לייב שמעוני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

שמעון לייב שמעוני (רבינוביץ; 1900, ליטא1974, ישראל) היה מורה, מראשי תנועת פועלי ציון שמאל, פעיל ציבור וסופר יידי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לייב נולד בליטא ועסק בהוראה. הוא היה פעיל למען האוטונומיה היהודית בליטא והיה חבר האספה הלאומית של יהודי ליטא לאחר מלחמת העולם הראשונה. שימש כפקיד ב"ועד הארץ היהודי באֶרץ ליטא" (נאציונַל ראט).

בשנת 1924 עלה לארץ ישראל והתגורר בחיפה, בה עבד במחלקת המדידות של ממשלת המנדט[1]. לאחר הקמת המדינה המשיך לעבוד במחלקת המדידות[2] ובמשרד העבודה עד שפרש לגמלאות בשנת 1967.

במקביל היה פעיל באחדות העבודה ושימש כשופט בית הדין העליון של ההסתדרות הכללית והיה חבר בוועדת הביקורת המרכזית שלה. היה יושב ראש הוועד המפקח במחוז חיפה של קופת חולים[3] והיה מיוזמי הקמת בית החולים כרמל. הוא פרסם מספר ספרים ומאמרים, בעיקר ביידיש, תחת שמות העט ל. חיין ואבא גוטעס. בשנת 1973 הוענק לו תואר אזרח כבוד של העיר חיפה.

על שמו קרוי רחוב בחיפה. שמעוני היה נשוי לשרה, פעילה בארגון אמהות עובדות שנפטרה בשנת 1961[4], ולזוג נולדה בת[5].

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אין טיגל: ראמאן פון ישראל-לעבן, הוצאת י"ל פרץ, 1974.
  • אנגעגליטע ערד, הוצאת י"ל פרץ, 1970.
  • באזאלט: דערציילונגען, הוצאת י"ל פרץ, 1966.
  • גאנג: ארץ-ישראל, מדינת-ישראל, עמך ישראל, הוצאת י"ל פרץ, 1962.
  • נעכטן, הוצאת אונדזער ווארט, 1959.
  • אונטערוועגנס, דער טער שלום עליכם שולע אין ארגענטינע, 1956.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Stub Israelis.png ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.