ליל המשטרות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ליל המשטרות או בשמו המקורי, מבצע פולים, נערך בליל שבת שבין 22 ו-23 בפברואר 1946, על ידי תנועת המרי העברי כנגד תחנות משטרה בריטיות בהן היו בסיסים של יחידות המשטרה הניידת. המבצע בוצע על ידי יחידות פלמ"ח שתוגברו בחלק מהמקרים באנשי ההגנה. הפעולה נחלה הצלחה חלקית ובהתקלות שהייתה בין הכוח הפושט ובין כוחות המשטרה בתחנת המשטרה בשרונה (כיום הקריה בתל אביב) נהרגו ארבעה אנשי ההגנה.

המשטרה הבריטית הניידת (PMF) נחשבה כיחידה המובחרת ביותר של משטרת המנדט. היא צוידה בשיריוניות שחומשו בתותח 2 ליטראות ועיקר פעולותיה מול היישוב העברי היו בדיכוי פעולות המחתרות, דבר שהביא לכך שאנשי היישוב רחשו לה איבה רבה.

הנהגת תנועת המרי העברי חרגה, לראשונה, ממדיניותה הרגילה שבה בוצעו פעולות תקיפה כתגובה לפעולות הבריטים או שהפעולות הוגבלו ליעדים הקשורים ישירות לנושאי ההעפלה וההתיישבות. מטרת המבצע הייתה צבאית גרידא והיא כוונה לפגוע במתקנים, ברכבים, וביוקרתה של המשטרה הבריטית. הפעולה בוצעה שלושה לילות לאחר פיצוץ תחנת הרדאר על הכרמל כדי להגביר את מרכיב ההפתעה, תחת הנחתם של מארגני הפעולה שהבריטים סוברים כי תנועת המרי לא מסוגלת להוציא אל הפועל מבצעים מורכבים בסמיכות רבה.

בליל 22 בפברואר 1946 יצאו ארבעה כוחות של הפלמ"ח וההגנה לתקוף ארבע תחנות משטרה בריטיות בהן חנו פלוגות המשטרה הניידת PMF. תוכנן כי שעת הפתיחה של כל התקיפות תהיה 22:30,[1] אולם העדר מכשירי קשר אצל כוחות תנועת המרי מנע תאום בין הכוחות וכך, כוחות שהתעכבו בגלל סיבות שונות מצאו בחלק המקרים את שוטרי המשטרות בכוננות לתקיפה, לאחר שידיעות על תקיפת המשטרות בשפרעם ובכפר ויתקין הגיעו אל שאר תחנות ובסיסי המשטרה הבריטיים.

ההתקפות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תחנת המשטרה בשפרעם (מצודת טגארט; בעבר המרכז ללימודי משטרה) - כוח מהגדוד הראשון של הפלמ"ח בפיקודו של עודד מסר פוצץ אגף במבנה תחנת המשטרה שכלל גם את המגדל, פגע ברכבים ונסוג לקיבוץ אלונים ללא נפגעים. קצין משטרה בריטי נפצע וארבעה אזרחים בריטיים נפצעו כתוצאה מההדף.[2]
  • תחנת המשטרה בכפר ויתקין - כוח מהגדוד הרביעי של הפלמ"ח בפיקודו של משה בן דרור[3] פגע במחסן הדלק, בארבע משאיות צבאיות ובמספר שיריוניות. לטענת העיתון הערבי "א-דיפאע", הפעולה סוכלה על ידי שוטר ערבי בתחנה שגילה את התוקפים וירה לעברם.[4]
  • תחנת המשטרה בג'נין (מצודת טגארט) - כוח מהגדוד השלישי של הפלמ"ח בפיקודו של חיים אבינועם הגיע באיחור, נחשף ונסוג.[5]
  • בשרונה - כוח מהגדוד השני של הפלמ"ח ומחי"ש תל אביב בפיקודו של דני מס. כדי לא לסכן את הנשק בדרכים הוחלט כי את הנשק יספק סניף ההגנה המקומי. הנשק הגיע באיחור ועיכב את יציאת הכוח. הכוח נלכד במארב בריטי מתוכנן בתוככי המחנה, למרות האש הכבדה, ממנה נהרגו ארבעה לוחמים, הצליחו התוקפים לפוצץ מספר משוריינים. זה היה הקרב הראשון של הפלמ"ח בו נפלו לוחמים במהלך לחימה. על שמם רחוב הארבעה בתל אביב.

תוצאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במישור הפוליטי המבצע נחל ניצחון מעצם סיקורו בתקשורת הבריטית [דרוש מקור]. בהיבט הצבאי, כוח עברי חמוש הצליח לחדור למחנה המרכזי של הבריטים בתל אביב, למרות הכוננות המבצעית, להסב נזק ולסגת תחת אש. תוצאה אחרת הייתה השתוללות כתגובה של חיילים בריטים בתל אביב ובסביבתה. בהשתוללות זו נפצעו עשרות אזרחים ונפגע רכוש יהודי. לארבעת הנופלים נערכה לוויה המונית בה נכחו כ-50,000 איש. הלוויה, שנערכה בבית העלמין בנחלת יצחק במזג אוויר סוער, הפכה למפגן תמיכה של תושבי תל אביב בפעולת המחתרות וביטא את התגייסותם למאבק בשלטון הבריטי.[1]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארבעה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]