ליגת העל המזרח-גרמנית
ענף | כדורגל |
---|---|
תאריך ייסוד | 1948 |
תאריך פירוק | 1991 |
ארגון מפעיל |
Deutscher Fußball-Verband der DDR ![]() |
מספר מתמודדים |
14 ![]() |
מדינות משתתפות |
![]() |
הכי הרבה זכיות | דינמו ברלין (10) |
מפעל נמוך יותר | ליגת המשנה של מזרח גרמניה |
![]() ![]() |
האוברליגה של גרמניה המזרחית (בגרמנית: DDR-Fußball-Oberliga, הליגה הבכירה בגרמניה המזרחית) הייתה ליגת הכדורגל הבכירה בגרמניה המזרחית עד לאיחוד גרמניה בשנת 1990. הליגה, שפעלה במקביל לבונדסליגה של גרמניה המערבית, הכילה את הקבוצות הטובות ביותר בגרמניה המזרחית, כאשר בכל עונה התחלפו הקבוצות הפחות טובות בטבלה עם הקבוצות הטובות ביותר בליגת המשנה.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
האוברליגה של גרמניה המזרחית החלה לפעול בשנת 1950 כ"התאחדות הכדורגל המזרח גרמנית הבכירה" (בגרמנית: Deutscher Sportausschuss Oberliga). כאשר הליגה עברה שינויים בתחילה והגיעה לפורמט הסופי שלה בשנת 1958, פורמט שהמשיך עד לאיחודה של גרמניה בשנת 1990.
בעונת ההקמה, בעונת 1949/50, היו בליגה זו 14 קבוצות כאשר בסוף העונה הודחו 2 הקבוצות הפחות טובות והוחלפו בשתי קבוצות מליגת המשנה. בארבע השנים שלאחר מכן שונה כל הזמן מספר הקבוצות בליגה זו, מספרים שנעו בין 17 ל-19 קבוצות ו-3 או 4 קבוצות שירדו ליגת המשנה. כאשר בעונת 1954/55 התייצבה הליגה ונותרה במבנה אחד עד לסיומה, מבנה בו ישנן 14 קבוצות בכל עונה ושתיים מוחלפות בסוף העונה.
בתחילה, הונהגה הליגה בשיטת סתיו-עד-אביב, כנהוג בגרמניה המערבית השכנה. מ-1956 ועד 1960, שיטת המשחקים שהייתה נהוגה במדינות ברית המועצות, של משחקים לפי עונה קלנדרית, הייתה נהוגה. ההעברה גרמה לביטול עונת 1955 במהלך העונה, ואף על פי שלא הוכרזה אף אלופה באופן רשמי, ויסמוט קארל מרקס שטאט הייתה בראש הדירוג עם הפסקת הליגה. עונת 1961/62 הייתה העונה האחרונה בסידור החדש והסידור שונה שנית לשיטה הקודמת, ובשל השינוי התארכה הליגה ל-39 משחקים במקום 26 משחקים כצפוי ולכן פגשה כל קבוצה את שאר הקבוצות שלוש פעמים, אחת בבית, אחת בחוץ ואחת במגרש נייטרלי.
אחרי האיחוד עם גרמניה המערבית, הפכה הליגה הבכירה של גרמניה המזרחית לחלק מסבב הליגות של גרמניה המערבית. ליתר דיוק, הפכה הליגה של גרמניה המזרחית לליגה הגרמנית השנייה-מחוז צפון ובעונת 1990/91, העונה האחרונה למעשה של הליגה המזרח גרמנית, היא שוחקה כאחת מהליגות הגרמניות ושתי הקבוצות המובילות באותה העונה, האנזה רוסטוק ודינמו דרזדן הועלו בעונה שלאחר מכן לבונדסליגה ובכך הפכו לשתי הקבוצות הראשונות מגרמניה המזרחית להשתתף בה.
הקבוצות ששיחקו בליגה בעונה האחרונה לקיומה (1990/1991) היו: דינמו ברלין, האנזה רוסטוק, דינמו דרזדן, רוט-וייס ארפורט, אנרגי קוטבוס, האלשר כמיה, פ.צ. קמניצר, קארל צייס יינה, לוקומוטיב לייפציג, שטאל ברנדנבורג, אייזנהוטנשטאטר שטאל, פ.צ. מגדבורג, זאקסן לייפציג, ויקטוריה 91 פרנקפורט.
אלופות גרמניה המזרחית[עריכת קוד מקור | עריכה]
דינמו ברלין הייתה אלופת גרמניה המזרחית יותר מכל קבוצת אחרת, כאשר זכתה ב-10 תוארי אלופת גרמניה המזרחית.
- 1948 פלאניץ
- 1949 אוניון האלה
- 1950 הורץ' צוויקאו
- 1951 כמי לייפציג
- 1952 טורבין האלה
- 1953 דינמו דרזדן
- 1954 טורבין ארפורט
- 1955 טורבין ארפורט
- 1955[1]
- 1956 ויסמוט קארל מרקס שטאט
- 1957 ויסמוט קארל מרקס שטאט
- 1958 וורווארטס ברלין
- 1959 ויסמוט קארל מרקס שטאט
- 1960 וורווארטס ברלין
- 1961[2]
- 1962 וורווארטס ברלין[3]
- 1963 מוטור יינה
- 1964 כמי לייפציג
- 1965 וורווארטס ברלין
- 1966 וורווארטס ברלין
- 1967 פ.צ. קרל-מרקס-שטאדט
- 1968 קארל צייס יינה
- 1969 וורווארטס ברלין
- 1970 קארל צייס יינה
- 1971 דינמו דרזדן
- 1972 פ.צ. מגדבורג
- 1973 דינמו דרזדן
- 1974 פ.צ. מגדבורג
- 1975 פ.צ. מגדבורג
- 1976 דינמו דרזדן
- 1977 דינמו דרזדן
- 1978 דינמו דרזדן
- 1979 דינמו ברלין
- 1980 דינמו ברלין
- 1981 דינמו ברלין
- 1982 דינמו ברלין
- 1983 דינמו ברלין
- 1984 דינמו ברלין
- 1985 דינמו ברלין
- 1986 דינמו ברלין
- 1987 דינמו ברלין
- 1988 דינמו ברלין
- 1989 דינמו דרזדן
- 1990 דינמו דרזדן
- 1991 האנזה רוסטוק
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ השינוי מאליפות סתיו-אביב לאליפות לפי שנה קלנדרית אירע בשנה זו ולכן לא הוכרזה אלופה, אך ויסמוט קארל מרקס שטאט הייתה במקום הראשון בטבלה עם עצירת הליגה.
- ^ שינוי הפורמט משנה קלנדרית לסתיו-אביב, לא הוכרזה אלופה.
- ^ הליגה הוארכה ל-39 משחקים.
ליגות הכדורגל העליונות של אירופה (אופ"א) | |
---|---|
|