כפר ויתקין
 | |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | המרכז |
| מועצה אזורית | עמק חפר |
| גובה ממוצע[1] | 14 מטר |
| תאריך ייסוד | 1933 |
| סוג יישוב | מושב |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף נובמבר 2025 (אומדן)[1] | |
| - אוכלוסייה | 2,097 תושבים |
| - מתוכם, תושבי ישראל | 1,781 תושבי ישראל |
| - דירוג אוכלוסייה ארצי | 256 |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | +5.5% בשנה |
(למפת נתניה רגילה)   כפר ויתקין  | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
9 מתוך 10 |
כְּפַר-וִיתְקִין הוא מושב עובדים במערב עמק חפר, השייך למועצה אזורית עמק חפר. היישוב קרוי על שמו של יוסף ויתקין, איש חינוך, מראשוני תנועת העבודה ודמות מפתח במעבר מהעלייה הראשונה לעלייה השנייה. יוסף ויתקין היה מאנשי הציונות המעשית, ששלח קול קורא לצעירי ישראל בגולת רוסיה, לבוא ולהתיישב בארץ. כרוז זה הוא שנתן את הדחיפה לעליה השנייה לארץ.[3]
דמוגרפיה וכלכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מושב כפר ויתקין הוא אחד ממושבי העובדים הגדולים בארץ.[4] הכפר מונה כ-150 משקים חקלאיים, כ-20 יחידות של "עובדי ציבור" ועוד 150 משקי בית בהרחבה של הכפר. מתוך 150 המשקים החקלאיים כמחצית פעילים בחקלאות. ענפי המשק העיקריים הם הרפת, המייצרת כ-20 מיליון ליטר חלב בשנה, פרחים ומשתלות, פרדס ומטעים אחרים ולול. לכפר יש ועד מקומי שמנהל את הפעילות החברתית והתרבותית של חברי הכפר ותושביו. החברים בעלי המשקים החקלאיים מאוגדים באגודה החקלאית שמנהלת את ההיבטים הכלכליים.
היישובים השכנים לכפר ויתקין הם היישוב הקהילתי חופית, המושב השיתופי בית חרות, ומעבר לכביש החוף - המושב בית ינאי. בכפר נמצאים רוב המוסדות המשרתים את תושבי יישובים אלה וישובים נוספים מכמורת, ביתן אהרון ובת-חן. בכלל זה בית הספר היסודי ע"ש יוסף ויתקין, גני ילדים, מרפאה, חנות מכולת, סניף דואר, מתחם ה"גוש" המרכז את פעילות תנועת הנוער, בית "יד לבנים", בית כנסת, מתנ"ס ועוד.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]כפר ויתקין הוא היישוב הראשון שהוקם בעמק חפר. מוצא המתיישבים מהעיר מז'יבוז', וולוז'ין ועיירות נוספות באוקראינה, פולין ובלארוס.[5]
בב' בטבת תר"צ (2.1.1930) התיישבה קבוצה בת 20 חברי הארגונים "ויתקין" ו-"ג'-העמק" בבית אבן שהוקם בתקופתו של אנטואן בשארה טאיאן, בעל קרקעות מרוני שהתגורר ביפו, שמבני משפחתו נקנו אדמות עמק חפר. הבית מכונה כיום "בית הראשונים" או "הבית הגדול" וסמוך לביתן אהרון. קבוצה זו הייתה הגרעין להתיישבות באדמות ואדי ח'ווארת, הוא עמק-חפר. במקום היה מבנה גדול ולידו מבנה קטן יותר שהיו בנויים אבני כורכר שנחצבו מהגבעה הסמוכה. הבית הגדול היה בן קומה אחת שכלל החדר רחב ידיים עם תקרה גבוהה. המתיישבים הוסיפו לו קומה שנייה בנויה מבלוקים ובטון וקירותיה מטוייחים ומסויידים שכללה מספר חדרים. עבודת החברים הייתה לייבש את הביצות, ולהתחיל בעיבוד הקרקע בחריש, בזריעה, בנטיעת שדרות וחורשות, בניקוז תעלות וואדיות. עיבוד האדמות בעמק חפר נתקל בקשיים מרובים, בהתנגדות של הבדואים תושבי האזור שהתקיפו את המתיישבים והפריעו לעבודות, בפגעי מזג האוויר והקדחת שהייתה באזור מכוסה ביצות זה.
המתיישבים הראשונים קיבלו הלוואה מהסוכנות לצורך קיומם בשנים הראשונות עד להקמת המשקים החקלאיים. חברי הכפר עבדו באותה תקופה כשכירים בחדרה ובנתניה ואת עבודתם החקלאית היו עושים מוקדם בבוקר או מאוחר בערב.[6] תוך שנים מעטות החזירו חברי הכפר את ההלוואה שניתנה להם והמשיכו לפתח את הכפר על בסיס ההכנסות מהמשק החקלאי.[7][8] בשנים 1931–1932 הגיעו משפחות נוספות. הן שוכנו תחילה ב"שכונת (מחנה) צריפים" מערבית ל"בית-הראשונים" והקימו שם בית-ספר, צרכנייה, מחלבה וכדומה, שהיו מאוחר יותר בסיס לתחילת בנין הכפר. ב-1932 התאחדו שני הארגונים לארגון אחד, ארגון "ויתקין המאוחד", אשר הניח את אבן היסוד להקמתו של כפר-ויתקין.
בסוף דצמבר 1932 היו במקום כ-80 משפחות ולהן 70 ילדים. בפסח תרצ"ג 1933 החלו להעביר את הצריפים בשלמותם ליישוב הקבע. הצריפים הועלו על גלילי עץ ונגררו בעזרת טרקטור למרחק של כ-2 ק"מ למקום בו עומד הכפר גם כיום. העברת 80 הצריפים ובהם צריפי המגורים ומבני הציבור נמשכה 3 חודשים.[9] השטח שהוקצה לאזור המגורים חולק למגרשים שנמסרו לחברים ונקבעו גם המקומות למבני הציבור במרכז הכפר. אחד המכשולים בדרכם של חברי הכפר היה הצורך לעבור את נחל אלכסנדר בכל נסיעה לכוון חדרה. בחודשי הקיץ הזרימה בנחל הייתה מועטת וניתן היה לחצות אותו בנסיעה במקום שנקרא בפיהם "קיר המוות", אבל בחודשי החורף הייתה הדרך חסומה. בשנת 1935 הגיע למרפאת הכפר ד"ר חיים שיבא וערך ביקורים בישובי העמק עד נובמבר 1935. בשנת 1937 בנו חברי הכפר את "גשר העץ" שניתן היה לעבור בו את הנחל בכל עת.[9] גשר זה שימש את הנוסעים במקום עד חורף 1992. בשנת 1938 נבנה גשר נוסף על הנחל, "גשר הבטון" שחיבר את הכפר לכביש חדרה כפר-סבא, כביש 4 של היום. בשנת 1939 כבר נמנו ביישוב 700 תושבים ב-150 משקים (כלומר מספר המשקים ביישוב נשאר ללא שינוי מאז הקמתו).[10]
בית הכנסת
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביישוב קיים בית כנסת משנת ספטמבר 1933 .[11]בית הכנסת נבנה לקראת החגים, בצריף עץ. תחילה שימש בית הכנסת רק את ההורים המבוגרים של חברי הכפר. מאוחר יותר החלו הילדים להגיע בחגי תשרי ולקראת בר המצווה, וכן תושבים מיישובי הסביבה. עם גידול האוכלוסייה בכפר ובסביבה, היה צורך לבנות בניין הולם לבית הכנסת. בשנת 1941 תוכנן הבניין על ידי האדריכל הירושלמי אליעזר ילין והמיקום החדש של בית הכנסת נקבע במקומו הנוכחי במרכז הכפר. יסודות הבניין הונחו בשנת 1942 והקמתו הושלמה בסוף שנת 1947. על הביצוע היה אחראי האדריכל פיליפ ביהם מבית חרות.
המזח
[עריכת קוד מקור | עריכה]תושבי הכפר הקימו את המזח שבחוף בית ינאי. המזח הוקם, באופן רשמי, כדי לפרוק דשן לפרדסים ולסייע בייצוא אבטיחים, אולם עיקר הפעילות עליו הייתה פעילות העפלה והברחת נשק ללוחמי המחתרות. אחת האוניות שפרקה שם מעפילים ונשק הייתה אלטלנה.
מקום מושבה הראשון של מועצת עמק חפר היה בכפר ויתקין, עד שעברה לאזור צומת רופין.[12]
בית העם
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בינואר 1935 הונחה אבן הפינה לבניין "בית העם" בכפר ויתקין במעמד ראשי המוסדות הלאומיים והתנועתיים: הקרן הקיימת, הסוכנות, המרכז החקלאי, ההסתדרות, מפא"י ותנועת המושבים.[13] את המבנה תכנן האדריכל אריה שרון. את מיקומו קבע האדריכל ריכרד קאופמן, שתכנן את הכפר כולו. בשנת 1936 החלה הבנייה, לאחר שהתקציב הושלם בעזרת תרומתו של בן ציון הערש מדרום אפריקה אשר תרם אלף לירה א"י. בית העם הכיל במה גדולה עם מסך מודרני ושני יציעים משני צדדיו. כשהסתיימה בנייתו ב-1937 הוקם על גגו מגדל עץ ובו פנס איתות בשיטת מורס, לקשר בין יישובי עמק חפר.
ועידת מפא"י בשנת 1942 התקיימה בבית העם, במהלכה הצליחו דוד בן-גוריון וחברי הנהגה אחרים להעביר החלטה לחיסול הסיעות והגושים הפנימיים במפלגה. בבית העם נערכה שוב ועידת מפא"י בה התפלגה המפלגה למפלגת מפא"י ולסיעת "אחדות העבודה".
המבנה שופץ בסביבות שנות האלפיים, ושופץ כעבור כעשרים שנה ב־2017.[14] בית העם שופץ בתמיכת משפחת בועז איתן ומועצת עמק חפר. בית העם המחודש נחנך במאי 2022.
בית יד לבנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בנובמבר 1951הונחה אבן הפינה לבית יד לבנים, על ידי דוד בן-גוריון, לזכר בני הכפר ושל בנים מישובי הסביבה, שנפלו במלחמת העולם השנייה ועד ימינו.[5]
גשר הצבים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעבר היה מעל נחל אלכסנדר גשר עץ, שקרס עקב השיטפונות. בשנת 1986 נבנה במקומו גשר בטון. לאחר שיקום הנחל הוקמו במקום מגדל תצפית ופינות משחק ופיקניק. המקום משמש אזור גידול לאוכלוסיית הצב הרך[15]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של כפר ויתקין
- תמונות מאוסף רחלה ורדי-סטריקובסקי ובני כפר ויתקין מתוך האוספים הדיגיטליים של ספריית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה
- אתר המורשת של כפר ויתקין
כפר ויתקין (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית- בית העם בכפר ויתקין, מיזם אבני מורשת
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות – לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף נובמבר 2025 (אומדן), בכל יתר היישובים – לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2024.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ^ אהרן גרץ, עמק חפר, מועצה אזורית עמק חפר, 1956, עמ' 140
- ^ ישובים יהודיים ומעורבים 2018, באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
- ^ 1 2 ד"ר מיכאל אסף, עמק חפר-סיפורו של מקום, מ.א. עמק חפר: לא צויין, 2018, עמ' 164-167
- ^ חיים חרובי, מני אז ועד היום, דבר, 26 באפריל 1955
- ^ ש. בן־סירא, התפתחות כפרנו במספרים, דבר, 26 באפריל 1955
- ^ שמואל דיין, כפר לתפארת, דבר, 26 באפריל 1955
- ^ 1 2 יורם מלצר, כפר ויתקין 70 שנים ראשונות, כפר ויתקין: כפר ויתקין, 2000
- ^ מושבי העובדים בשרון ובעמק חפר, דבר, 25 בספטמבר 1939
- ^ eden line, בית הכנסת, באתר כפר ויתקין, 2021-02-08
- ^ ד"ר רינה אידן, תולדות מועצה מקומית עמק חפר
- ^ eden line, בית העם, באתר כפר ויתקין, 2024-01-28
- ^ לא צוין, פרוייקט חידוש בית העם כפר ויתקין, באתר כלכלית עמק חפר, 15/02/2017
- ^ ד"ר תמי קרן רותם, הצבים הרכים- תושבי הנחל, באתר רשות הטבע והגנים, 2021
| ||||||||||||||
בקרת זהויות  |
|
|---|