט |
הנדריק לורנץ |
| תפקיד |
רקטור אוניברסיטת אוטרכט |
| תלמידי דוקטורט |
מרסל מינארט, Henk Dorgelo, Arie Andries Kruithof, Johanna Geertruida van Cittert-Eymers, Reinier Herman de Waard, Gerardus Franciscus Wilhelmus Mulders, Gerrit Rutgers, Karel Niessen, Albert Bouwers, Hugo Christiaan Hamaker, Pim Milatz, Hendrik Brinkman, Jan Frederik Schouten, Herman Carel Burger, Lili Bleeker, Adrianus Stephanus Petrus Josephus Maria Wanders, Erwin Friedrich Maximilian van der Held, Pieter Johannes Bouma, James Taylor, W.R. van Wijk, Dionys Burger, בפסקה זו 74 רשומות נוספות שטרם תורגמו |
| פרסים והוקרה | אחד מבנייני המחלקה לפיזיקה באוניברסיטת אוטרכט. |
| תרומות עיקריות | |
| משוואות אורנשטיין-זרניקה המאפשרת לחשב את פונקציות הקורלציה בין מולקולות, דבר בעל חשיבות בשדה תאוריית הזורמים. | |
  | |
ליאונרד סלומון אורנשטיין (באנגלית: Leonard Ornstein; 12 בנובמבר 1880 – 20 במאי 1941) היה פיזיקאי תאורטי יהודי הולנדי שנודע בעיקר בזכות עבודתו בתחום המכניקה הסטטיסטית.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד כבן יחיד לסוחר נתן לאונרד אורנשטיין ורעייתו סופיה מריה מנסון בניימכן. בשנת 1898 החל בלימודיו באוניברסיטת ליידן תחת הנחייתו של הנדריק לורנץ, נושא עבודת הדוקטורט שלו היה התאמת הפורמליזם של גיבס למולקולות. משוואת אורנשטיין- זרניקה, אותה פיתח במשותף עם חתן פרס נובל פריץ זרניקה, מיושמת לחישוב פונקציות קורלציה בתאוריית הזורמים תחת הנחות קירוב שונות כדוגמת פוטנציאלי כדורים קשיחים, לנרד ג'נוס יוקאווה ופוטנציאלים נוספים. תהליך אורנשטיין-אולנבק מתאר את התנועה של חלקיק בראוני מאסיבי תחת השפעת כח חיכוך או כח מרכזי.
ב-1914 מונה לתפקיד פרופסור לפיזיקה תאורטית באוניברסיטת אוטרכט שם היה ממשיך דרכו של פטר דביי. בין השנים 1918 ועד 1922 עמד בראש החברה הציונית ההולנדית (NZB). כשהוקמה המחלקה לפיזיקה באוניברסיטה העברית בירושלים אורנשטיין סייע למאמציו של חיים ויצמן במציאת פיזיקאי חוקר מהמעלה הראשונה שימונה לחבר סגל.[1] ב-1921 במשותף עם גיליסט הולסט דחף להקמת האגודה הפיזיקלית ההולנדית ועמד בראשה מ-1939 עד נובמבר 1940. ב-1922 מונה למנהל המעבדה הפיזיקלית, שם הרחיב את תחום התעניינותו למחקר של עוצמות קווי פליטה ספקטרליים.
לאחר כיבוש הולנד על ידי גרמניה במלחמת העולם השנייה הוצע לאורנשטיין להגר עם משפחתו לארצות הברית אולם אורנשטיין סירב לעזוב את מעבדתו באוטרכט. בספטמבר 1940 סולק מן האוניברסיטה ונאסר עליו להיכנס למעבדתו ובנובמבר 1940 פוטר באופן רשמי. אורנשטיין ביטל את חברותו באגודה הפיזיקלית ההולנדית ב-29 בנובמבר 1940, בתקופה זו התרחק מן החיים הציבוריים והסתגר בביתו עד למותו במאי 1941. האוניברסיטה העברית ארגנה אזכרה לכבודו סמוך למותו, בה נאמו יהודה לייב מאגנס, נשיא האוניברסיטה ושמואל סמבורסקי, שעשה חלק מעבודת הדוקטורט במעבדה שלו באוטרכט.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ליאונרד אורנשטיין, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
- פיתוח משוואת אורנשטיין-זרניקה
- מאמר משותף של אורנשטיין ואולנבק על התנועה הבראונית(הקישור אינו פעיל)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ The Genesis of Physics at the Hebrew University of Jerusalem http://www.springerlink.com/content/jy87n037k7eb1vx5/