עודד מסר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עודד מסר
מסר, 1986
מסר, 1986
לידה נובמבר 1922
חשוון תרפ"ג
וינה, אוסטריה
פטירה 15 במאי 2001 (בגיל 78)
כ"ז באייר תשס"א
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות Palmach.svg פלמ"ח
Badge of the Israeli Defense Forces 2022 version.svg צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות ? – 15 במאי 2001 עריכת הנתון בוויקינתונים
דרגה אלוף-משנה  אלוף-משנה
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
מלחמת העצמאות  מלחמת העצמאות
מלחמת סיני  מלחמת סיני
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
תפקידים אזרחיים
מנכ"ל משרד העבודה, המפקח על הבנקים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

עודד (אלכסנדר) מסר (חשוון תרפ"ג, 9 בנובמבר 1922 - אייר תשס"א, 13 במאי 2001[1]) היה מפקד בכיר בפלמ"ח ובצה"ל, המפקח על הבנקים ומנכ"ל משרד העבודה.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסר נולד בווינה שבאוסטריה. בצעירותו היה חבר "הצופים" ובנעוריו הצטרף לתנועת "השומר הצעיר". עלה לארץ ב-1938, במסגרת עליית הנוער, ושהה שנתיים בהכשרה בקיבוץ גבעת חיים, ממנו עבר להתגורר בבית אורן. מסר היה חבר "ההגנה" ובשנת 1942 התגייס לפלמ"ח והיה חבר פלוגה ב'. הוא הוכשר כמפקד כיתה ושירת בשפיים, עין חרוד ונען. לאחר שהוכשר כמפקד מחלקה, שימש בתפקיד זה בבית הערבה ובעין חרוד.

ב-22 בפברואר 1946 פיקד על הכוח שתקף את משטרת שפרעם (כיום, המרכז ללימודי משטרה) במסגרת ליל המשטרות. בתקופת תכנון ליל הגשרים (יוני 1946) מונה למפקד פלוגה ט', לקח חלק בתכנון הפעולה ופיקד על פיצוץ גשר בנות יעקב[2]. בתפקידיו הבאים שימש סגן מפקד הגדוד הראשון, מדריך בקורס מפקדי מחלקה, ובדצמבר 1947 מונה לקצין המבצעים של חטיבת הנגב.

במבצע ברק כבשו חטיבת גבעתי וחטיבת הנגב את ברייר, חוליקאת וכאוכבה. מפקד הגדוד השני משה נצר ביקש לאחר כיבוש כאוכבה וחוליקאת את אישור מפקדת החטיבה להמשיך צפונה ולכבוש את מצודת יואב, אולם מסר, שהיה קצין האג"מ של החטיבה, לא נתן את האישור ובכך הוחמצה הזדמנות לכבוש את המשטרה כאשר היו בו 18 חיילים מצריים בלבד. לאחר מבצע דני עבר לשמש קצין המבצעים של חטיבה 8 והשתתף עמה במבצעי יואב, אסף וחורב.

לאחר תום מלחמת העצמאות המשיך מסר שירותו הצבאי בצה"ל והחזיק בתפקיד סגן מפקד חטיבת ירושלים. במרוצת השנים שימש בתפקיד מפקד הנגב, מפקד חטיבת גבעתי, ראש תורת ארגון במטה הכללי וראש מטה פיקוד הצפון. קודם לתפקידו במטכ"ל למד במכללה הצבאית בצרפת. בתפקידו האחרון בשירות הצבאי, שירת כעוזר ראש אג"ם בדרגת אלוף-משנה (הדרגה השלישית בחשיבותה באותה עת), בין יולי לדצמבר 1961. בשנים 1958-1960 למד באוניברסיטה העברית, במקביל לשירותו הצבאי, כלכלה ויחסים בינלאומיים[3].

בדצמבר 1961 נתבקש על ידי יגאל אלון, שר העבודה, אותו הכיר מהפלמ"ח לשמש מנכ"ל משרד העבודה[4]. עם סיום תפקידו זה, בשנת 1967, עבר להיות מנכ"ל תשלובת ערד[5]. במרץ 1970 התפטר מתפקיד זה בטענה שאין לו מספיק סמכויות[6], על רקע יחסים מתוחים עם יו"ר התשלובת, אפרים בן ארצי[7]. בשנת 1971 נתמנה לסגן יו"ר סיבי דימונה כנציג הבנק לפיתוח התעשייה[8]. בסוף 1971 נתמנה לחבר בוועדת בר ניב לקביעת שכר הלימוד באוניברסיטאות[9]. מסר לא הצטרף להמלצות הוועדה אלא הגיש הצעת מיעוט משלו[10], בו דרש העלאת שכר הלימוד[11]. במלחמת יום הכיפורים שירת במילואים כקצין קישור לאוגדה 143 במפקדת פיקוד הדרום[12]. במרץ 1974 נתמנה לחבר הוועדה לתכנון ולתקצוב כנציג התעשייה[13]. באותה תקופה היה מנהל הקריה לתעשיות עתירות מדע בתל אביב[14]. בשנת 1976 הועמד בראש ועדה לקביעת שכר הלימוד במכללות להכשרת מורים[15].

המפקח על הבנקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנובמבר 1974 נתמנה למשנה למפקח על הבנקים בבנק ישראל[16] ובמאי 1975 מונה למפקח על הבנקים[17]. כמפקח על הבנקים התמודד עם שביתות בבנקים והביע התנגדות להוצאת צווי ריתוק לשובתים, פיקח על עמלות הבנקים וקבע נהלים להתמודדות עם תופעת הצ'קים ללא כיסוי[18]. בתקופת כהונתו גם עברה ישראל מהלירה לשקל[19] והצטרפה לרשת סוויפט של האגודה העולמית לתקשורת פיננסית בין בנקאית[20]. עודד מסר היה המפקח על הבנקים בתקופה המשמעותית ביותר להתפתחות משבר מניות הבנקים. מסר היה מודע לוויסות ועם סיום תפקידו באוקטובר 1982 ציין בריאיון עיתונאי שהתשואה של המניות גבוהה מדי, אולם לא פעל למניעת הוויסות. באותו ראיון, שנה לפני פשיטת הרגל של ארבעת הבנקים הגדולים בישראל כתוצאה ממשבר מניות הבנקים, התגאה מסר בכך שהוא מפקח הבנקים הראשון שבתקופתו לא הייתה פשיטת רגל של בנק או אגודה שיתופית. מסר הוביל בתקופת כהונתו מדיניות של מיזוג בנקים קטנים לקונצרנים בנקאיים, על מנת לחזק את הבנקים ולמנוע קריסתם[21]. ביוני 1985 היה מסר בין 16 המוזהרים של ועדת בייסקי[22]. במסקנות הוועדה שפורסמו באפריל 1986 נכתב על מסר[23]:

בתקופת כהונתו לא הפעיל כהלכה סמכויות פיקוח על מעשיהם של הבנקים בתחומים שיועדו לשרת את הוויסות. בכל אלה נתגלתה אזלת יד שנוצלה על ידי הבנקים ואפשרה חריגות מניהול תקין ועבירות על הוראות חוק. לא הייתה לו מודעות מספקת למידת הסיכון שהבנקים נוטלים על עצמם והוא גם לא ניסה להתחקות אחרי מקורות מימון הוויסות.

מכיוון שפרש מתפקידו וכבר לא שימש בתפקיד ציבורי הסתפקה הוועדה בקביעת אחריותו.

אחרי הפרישה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף 1982 נתמנה מסר ליועץ לענייני מימון לסולל בונה[24]. לאחר פרישתו מהחיים הציבוריים המשיך לכהן כחבר בדירקטוריונים רבים (בהם סולל בונה[25] ורפא"ל) ובוועד המנהל של מוסדות להשכלה גבוהה.

מסר נפטר בשנת 2001[1]. על שמו מוענק "פרס עודד מסר לאמן צעיר" מטעם מוזיאון ינקו דאדא, שנמנה עם מייסדיו. בתו היא פרופ' חגית מסר-ירון.

ספרים שערך[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 הקבר של עודד מסר בבית העלמין בשפיים, באתר BillionGraves
  2. ^ ליל פיצוץ הגשרים, עדות אישית של מרדכי יעקובוביץ'
  3. ^ אורי דן, מפקד הפלמ"ח והמ"מ שלו נפגשים שוב, מעריב, 11 בדצמבר 1961
  4. ^ אל"מ עודד מסר הושאל על ידי צה"ל, מעריב, 10 בדצמבר 1961
  5. ^ אלוף בן ארצי יתמנה כיו"ר מועצת מנהלי תשלובת ערד, דבר, 25 באוגוסט 1967
    שיתוף הון זר בתשלובת הכימית, מעריב, 7 באוגוסט 1969
  6. ^ אושרה התפטרותו של מנכ"ל תשלובת ערד, דבר, 20 במרץ 1970
  7. ^ פקידים בנגב: התפטרות ע. מסר, דבר, 23 במרץ 1970
  8. ^ הבנק לפיתוח התעשייה רכש מחצית סיבי דימונה, דבר, 29 ביוני 1971
  9. ^ ועדה ציבורית לשכ"ל במוסדות להשכלה גבוהה, דבר, 27 בדצמבר 1971
  10. ^ שכר לימוד מודרג ומסווג במוסדות ההשכלה הגבוהה, דבר, 13 בנובמבר 1972
  11. ^ שלמה אבינרי, עם ועולם: שאלות חברה ומדיניות בישראל, הוצאת כתר, עמ' 193
  12. ^ עמירם אזוב, צליחה, 60 שעות באוקטובר 1973, הוצאת דביר, 2011, עמוד 271.
  13. ^ הוקמה ועדת הקצבה למוסדות להשכלה גבוהה, מעריב, 7 במרץ 1974
  14. ^ עודד מסר - מועמד למשנה למפקח על הבנקים, מעריב, 4 בספטמבר 1974
  15. ^ ועדה לקביעת קריטריונים לשכ"ל, דבר, 23 במאי 1976
  16. ^ עודד מסר נתמנה משנה למפקח על הבנקים, מעריב, 21 בנובמבר 1974
  17. ^ ע. מסר נכנס לתפקיד המפקח, דבר, 4 במאי 1975
  18. ^ הצעה להחמיר פתיחת חשבונות בבנקים, דבר, 30 במרץ 1978
    היוה"מ בודק חוקיות הפצת רשימה שחורה של מושכי צ'קים בלא כיסוי בכל הבנקים, דבר, 6 באוגוסט 1978
    פחות שיקים חוזרים, מעריב, 2 בינואר 1979
  19. ^ יוסף פריאל, המעבר לשקל רק ב-1 באוקטובר, דבר, 20 במרץ 1980
  20. ^ כך פועלת רשת סוויפט, מעריב, 17 במאי 1983
  21. ^ תשואת מניית הבנקים גבוהה מדי, מעריב, 5 באוקטובר 1982
  22. ^ 16 על הכוונת, מעריב, 20 ביוני 1985
  23. ^ גבי קסלר, ועדת בייסקי ערפה ראשיהם של מנהלי הבנקים הגדולים, מעריב, 21 באפריל 1986
  24. ^ עודד מסר - יועץ פיננסי לסולל בונה, מעריב, 7 בדצמבר 1982
  25. ^ משה זנבר - יו"ר מועצת המנהלים של סולל בונה, מעריב, 2 בספטמבר 1986