ליירה (דנמרק)

ליירה
מדינה דנמרקדנמרק דנמרק
מחוז שלן
גובה 17 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיירה 2,405 (2018)
קואורדינטות 55°36′16″N 11°58′30″E / 55.604444444444°N 11.975°E / 55.604444444444; 11.975 
אזור זמן UTC+1
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ליירהדנית: Lejre) היא עיירה בת 2,405 תושבים[1] השוכנת בנפת ליירה, באי שלן, במזרח דנמרק. לנפה שטח של 240 קמ"ר ומתגוררים בה כ-27,000 תושבים (נכון ל-2014).

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבט מערבה משטחו של ההיכל הקדום ביותר שנתגלה באתר. 2015
צלמית "אודין מליירה"
כניסה לתל קבורה מהתקופה הנאוליתית

ליירה שימשה כבירת ממלכה מתקופת הברזל הנורדית, אשר מכונה לעיתים "ממלכת ליירה". על פי אגדות וסיפורי עם, נשלטה ממלכה זו על ידי שושלת סקילדינג (Skjöldung), אשר יורשיה ייסדו את ממלכת דנמרק בתקופת ימי הביניים. האגדות אודות מלכי ליירה נלקחו ממספר מקורות ימי-ביניימים, ובכלל זה ה"גסטה דנורום", מאת סקסו גרמטיקוס, ו"הכרוניקות של ליירה" (Chronicon Lethrense), שזהות מחברו אינה ידועה, מהמאה ה-12. כביתם של בני שושלת סקילדינג המוזכרת בפואמה האפית "ביאוולף"[2], נחשבה ליירה כמקומו של ההיכל המלכותי האורוט (Heorot), בו מתרחש חלקה הראשון של הפואמה. בין העבודות הספרותיות מתקופת ימי הביניים המתארות הרפתקאות דמיוניות בליירה, הידועה ביותר היא הסאגה האיסלנדית מהמאה ה-14, "הסאגה של המלך הרולף קראקי" (Hrólfs saga kraka)[3].

חפירות ארכאולוגיות שהתבצעו במקום החל משנות ה-80, אישרו כי לאגדות ימי הביניים אודות ליירה, על אף ההגזמות הרבות שבהן, היה בסיס היסטורי. צוותי מחקר בראשות טום כריסטנסן (Tom Christensen) ממוזיאון רוסקילדה חשפו שרידים נרחבים של מבנים מתקופת הברזל ומהתקופה הוויקינגית מחוץ לכפר גאמל ליירה ("ליירה הישנה"). במקום נתגלו יסודות למבנים מלבניים שאורכם הגיע לבין 50 ל-60 מטרים ויותר. ככל הנראה שימשו מבנים אלה כהיכלים עבור אצילים רבי עוצמה או מלכים. שרידי מבנים נוספים שנחשפו סביבם העידו כי ליירה שימשה גם כמרכז מלאכה, מסחר ודת. החיסרון היחסי של ממצאי כלי נשק מצביע שככל הנראה שימש האתר כמרכז כלכלי וחברתי ולא כבסיס צבאי. ממצא בולט שנתגלה ב-2009, באמצעות שימוש בגלאי מתכות, הוא צלמית עשויה מכסף מהתקופה הוויקינגית המכונה "אודין מליירה". הצלמית מתארת אציל בעל מעמד בכיר בלבוש טקסי, היושב על כס גבוה ולצידו שתי ציפורים. הסברה היא כי הצלמית מהווה הקבלה לאל הנורדי אודין, היושב על כסו הְלידְשְקַלְף, כאשר משני צדדיו העורבים הוּגין ומוּנין המדווחים לאדונם על המתרחש[4].

אתרים נוספים המצויים באזור הם בית קברות מהתקופה הוויקינגית, תל גדול אשר שימש לקבורה בשריפה מתקופת הברזל, מספר רוגמים המתוארכים לתקופת הברונזה וכמה אתרי קבורה מהתקופה הנאוליתית. האתר ובו היישוב מתקופת הברזל, שהחפירות בו החלו בשנות ה-80, מתוארך לתקופה שבין השנים 550 לספירה ל-1000 לספירה, דבר המאשר את חשיבותה של "ארץ האגדות" לאורך תקופה של כחמש מאות שנה, עד לזמן בו קיבלה ממלכת דנמרק על עצמה את הנצרות והבירה החדשה הועברה למקום בו שוכנת בימינו קתדרלת רוסקילדה.

בשל האתרים שבו ובסביבתו הפך הכפר של גאמל ליירה למוקד לאספני עתיקות, מקור של גאווה לאומית דנית ולנקודת משיכה עבור חובבי פרה-היסטוריה סקנדינבית. ההשערות לגבי הפרה-היסטוריה של האזור התגברו בעקבות הכרוניקה של תיטמר ממרסבורג מהמאה ה-12 בה נטען כי טקסים פגניים של הקרבת קורבנות התקיימו בעבר בליירה בכל שנה תשיעית. נתיב מיוער ואגם המצויים במרחק קצר ממערב לליירה זוהו גם כן כמקומות בהם נערכו טקסים לכבודה של האלה נרטוס, אשר תוארו גם בעבודתו של ההיסטוריון הרומאי טקיטוס, "גרמניה". טענות ודיווחים מעין אלה נחשבים כחלק מ"המיתוס של ליירה", להם אין קשר ליישוב שנתגלה מתקופת הברזל. עם זאת, אפשר להניח כי לשילוב בין מציאות ופנטזיה יש חלק גדול בפופולריות של האזור.

מוקדי עניין נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחוזת לדרבורג, באיור מן המאה ה-19

בליירה שוכן ה-"Sagnlandet Lejre" ("ארץ האגדות של ליירה"), מרכז לארכאולוגיה ניסויית ולחינוך, הכולל יצירות ושחזורים מתקופות שונות בהיסטוריה של דנמרק, מהתקופה הפרה-היסטורית ועד לתקופה הוויקינגית. במוקד המתחם נבנה שחזור של כפר מתקופת הברזל. המרכז פתוח לציבור[5].

לדרבורג (Ledreborg), אחוזה מפוארת בסגנון אדריכלות הבארוק, שוכנת גם כן באזור[6].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ליירה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Statistikbanken, www.statistikbanken.dk
  2. ^ Fulk, Robert Dennis. Klaeber, Friedrich. Bjork, Robert E. Niles, John D. Klaeber's Beowulf and The Fight at Finnsburg. University of Toronto Press, 2008. ISBN 0802098436. CLXXX עמוד
  3. ^ Byock, Jesse L. The Saga of King Hrolf Kraki. Penguin UK, 2005. ISBN 0141914092
  4. ^ Christensen, Tom. "A silver figurine from Lejre". Danish Journal of Archaeology. 2013
  5. ^ "Sagnlandet Lejre - History"
  6. ^ "Ledreborg". Danske slotte og herregårde. Denstoredanske.dk