ליליאן בלנד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ליליאן בלנד
Lilian Bland
לידה 22 בספטמבר 1878
קנט, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 11 במאי 1971 (בגיל 92)
קורנוול, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Charles Loftus Bland (3 באוקטובר 1911–?) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ליליאן בלנדאנגלית: Lilian Bland‏; 28 בספטמבר 187811 במאי 1971)[1] הייתה עיתונאית, צלמת וטייסת אנגלית-אירית שנחשבה לפורצת דרך בכך שתכננה ובנתה מטוס בעצמה, הטיסה אותו, והייתה לאחת הנשים הראשונות שעשו זאת.

שנותיה הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליליאן בלנד נולדה ב-28 בספטמבר 1878, בסמוך לעיר מיידסטון שבמחוז קנט באנגליה, למשפחה אירית מהמעמד הגבוה. היא היית הילדה השלישית במשפחה, בתם של ג'ון המפרי בלנד שהיה אומן ואמילי שרלוט בלנד.[2]

כבר מגיל צעיר החלה בלנד להתעניין בדברים שלא היו שגרתיים לנשים בתקופתה. היא נהגה לחקור מנועים של מכוניות, עישנה, רכבה על סוסים והייתה מוכשרת בצייד, דייג ופעילויות ירי.[1]

לאחר מות אמה, ב-1900 בלנד עברה יחד עם משפחתה לגור אצל דודתה בעיר מולדתו של אביה, קרנמוני (אנ') במחוז אנטרים שבצפון אירלנד. והתגוררה שם עד 1906.[3]

היא היית האישה הראשונה באירלנד שהתאמנה ברכיבה על סוסים וביקשה להשתתף בתחרות גרנד נשיונל. בלנד לא הורשתה להשתתף בתחרות בשל היותה אישה.[4]

בלנד עבדה כצלמת וכתבת ספורט, והייתה מהנשים הראשונות שסיקרו אירועי ספורט במגוון עיתונים לונדוניים. עד 1908 היא כבר יצרה לעצמה שם כעיתונאית.[1][2]

קריירת הטיסה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האהבה של בלנד לתעופה ולשמיים התפתחה בעקבות צפייה וצילום של שחפים שעפו מעליה. הכמיהה שלה לטיסה רק גדלה כאשר דודה שלח לה גלויה הכוללת תיאור בכמה ממדים של המטוס החד כנפי של המהנדס הצרפתי לואי בלריו.[1]

ב-1909 נכחה בלנד בכינוס תעופה רשמי בינלאומי גדול שהתקיים בבלקפול, אנגליה. שם היא רשמה לעצמה את המידות של כלי טיס שונים בתצוגה, וצפתה בהם בזמן טיסה. בנוסף על כך, היא למדה הרבה מספרים ומגזינים של כלי טיס.[1]

כבר באותה שנה היא החלה לתכנן ולבנות את המטוס שלה, בבית המלאכה של דודה.[5]

תחילה היא בנתה דאון קטן הבנוי במבנה של מטוס דו-כנפי עם מוטת כנפיים באורך של 1.8 מטרים (6 רגל) שעף בהצלחה כעפיפון. הצלחתה עודדה אותה ליצור דאון דו-כנפי בגודל מלא. היא בנתה אותו מעץ ועם הגה שהיה עשוי מכידון של אופניים. הדאון המשופר היה בעל מוטת כנפיים באורך של 6.18 מטרים (20 רגל ו7 אינץ') ושקל 90.7 קילו (200 פאונד).[4][1]

היא קראה לו "מייפליי" (באנגלית: mayfly כלומר: "אולי-יעוף") כיוון שלא היית בטוחה אם הוא יצליח לעוף. בלנד אמרה בעצמה "הוא אולי יעוף ואולי לא".[3]

תחילה, הטיסה אותו בלנד ביחד עם עוד חמישה אנשים בגבעות של קרנמוני וכשהייתה מרוצה מתוצאות הדאון ומכובד המשקל שהוא יכול היה לשאת, היא החליטה להוסיף לו מנוע. בלנד קנתה את המנוע באנגליה והביאה אותו בעצמה ברכבת ובסירה אל בית המלאכה, את מכל הדלק אלתרה מבקבוקי וויסקי וחצוצרת השמיעה של דודתה.[5][4]

ב-31 באוגוסט 1910 המייפליי הממונע היה כבר מוכן לטיסה הראשונה שלו. בלנד המריאה משטחו של לורד אוניל שברנדלסטאון (אנ') (באנגלית: Randalstown). נדרשו כמה ניסיונות כדי להטיס את המטוס בצורה חלקה, אך בסופו של דבר הוא הצליח להתעופף לגובה של 9.14 מטר (30 רגל) ולמרחק של כרבע מייל.[1]

בלנד לא המשיכה לטוס מאז. היא תכננה לפתוח עסק והמשיכה לשפר את הדגמים שלה. אבל לא לאורך זמן. שכן אביה, שהיה מודאג מכך שהיא מסכנת את חייה, קנה לה מכונית מדגם פורד. ליליאן לימדה את עצמה לנהוג והקימה בבלפסט את החנות הראשונה של פורד באירלנד הצפונית.[3][1]

שארית חייה ומורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1911 נישאה בלנד לבן דודה צ'ארלס לופטוס בלנד. יחד הם היגרו לקנדה בשנת 1912, ושם היא עזרה לו להקים חווה על יד וונקובר.[2]

לליליאן וצ'ארלס נולדה ילדה אחת בשנת 1913 בשם פטריסיה ליליאן, שנפטרה בגיל 16 מזיהום טטנוס.[2]

הנישואים של ליליאן וצ'ארלס לא שרדו לאחר מות בתם. בשנת 1935 בלנד חזרה לקנט שבאנגליה וגרה שם עם אחיה עד שבשנות ה-50 פרשה לקורנוול, ושם, לדבריה, הקדישה את שארית חייה להימורים, ציור וגינון.[3]

ליליאן בלנד נפטרה ב-11 במאי 1971 בגיל 92. היא נקברה בבית קברות בעיר סנן (אנ') (באנגלית: Sennen) שבקורנוול.[1]

לאחר מותה היא קיבלה את הכינוי "הפמיניסטית המעופפת".[6]

בשנת 2010, כשצוינו מאה שנים לטיסתה הראשונה של בלנד, ההכרה על פועלה ועל מעשיה פורצי הדרך התעצמה. באוגוסט 2011 נקרא פארק גלנגורמלי שבעיר ניוטאונאביי (אנ') (באנגלית: Newtownabbey) על שמה, ובו מוצג עד היום דגם מתכת של ה'מייפליי'.[6]

ארבעה מהציורים שציירה בלנד מוצגים כיום בתערוכה על חייה במוזיאון התחבורה של אלסטר שבבלפסט.[3]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ליליאן בלנד בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 Debbie Blake, Lilian Bland, Women’s Museum of Ireland (ב־)
  2. ^ 1 2 3 4 Nick Maxwell, From the files of the DIB..., History Ireland, ‏2013-02-28
  3. ^ 1 2 3 4 5 Lilian Bland; A world leader in aviation., www.davidlay.co.uk
  4. ^ 1 2 3 Lilian Bland, BBC Bitesize (באנגלית בריטית)
  5. ^ 1 2 "Lilian Bland remembered" (באנגלית בריטית). 2010-08-31. נבדק ב-2022-10-02.
  6. ^ 1 2 Rory Carroll, ‘Flying feminist’ Lilian Bland celebrated in new exhibition, the Guardian, ‏2021-08-11 (באנגלית)