ליטן (עיירה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ליטן
Liteni
ROU SV Liteni CoA.jpg
סמל ליטן
Gara Liteni2.jpg
מדינה רומניהרומניה  רומניה
מחוז סוצ'אבה
ראש העיר Tomiță Onisii
בירת העיר ליטן עריכת הנתון בוויקינתונים
שטח 72.63±0.01 קילומטר רבוע
גובה 243.000000 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 9,596 (נכון ל־31 באוקטובר 2011)
קואורדינטות 47°31′12″N 26°31′55″E / 47.52°N 26.531944444444°E / 47.52; 26.531944444444 
אזור זמן UTC+2
http://www.primarialiteni.ro/
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ליטןרומנית: Liteni) היא עיירה ברומניה. העיר ממוקמת בקרבת סוצ'אבה - בירת מחוז סוצ'אבה. נכון ל־31 באוקטובר 2011 מתגוררים בעיר כ-9,596 תושבים.

הקהילה היהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשיתה של הקהילה היהודית בליטן הייתה בשנת 1804, אז התיישבו בה ארבעה עשר תושבים פטורים ממסים.[דרוש מקור] רוב היהודים השתקעו בה באמצע המאה ה-19, רובם בעלי מלאכה, בעיקר פרוונים ונגרים, ומקצתם חנוונים.

לא הייתה בעיירה קהילה מאורגנת של היהדות המקומית ואת תפקידי הקהילה מילא ועד בית הכנסת. גם בית קברות לא היה בה והמתים הובאו לקבורה בבית העלמין ב-פלטיצ'ן (Falticeni). רב המקום היה ר' יוסף לנדאו (Landau, נולד ב-1791) שעבר לאחר מכן ל-יאשי (Iasi), ר' יוסף חיבר את ספר ההלכה "ברכת יוסף".

ערב פרוץ מלחמת העולם הראשונה, כללה האוכלוסייה היהודית בליטן 4 פרוונים, 6 חייטים, 3 נגרים, 15 חנוונים, 3 בעלי מסבאות, שהיו גם סיטונאי תבואה. בידי יהודי אחד הייתה אחוזה של מטעי סלק סוכר על שטח של 50 דונם.

לאחר האמאנציפאציה בשנת 1919 נבחר בליטן יהודי אחד למועצת העיירה.

רדיפות היהודים בעיירה התחילו בימי שלטון גוגה-קוזה (Goga-Cuza), ב-1937. רבים מהיהודים נקנסו לפי חוק לשמירת הבריאות, בתואנה שחנויותיהם אינן נקיות.

השואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם נסיגת הצבא הרומני מבסרביה ביולי 1940, השליכו חיילים רומניים כמה יהודים מקרונות הרכבת בשעת נסיעתה. יהודים אחרים נכלאו ונפדו בידי מנהיגי יהודי ל'.

עם פרוץ המלחמה בין רומניה לברית המועצות נצטוותה כל האוכלוסייה היהודית, ב-22 ביוני 1941, להתייצב לעת ערב ליד בנין העירייה. בינתיים הודיע להם ראש העיירה בחשאי שעומדים לגרשם מן העיר. כשבאו בערב לבית העירייה אמר להם קצין הז'אנדארמריה שלפי צו מאת יון אנטונסקו יובלו למחרת הבוקר ברגל לעיר המחוז פלטיצ'ן. בעזרת ראש העיירה קיבלו רשות לשכור עגלות. את מפתחות דירותיהם וחנויותיהם נאלצו למסור למפקד הז'אנדארמריה. משנתייצבו למחרת היום, עברה במקום שיירה של מכוניות צבאיות בדרך לחזית, ובאחת מהן ישב אנטונסקו, שהתרעם על כי "היהודונים" טרם עזבו את המקום. לעת ערב הגיעו המגורשים לפלטיצ'ן, ושם נתקבלו על ידי היהודים שבעיר, שהשתדלו לסייע להם.

לאחר השואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר המלחמה חזרו לליטן כ-20 משפחות יהודיות. הרוסים, בעברם דרך העיירה, השתמשו בבית הכנסת כאורווה לסוסיהם. מבניין בית הכנסת נשארו רק הכתלים והגג. ה"ג'וינט" תרם כסף לתקון הבניין, ואף סייע בכסף ובמזון ליהודים שחזרו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ליטן בוויקישיתוף