נעמת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Gnome-edit-clear.svg
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
סמליל נעמת

נעמת - תנועת הנשים של ישראל (ותחילה ראשי תיבות של "נשים עובדות ומתנדבות") הוא שמה של התנועה שצמחה מאיחוד מועצת הפועלות, תנועת הנשים שנוסדה מטעם הסתדרות העובדים הכללית, "ארגון אמהות עובדות" והגופים הקשורים אליהם. התנועה נוסדה בשנת 1921 והיא תנועת הנשים הגדולה בישראל. בשנת 2008 זכתה התנועה בפרס ישראל בתחום מפעל חיים עבור תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה.

יו"ר נעמת החל ממאי 2019 היא חגית פאר.[1]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיטנת ילדים מטעם ארגון אמהות עובדות בפתח תקווה יולי 1938

קורותיה של נעמת שזורים בקורות המפעל הציוני כולו, החל מנשות העלייה השנייה והעלייה השלישית, שבאו מתוך להט ואמונה ציונית למצוא פתרון לבעיה הלאומית והמעמדית, לחדש את הקשר עם עמן ולבנות כאן את מולדתן, ועד לנשים החיות היום בישראל. נעמת נוסדה במטרה לקדם את מעמד האישה בישראל, ולהביא לשינוי המדיניות החברתית לקראת השגת שוויון בין המינים במשפחה, בעבודה, בחברה ובכלכלה.

מועצת הפועלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניצניה הראשונים של תנועת הפועלות הופיעו כבר ב–1911, ונמשכו גם במהלכה של מלחמת העולם הראשונה. ביטוייה היו פגישות של חברות, כינוסים, ועידות אזוריות וועידות חקלאיות.

בשנת 1921, בסמוך לוועידת הייסוד של ההסתדרות, התכנסו בבלפוריה 43 צירות מכל רחבי הארץ, שייצגו את 485 הפועלות, שהועסקו אז ב–36 מקומות עבודה. היה זה כנס היסוד של ועידת הפועלות הראשונה, שבעקבותיה נוסדה מועצת הפועלות, וזהו התאריך המכונן של הקמת התנועה. חלוצות העלייה השנייה (19031918) והעלייה השלישית (19191923), ראו צורך להתארגן, כי לא זכו להכרה ולייצוג במוסדות הקיימים, וקופחו על אף היותן שותפות מלאות בעבודה. הן יצרו את המסגרת הייחודית ואת התשתית לתנועת הפועלות, חדורות אמונה ציונית ורעיונות סוציאליסטיים, שהביאו איתן בעיקר ממזרח אירופה. עד אמצע שנות העשרים בלטו במנהיגות הנשית של אותם ימים עדה פישמן-מימון ורחל כצנלסון-שזר.

לשכות פועלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות ה-20 של המאה ה-20 הקימה מועצת הפועלות "לשכות פועלות"[2] במטרה לפעול במישור החברתי, כסיוע למציאת עבודה ולשיפור תנאי ההעסקה של האישה העובדת. לשכת הפועלות הייתה הגוף היחיד שסייע לנשים חסרות מקצוע וחסרות מקום עבודה קבוע.

המחלקה לענייני העבודה לפועלת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1936, כאשר הגיעו לארץ ישראל עולות חדשות רבות שהיו זקוקות לעבודה, הקימה ההסתדרות בנוסף ללשכת הפועלות גם את "המחלקה לענייני העבודה לפועלת, שעל-יד מרכז העבודה של ההסתדרות ומועצת הפועלות". גוף זה ניסה לשלב נשים בעבודות משק בית, בעבודות עונתיות בחקלאות ובעבודות ציבוריות (כבישים, יישור חולות וכדומה).

ארגון האחות הראשון של מועצת הפועלות בארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1925 יצאה רחל ינאית בן-צבי לארצות הברית כדי לגייס כסף לחפירת באר שתביא מים לחווה החקלאית, שניהלה אז ברמת רחל. שש נשים סייעו לה שם בגיוס הכסף, והבאר נחפרה. לאחר ההצלחה הן החליטו להפוך לארגון האחות הראשון של מועצת הפועלות בארצות הברית, שנקרא "פיוניר וימן" (Pioneer Women), ואחריהן נוסדו ארגוני אחות נוספים בארצות אחרות, שהיוו את הבסיס לתנועה העולמית של נעמת.

ארגון אמהות עובדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מראשית הקמתה הפעילה "מועצת הפועלות" מערכת חינוכית לתמיכה באם ובילדיה, שהלכה והתרחבה, וב-1930 התארגנה כיחידה נפרדת בשם "ארגון אמהות עובדות" בשמה המלא "ארגון אמהות עובדות במשק ביתן", כזרוע הרווחה של תנועת הפועלות. ממייסדות הארגון ויושבת ראש ארגון אמהות עובדות בחיפה, הייתה חנה חושי אשתו של ראש עיריית חיפה, אבא חושי . הארגון הקים מעונות יום לילדים, מעונות לעולים, מטבחים ציבוריים, יזם שוק שנתי, ימי משפחה ועוד.. מתביעות הארגון היו ביטוח רפואי לנשות העובדים (כלומר חברות בקופת החולים) והוצאת פנקס חבר נפרד לאישה ולא כנספח בפנקס של בעלה.[2]

בשנת 1948 הגיע הארגון להסדר עם קפה אמנות בתל אביב, על הפעלת מסעדה לחיילים שתופעל על ידי מתנדבות מהארגון.[3]

"דבר הפועלת"[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1934 יצא לאור הגיליון הראשון של ארגון “דבר הפועלת” בעריכת רחל כצנלסון-שזר

גיוס לחיל הנשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1948, חויבו כל הנשים הרווקות והנשואות ללא ילדים, (ילידות 1920, 1930 ) להתגייס לחיל הנשים. עליהן נמנו נשים ששירתו באיי.טי.אס.(A.T.S.) בהגנה ובפלמ”ח. להכשרתן לתפקידן נפתחו קורסים ואימונים תוך כדי המלחמה.

בשנת 1949 הוחל חוק שרות הביטחון על נשים בגיל 18 ועד 26, הוקם חיל הנשים (ח”ן) לתפקידים שאינם תפקידי כאשר מועצת הפועלות וארגון אמהות עובדות ליוו את החיילות בזמן שירותן הצבאי וגם לאחריו בהכשרות מקצועיות, בעזרה ובתרבות[4].

בשנות החמישים והשישים, הרחיב הארגון את פעילותו בקידום מעמד האישה העובדת, הופעלו קורסים ומוסדות להכשרה מקצועית, הוקמו בתי-חלוצות ומשקי פועלות לעולות חדשות, נפתחו מוסדות לילדי עליית הנוער, ובתי ספר תיכוניים חקלאיים.

ב-1967, בזמן מלחמת ששת הימים, גייס הארגון מתנדבות רבות לעזרה בבתי חולים, בהג"א, במד"א ועוד. עקב הצורך בסיוע לאלמנות צעירות אחרי המלחמה, הוחלה במתן סיוע משפטי, שהיה התשתית להקמת הלשכות המשפטיות הפועלות מאז בארגון.

בשנים שאחרי כן, עודדה הממשלה יציאת נשים לעבודה, והארגון סייע בכך. בנוסף הוקמו מרכזים קהילתיים ברחבי הארץ למטרת פעילות חברתית קהילתית באזורי פריפריה בעיקר.

הקמת נעמת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1976 אוחדו מועצת הפועלות, ארגון אימהות עובדות וכל הגופים השייכים לתנועת הפועלות למערכת אחת תחת השם "נעמת" (נשים עובדות ומתנדבות).

מאז הפך עיתון הארגון מ-”דבר הפועלת” ל”ירחון נעמת”[4]

מבנה התנועה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נעמת היא תנועת שטח פוליטית רב מפלגתית, שבראשה עומדת יו"ר התנועה, שנבחרת אחת ל-5 שנים. כל חברות ההסתדרות הן חברות התנועה. מדי חמש שנים נערכות בחירות לראשות התנועה ולמוסדותיה, ביניהן 30 יושבות ראש המרחבים הפזורים ברחבי הארץ.

מנהיגות מועצת הפועלות, ולאחר מכן נעמת[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחומי פעילות התנועה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נעמת מנהלת מעונות יום לילדים, מספקת שירותים חברתיים ומשפטיים לנשים, יוזמת חקיקה למען קידום נשים, ופועלת לספק שירותי רווחה לנשים, צעירים וילדים בישראל.

פעילות במישור הציבורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מאבקים ציבורים - נעמת פועלת למניעת פגיעה בנשים ולקידום מעמדן בחברה, בכלכלה, במוקדי קבלת ההחלטות ובמשפחה באמצעות קמפיינים מאורגנים, הפגנות, מנשרים, פרסומים. נעמת יזמה קמפיינים להכרה בזכויותיה ובצרכיה של האישה וליצירת שוויון זכויות ושוויון הזדמנויות מלאים לנשים בחברה, במשפחה ובעבודה בהם מאבק לעידוד מעסיקים להעסקת נשים ולהתאמת עולם העבודה להורות, מאבק למען החלת חינוך חינם לגיל הרך, מאבק למען חופש בחירה בנישואין (נישואים אזרחיים), מאבק להכרה בזכויותיהן של משפחות חד הוריות, מאבק נגד הגזירות הכלכליות.
  • יוזמות חקיקה - נעמת הייתה שותפה להישגים רבים בתחום החקיקה ובהם: חוק שיווי זכויות האישה, חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, חוק שכר שווה לעובדת ולעובד, חוק עבודת נשים, חוק משפחות חד הוריות, החוק למניעת אלימות במשפחה, החוק למניעת הטרדה מינית.
  • מאבקים משפטיים עקרוניים ועתירות לבג"ץ - נעמת מנהלת מאבקים משפטיים ועתירות לבג"ץ בנושאי: הטרדות מיניות בצה"ל, אפליית נשים בשכר, בקידום ובקבלה לעבודה, זכויות פנסיה לגרושות, גיור קטינים מאומצים, ייצוג עגונות ומסורבות גט, ייצוג קורבנות אלימות ומשפחותיהן וכן עשרות מאבקים משפטיים נוספים.
  • מחקרים וסקרים - נעמת עורכת באופן רצוף מחקרים הנוגעים בהיבטים מגדרים שונים. המחקרים ותוצאותיהם משמשים בסיס חשוב ומשמעותי בעבודתן לעיצוב מדיניות שוויונית ולחיזוק מעמד האישה. כמו כן, ערכה נעמת במהלך הקדנציה סקרים רבים, שעסקו בשאלות שהיו על סדר היום הציבורי ועל בסיס תוצאותיהם היא מפרסמת ניירות עמדה, המהווים נדבך נוסף בעבודתה.
  • ייצוג במסגרות ציבוריות - נעמת מיוצגת בפורומים, בקואליציות ובוועדות ציבוריות רבות ומגוונות, שהבולטים בהם הם, מועצת ארגוני נשים (המנוהלת החל משנה זו למשך שלוש שנים בידי נעמת, ברוטציה עם ויצו ואמונה), הוועדה למעמד האישה בכנסת, וועדות כנסת נוספות על פי הנושא, ועדת שניט לבחינת נושא חזקת הגיל הרך וועדת שיפמן לבחינת נושא המזונות, המועצה הלאומית להתנדבות, קואליציית "עיקר" למען עגונות ומסורבות גט, הפורום לבחירה חופשית בנישואין, חמד"ת - למען חופש מדע דת ותרבות, נציבות הנשים לשלום, וכן במוסדות הציוניים השונים - הוועד הפועל הציוני של ההסתדרות הציונית העולמית והסוכנות היהודית.
  • הקמת והפעלת "מוזיאתר עיינות" הנמצא במבנה הראשון שנבנה בכפר הנוער עיינות בשנת 1932, מלמד על ההיסטוריה של משק הפועלות, בשיתוף המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל[5]

פעילות במישור הפרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעון יום של נעמת ברמלה.
  • לשכות משפטיות ומרכזי זכויות האישה – נעמת מפעילה לשכות בפריסה ארצית, העוסקות בייעוץ ובליווי בתחומי משפט (דיני עבודה, דיני אישות, עריכת הסכמים משפטיים בנושאי משפחה וממון), ייעוץ (זוגי, כלכלי, גישור) ואחרים[6][7].
  • מרכזים לטיפול ולמניעת אלימות במשפחה - עיקר הפעילות השוטפת של נעמת בתחום המאבק באלימות נעשית במסגרת המרכזים לטיפול ולמניעת אלימות במשפחה. נעמת מפעילה שני מרכזים לטיפול ולמניעת אלימות במשפחה, בתל אביב ובחיפה, בהם ניתנים ייעוץ, סיוע ותמיכה לנשים, הסובלות מאלימות בתוך ביתן. מרכז גליקמן בתל אביב משמש מאז 2002 כמרכז הדרכה מוביל להתמודדות עם תופעת האלימות במשפחה. המרכז נותן מענה טלפוני מיידי, בו ביום, לכל אישה המרגישה באופן סובייקטיבי במצוקה מצד בן-משפחה. בהתאם לאזור המגורים ולפי מידת הדחיפות, עניינה יטופל והיא תופנה למרכז באזור מגוריה.
  • רשת מעונות יום לגיל הרך - נעמת היא המפעיל הגדול ביותר של מעונות ציבוריים, בפיקוח משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה. מעונות היום הראשונים בישראל הוקמו על ידי נעמת בשנות ה-30 של המאה הקודמת. עם הזמן הצטרפו יותר ויותר נשים לשוק העבודה, וגם משרד העבודה ושאר ארגוני הנשים קיבלו על עצמם ליצור מסגרות חינוכיות מוכרות ואיכותיות, ולתת מענה לילדי הגיל הרך. נעמת היא הארגון הגדול ביותר המפעיל מעונות יום, כ-250 בכל רחבי ישראל - מאילת בדרום ועד ליישובי קו העימות בצפון, בהם מתחנכים כ- 18,000 ילדים גילאי 6 חודשים ועד 4 שנים. רשת לגיל הרך בנעמת מרכז אחראית על ניהול המעונות, על הפיקוח הפדגוגי ועל הקשר עם משרדי הממשלה, ודואגת למינהל תקין ולבקרה על כלל מערכת המעונות, באמצעות צוות, המונה 15 מפקחות פדגוגיות מוסמכות ו-15 רכזות אדמיניסטרטיביות.
  • רשת החינוך התיכוני-טכנולוגי - נעמת מפעילה בתי ספר תיכוניים טכנולוגיים, המיועדים לנערות ולנערים שהתקשו להשתלב בבית ספרם. בתי הספר מסייעים בפיתוח כישורים אישיים ומיומנויות בקבוצות קטנות ובאווירה משפחתית, וכן שני כפרי נוער, המעניקים מסגרת לימודית איכותית בתנאי פנימייה: כפר הנוער עיינות[8] וכפר הנוער כנות[9].
  • קרן מלגות לסטודנטיות - נעמת מעניקה מדי שנה מענקי מחקר[10] דוקטורנטיות ומלגות לסטודנטיות לתואר ראשון, שני ושלישי. המלגות מוענקות לסטונדטיות חברות נעמת והסתדרות העוסקות בתחומי קידום השיווין בין המינים, קידום מעמד האישה ולימודי מגדר[11][12].
  • קורסים להכשרה מקצועית לנשים – נעמת מפעילה קורסים למטפלות מוסמכות, קורסים ליזמות עסקית וקורסים למנהלות משפחתונים. הקורסים נערכים בפיקוח משרד התמ"ת.
  • סדנאות העצמה לנשים - נעמת מקדמת ומעצימה נשים באמצעות סדנאות במרחבים בכל הארץ בנושאים שונים: פיתוח מנהיגות נשים, פיתוח אישי והעצמה נשית, ניהול קונפליקטים, תקשורת בין אישית, נשים במעלה הגיל השלישי, משק הבית כיחידה כלכלית, הורות כמקצוע – גידול ילדים בחברה מודרנית.

פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בת שבע מרגלית-שטרן, גאולה בכבלים, תנועת הפועלות הארץ ישראלית 1939-1920, הוצאת יד בן צבי, 2006

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נעמת בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שירי דובר, ‏"מצפה לעבודה רבה ומאתגרת": חגית פאר מונתה ליו"ר נעמת, באתר גלובס, 1 במאי 2019
  2. ^ 1 2 3 nir, תולדות נעמת, נעמת - תנועת נשים עובדות ומתנדבות (בAmerican English)
  3. ^ דיוויד סלע, ‏70 שנים אחרי, באתר ישראל היום, 20 יולי 2018
  4. ^ 1 2 nir, תולדות נעמת, נעמת - תנועת נשים עובדות ומתנדבות (בAmerican English)
  5. ^ המוזיאתר בעיינות, המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
  6. ^ הלשכות המשפטיות, אתר נעמת
  7. ^ חוברת מידע למשפחות חד הוריות שפורסמה על ידי משרד הרווחה
  8. ^ 1 2 עיינות נעמת, כפר הנוער החקלאי עיינות בבעלות נעמת, עיינות
  9. ^ אודות רשת החינוך נעמת, אתר רשת חינוך נעמת
  10. ^ N12 - מתלבטת מה ללמוד? כדאי שתקראי את זה, N12, ‏2022-02-14
  11. ^ מלגות ומענקי מחקר לנשים, אתר נעמת
  12. ^ שאלות ותשובות על מלגת נעמת לסטודנטיות, ‏2020
  13. ^ ורד לוביץ', לכבוד שנת ה-60: פרס ישראל לארגוני הנשים, באתר ynet, 25 במרץ 2008.
  14. ^ dvar-hapoelet, דבר העובדים בארץ ישראל