אלונים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אַלּוֹנִים
חזית חדר האוכל באלונים
חזית חדר האוכל באלונים
מחוז הצפון
מועצה אזורית עמק יזרעאל
גובה ממוצע ‎105‏ מטר
תאריך ייסוד 1938
תנועה מיישבת התנועה הקיבוצית
סוג יישוב קיבוץ
מוצא המייסדים ארץ ישראל ועולים ממדינות רבות
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2015:
  - אוכלוסייה 470 תושבים
  - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎-1.3%‏ בשנה עד דצמבר 2015
נתוני קיבוץ
ענפי ייצור גידולי שדה, מטע אבוקדו, לול, מפעל "אלגת", גני-עד, מרכז אלון - מרכז חינוכי
(למפת הגליל המערבי רגילה)
West galil.svg
 
אַלּוֹנִים
אַלּוֹנִים
32°43′10″N 35°08′43″E / 32.7195803007663°N 35.145348412281°E / 32.7195803007663; 35.145348412281קואורדינטות: 32°43′10″N 35°08′43″E / 32.7195803007663°N 35.145348412281°E / 32.7195803007663; 35.145348412281
http://www.alonim.org.il
הקטנה (5 תמונות)
מגדל המים בקיבוץ
קטע מחזית "בית עלית הנוער" בתכנון זיוה ארמוני וחנן הברון

אַלּוֹנִים הוא קיבוץ בצפון עמק יזרעאל, ליד קריית טבעון, המשתייך לתנועה הקיבוצית. הקיבוץ, שעלה לקרקע במיקומו הנוכחי בשנת 1938, נמצא בתחום השיפוט של המועצה האזורית עמק יזרעאל.

תהליך העלייה על הקרקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקמת קבוצת הרועים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות קריאתו של אלכסנדר זייד, מאנשי השומר, להקים קבוצת רועים שתסייע בידו לשמור על אדמות קרן קיימת לישראל באזור שייך אבריק, הגיעו ביום שלישי, י"ד באב תרצ"ה, 13 באוגוסט 1935, שלושה צעירים - חברי תנועת הנוער העובד, אל תחנת קריית חרושת של רכבת העמק. עם הזמן הצטרפו אל שלושת המתיישבים הראשונים חברים נוספים והם התגוררו בשלושה צריפים בפאתי קריית-חרושת.

מקימי הקבוצה התקיימו מעבודות מזדמנות מחוץ ליישוב (עבודות חוץ) וחיו בצמצום רב. במקביל, עסק הקיבוץ המאוחד, בהכנת תגבורת לקבוצה הצעירה - קבוצת עולים צעירים מגרמניה שהתחנכה בעין חרוד, והייתה תחילתו של מפעל עליית הנוער. העולים שהתחנכו בעין חרוד מפברואר 1934, הפכו במהרה לחלק מ"קבוצת הרועים". בכ"ג בטבת תרצ"ו, 18 בינואר 1936 התאחדו הקבוצות בקריית חרושת ובן-יום שילשה החבורה את מספרה והגיעה לכדי 70 חברות וחברים. ליד הצריפים הוקם מחנה אוהלים שהלך והתרחב. המיזוג והשילוב היו מהירים מאוד ואף נוצרו חברויות בין ילידי הארץ לבין ילידי גרמניה.

המעבר לשייך אבריק[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחודש אפריל 1936 החל המרד הערבי ברחבי ארץ ישראל. תנאי המחיה, קשיי אבטחת המקום והרצון שלא להשאיר את משפחת זייד לבדה בשייך אבריק הובילו את חברי הקבוצה להעתיק את מקום מגוריהם לחצר בית זייד בחודש יוני 1936. לאחר המעבר כל חברי היישוב התגוררו באוהלים. מתבן ישן שימש כחדר אוכל, ואת המים הובילו ממעיין יצחקיה שלמרגלות הגבעה. בנוסף לעבודות השמירה והמרעה, עסקו חלק מהחברים בחשיפת מערות הקבורה הקדומות שנתגלו בסמוך, הלא הן בית שערים התלמודית. באוקטובר 1936 נקנה עדר העיזים הראשון.

בינואר 1937 קיבלו חברי הקבוצה ההחלטה להצטרף לקיבוץ המאוחד ולהגדיל את היישוב באמצעות קליטה נוספת ומעבר ליישוב עצמאי. בעקבות החלטה זו החלו להיקלט בפברואר של אותה שנה עולים מקיבוצי ההכשרה של תנועת החלוץ בפולין. קליטתם של עולים אלו לא הייתה חלקה מכיוון שהם נראו גלותיים בעיניהם של חברי הקיבוץ הוותיקים והיו בחלקם מבוגרים יותר. בנוסף הצטרפו גם קבוצות נוספות של ילידי הארץ.

בערב פסח תרצ"ו, 26 במרץ 1937, הסתיים המעבר למחנה העצמאי בשייך אבריק (כיום גבעה בקריית עמל). הוקם צריף חדר האוכל, הוקמו אוהלים וצריפים רבים. למחנה כבר הייתה צורה של קיבוץ בהתהוותו: מגדל שמירה מעץ, צריפים ואוהלים, ענפי שירות הוקמו וחדר האוכל היה מוגן מפני צליפות הפורעים הערביים.

ההתיישבות במיקום הקבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסיוון תרצ"ז הוחלט לקרוא ל"קבוצת הרועים" בשם קיבוץ אלונים, על שם העץ השליט באזור הגבעות. חברי הקיבוץ השתלבו בארגון ההגנה באזור ועוסקים בשמירה ובאבטחת הנקודה והסביבה.

עם הזמן הלך וגדל הקיבוץ והחלה בעיה של תעסוקה בקרב חבריו, יחד עם מחסור באדמות חקלאיות עבור ענפי הקיבוץ. בינואר 1938 נחרשו אדמות קוסקוס (קריית טבעון) במבצע התגייסות של טרקטורים רבים ושל עשרות זוגות בהמות שהגיעו מרבים מיישובי הצפון.

חצי שנה לאחר מכן, בכ"א בסיוון תרצ"ח, 20 ביוני 1938, החלו חברי הקיבוץ להתיישב בקוסקוס תחתית (אזור הכניסה לקיבוץ של ימינו). במסגרת עליית חומה ומגדל הוקמה נקודה זו עם חומת אבנים, מאבני הבניינים העתיקים של הכפר ג'ידה, ולא עם לוחות עץ וחצץ. אבנים אלה ישמשו מאוחר יותר לבניית חדר-האוכל הראשון והבתים הראשונים בסביבתו[1]. הקבוצה חייתה בשתי נקודות, בקוסקוס תחתית ובשייך אבריק. מצב זה נמשך כשנתיים והביא לקשיים רבים בתחומי החיים השונים.

בי"ב בתמוז תרצ"ח, 11 ביולי 1938 נרצח אלכסנדר זייד בדרכו לאסיפה בשייך אבריק. מספר חודשים לאחר מכן, בכ"ג בתשרי תרצ"ט, 18 באוקטובר 1938, הונחה אבן הפינה לחומה בנקודת הקבע על הגבעה ב"קוסקוס עילית". החומה הגנה על אוהלי המגורים, אוהל חדר האוכל, צריף המרפאה וטנק המים. מחוץ לחומה הוקם בית הביטחון (הבית הלבן) וחמש עמדות מבוצרות. מאוחר יותר הוקם מגדל השמירה באזור רמת הדסה לאבטחת הסביבה, וגם מגדל המים באלונים, המהווה עד היום את הסמל של הקיבוץ.

בכ"ב בכסלו תרצ"ט, 15 בדצמבר 1938, נולד הילד הראשון באלונים, אילן-אלכסנדר בנם של נעמי ודוד מלכא, שנקרא על שמו של אלכסנדר זייד.

התפתחות הקיבוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבים מחברי הקיבוץ השתלבו במסגרות הביטחוניות של אותה תקופה. חלקם של החברים התגייס למסגרות הלגאליות: חיל הנוטרים, משטרת החופים ופלוגות הלילה המיוחדות וחלקם למסגרות הבלתי לגאליות: חיל המשמר, חיל השדה ופלוגות השדה. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה יצאו חברים אחדים לשירות בצבא הבריטי על יחידותיו השונות. חברים אחדים הצטרפו לשורות הפלמ"ח. באלונים שכן בסיסה של המחלקה הערבית של הפלמ"ח. בשנים 1943-1946 התמקם מטה הפלמ"ח באלונים והאזור שימש כמקום אימונים ומסתור של רבות מפלוגות הפלמ"ח בתקופות שונות.

באותה התקופה גדל הקיבוץ והצטרפו חברים נוספים מארצות רבות. באלול תש"ב, ספטמבר 1942 נפתח גן הילדים הראשון באלונים. ענפי המשק החלו לגדול ולהתפתח, נזרעו שדות, ניטעו עצים וגפנים, עדר הכבשים התרחב ואליו צורף עדר פרות לחלב ולבשר. עם סיום מלחמת העצמאות, קבלה אלונים שטחים חקלאיים נוספים באדמת עמק יזרעאל וכן מספר חלקות יער אלונים לשמירה ולמרעה.

עם השנים התפתחו באלונים מספר מפעלים שניסו לנצל את ענפי האלון כחומר גלם, ביניהם מפעל "ניצב" שייצר תחילה ידיות לכלי עבודה ואחר כך צעצועי עץ. בשנת 1960 הוקם מפעל "אלום" שעסק בייצור אביזרי פירזול מאלומיניום (ידיות לדלתות ועוד). בשנת 1976 הוקם מפעל "אלגת" שעוסק בציפויים שונים של חלקי אלומיניום לתעשייה הביטחונית.

בשנת 1995 הוקם בצומת אלונים, בשותפות עם משקיע פרטי, קניון "חוצות אלונים", שהיה הקניון הראשון בתנועה הקיבוצית.

הקיבוץ כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום מתבססת כלכלת הקיבוץ על מספר ענפי חקלאות: לול, מטע אבוקדו וגידולי שדה. רבים מהחברים עובדים מחוץ לקיבוץ.

קיבוץ אלונים הוא קיבוץ בהתחדשות, הקולט בנים ומשפחות בנים לחברות מלאה. בקיבוץ כ-180 משקי בית, כ-85 ילדי בית-ספר, 100 תושבים ובנים. הקיבוץ ממוקם באזור בעל צמחיית עצי אלון ועצים רבים נוספים. ילדי הקיבוץ לומדים בבתי הספר של המועצה האזורית עמק יזרעאל בכפר יהושע, יפעת ומזרע.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ קבוצת אלונים, דבר, 3 בנובמבר 1940