מאזן תשלומים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-colors-emblem-development.svg
ערך זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך. הערך פתוח לעריכה.
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.

מאזן התשלומים הוא מונח מתחום המקרו כלכלה, המתאר את יתרות התשלומים והתקבולים של מדינה מסוימת במטבע חוץ לתקופה מסוימת. לדוגמה, בישראל נמדד מאזן התשלומים בדולרים, והוא נמדד אחת לשנה על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. במדינות מסוימות ייתכן כי מאזן התשלומים יוצג לפי מטבע חוץ אחר או במטבע מקומי.

באופן כללי ניתן לומר כי מאזן התשלומים נמדד לפי סך תקבולי ותשלומי המט"ח הנובעים מפעולות שונות שמבוצעות על ידי גורמים במשק, ובניהן יבוא ויצוא של סחורות ושירותים, השקעות והלוואות פיננסיות, וכן העברות חד צדדיות ממדינות זרות אל ומחוץ למדינה (למשל סיוע כלכלי ממדינה אחרת - בישראל ניתן למנות כדוגמה את הסיוע הצבאי האמריקאי או את הסכם השילומים).

ככלל:

  • אם סך זרם הכסף הנכנס גדול מהזרם היוצא, (כלומר באופן כללי ניתן לומר כי היצוא גדול מהייבוא) אזי נאמר כי יש עודף במאזן התשלומים (חיובי) והוא יסומן בפלוס.
  • אם סך זרם הכסף היוצא גדול מהזרם הנכנס, (כלומר באופן כללי ניתן לומר כי היבוא גדול מהיצוא) אזי נאמר כי יש גירעון במאזן התשלומים (שלילי) והוא יסומן במינוס.

מאזן התשלומים משמש כמדד לבחינת חוסנה הכלכלי של מדינה, ומאפשר על הסקה האם היא ייצאה יותר או ייבאה יותר בשנה מסוימת. ככל שהייצוא עולה על הייבוא כך ניתן לומר כי באופן כללי מצבה של הכלכלה טוב יותר.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבחינה היסטורית, הטרנזאקציות (תנועות תשלומים) הללו לא נמדדו בזהירות, וזרימתן התקדמה בסחורות ומטבעות ללא הגבלה או פיקוח, וכך הפכו הסילוקין לעניין של שיקול הדעת של הבנקים והממשלות אשר העניקו להם את הרישיונות לפעול. המרקנטליזם הייתה תאוריה אשר יחסה חשיבות רבה למאזן התשלומים, ואשר ביקשה בפשטות לזכות במונופול על הזהב על מנת להחזיקו מחוץ לידיהם של יריבים צבאיים פוטנציאליים.

בעוד המרקאנטליזם נכנע לכלכלה הקלאסית, שיטות גולמיות אלו הוסדרו מאוחר יותר במאה ה-19 על ידי בסיס הזהב, אשר קושרו לבנקים מרכזיים מדינתיים, באמצעות הסכמה על המרת "מטבע קשה" בזהב. לאחר מלחמת העולם השנייה, שיטה זו הוחלפה במנגנון מוסדי ברטון וודס (קרן המטבע הבינלאומית והבנק להתיישבויות בינלאומיות) אשר הצמיד מטבעות של המדינות המשתתפות כנגד הדולר האמריקאי, אשר היה ניתן לפדותו באופן נומינלי בזהב. בשנות ה-80 של המאה ה-20 הופסק פדיון זה, דבר אשר הותיר את השיטה ללא בסיס רשמי. יש הגורסים שצריך להיצמד למחיר הנפט, משאב נדרש בצורה כלל עולמית עקב התלות הגדולה של תשתית ההון על אספקת הנפט. מאחר שאופ"ק מתמחרת נפט בדולרים אמריקאים, הדולר האמריקאי עודנו המטבע המרכזי בשיטה זו, אולם לאחרונה החל האירו לאתגר את עליונות הדולר במידה הולכת וגוברת, ובמידה מסוימת, גם את הין היפני.

הגדרות ומבנה הדוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגדרות בסיסיות ומבנה הדוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

באופן כללי מאזן התשלומים מחולק לחלקים הנקראים חשבונות. מאזן התשלומים מציג את מקורות מטבע החוץ (הנובעים לדוגמה ממכירת סחורות ישראליות בחו"ל) ואת השימושים שנעשו במטבע החוץ שנכנס לישראל (למשל רכישת סחורות בחו"ל וייבואן לישראל). באופן עקרוני נצפה לראות כי הסכומים מקורות המט"ח זהים לשימושים שנעשו בו, אך אם זה לא המצב נראה את ההפרש בנכסי הרזרבה כדלקמן.

מאזן התשלומים מחולק לשני חשבונות עיקריים, אשר מחולקים לתתי חשבונות נוספים:

  • החשבון השוטף (Current Account) - מציג זרימה נטו של כסף הנכנס למדינה בעקבות סחר בסחורות, שירותים ותשלומי העברה שנעשו עם מדינות זרות. גירעון (עודף) מסחרי מופיע כאשר יש גירעון (עודף) בסחר בסחורה במסגרת החשבון השוטף. החשבון השוטף עצמו מורכב ממספר תתי חשבונות:
    • חשבון הסחורות (Goods Account) - כולל את העסקאות בגין ייצוא וייבוא סחורות. החשבון כולל סחורות כלליות, סחורות המיועדות לעיבוד נוסף, תיקוני סחורות וסחורות המסופקות בנמלים לחברות הובלה ותחבורה, ללא הוצאות הובלה וביטוח, אשר נרשמות בסעיפי השירותים.
    • חשבון השירותים (Services Account) - כולל עסקאות הנובעות ממתן או רכישת שירותים, ובניהן שירותי תיירות, הובלה ותחבורה, מחשוב (היי-טק) ותקשורת, ביטוח, שירותים ממשלתיים, שכר לעובדים זרים ועוד.
    • חשבון ההכנסות (Income Account) - החשבון כולל הכנסות בגין שכר עבודה והכנסות בגין השקעות. הכנסות בגין שכר עבודה הן הכנסות שמקבלים תושבי ישראל עבור עבודה שבוצעה בחו"ל, והכנסות בגין השקעות אלה הכנסות הנובעות מהשקעות בנכסים כמו ריבית או דיבידנדים.
    • חשבון ההעברות השוטפות (Current Transfers Account) - חשבון זה מפרט העברות חד צדדיות בין ישראל לחו"ל (כלומר העברה של נכס שלא התקבלה תמורה בעבורו). חשבון זה לא כולל העברות הון - הן מוצגות בחשבון ההון.
  • חשבון ההון (Capital Account) - מציג זרימה נטו של כסף הנכנס למדינה בעקבות קניה או מכירה של נכסים פיננסיים כגון מניות, אגרות חוב וקרקעות. חשבון ההון כולל:
    • נכסי רזרבה (Reserve Assets) - אלה נכסי החוץ של המדינה שנמצאים תחת אחריות בנק ישראל ומשמשים לצורך מימון גרעונותיו במאזן, לצורך פיקוח על שערי החליפין או לצורך מטרות אחרות. סעיף זה כולל זהב מוניטרי, זכויות משיכה מיוחדות, יתרות מט"ח הכוללות מזומנים, פיקדונות וני"ע, רזרבות בקרן המטבע הבינלאומית, ונכסים אחרים. במאזן התשלומים מוצגים השינויים בנכסי הרזרבה בכל תקופה, בעוד במצבת הנכסים וההתחייבויות של המשק בחו"ל מוצגת היתרה לסוף כל תקופה.

הגדרות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • נכסי המשק בחו"ל -
  • חוב חיצוני -
  • חוב חיצוני נטו -
  • נכסי חוץ במכשירי חוב -
  • התחייבות המשק לחו"ל -
  • התחייבות נטו של המשק לחו"ל -

ניתן לחלק את העסקאות הבינלאומיות של מדינה מסוימת לשלוש קטגוריות:

(א) חשבון שוטף
  • יצוא המורכב מ:
  1. סחורה (רכוש מוחשי)
  2. שירותים (כגון סחר סמוי כגון שירותי ייעוץ או משפט, תגמולים והכנסה השקעתית)
  3. הכנסות שונות (כגון ריבית, דיבידנד או כל סוג של הכנסה השקעתית זרה)
  • יבוא המורכב מ:
  1. סחורה
  2. שירותים
  3. הכנסות שונות
  • העברות חד צדדיות המורכבות מסיוע, מענקים או מתנות שהתקבלו (ירשם כייצוא) או שניתנו (יירשם כייבוא) מ\אל מדינות זרות
(ב) חשבון הון
  1. השקעה זרה ישירה
  2. השקעה בניירות ערך
    • בעלות על ניירות ערך
    • חוב ניירות ערך
  3. השקעות שונות (כגון עסקאות במטבע, פיקדונות בנקים ומסחר באשראי)
  4. אי התאמות סטטיסטיות
(ג) עודפים זרים
  • יתרת רווח רשמית, כולל זהב, מטבע זר, זכויות משיכה מיוחדות ועודפים בקרן במטבע הבינלאומית

כסף הנכנס לארץ נרשם ב-(+) והיוצא מהארץ נרשם ב-(-):

  • יצוא נרשם ב-(+)
  • יבוא נרשם ב-(-)
  • עלייה בבעלות נכסים בחוץ לארץ נרשמת ב-(-)
  • עלייה בבעלות זרה של נכסים בארץ נרשמת ב-(+)

חשבון יכול להיות בגירעון או בעודף. כך לדוגמה, עודף מסחרי רומז על כך שהיצוא של המדינה גבוה מהיבוא שלה ולכן ישנו זרם נטו נכנס לתוך המדינה. לעומת זאת, גירעון מסחרי רומז על כך כי המדינה מייבאת יותר מאשר היא מייצאת ולכן ישנו זרם נטו יוצא מהמדינה.

למדינה אשר יש לה מאזן תשלומים אפס, הגירעון בחשבון השוטף חייב להיות מאוזן על ידי העודף שבחשבון ההון. ארצות הברית התמודדה עם חשבון שוטף שלילי למשך זמן רב, אשר מומן באמצעות חשבון פיננסי חיובי. הדרך היחידה לקנות יותר מהמכירות שלך היא ללוות כסף.

למדינה מסוימת יהיה מאזן תשלומים שלילי (כלומר, ישנה זרימה נטו של כסף החוצה מהמדינה) אם גם החשבון השוטף וגם חשבון ההון נמצאים בגירעון. במקביל, אם מאזן התשלומים חיובי (כלומר, ישנה זרימה נטו הנכנסת למדינה), אזי שני החשבונות בעודף.

מאזן התשלומים של ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאזן תשלומים (במיליוני דולרים)
נתונים שנתיים 2001 2002 2003 2004
החשבון השוטף
תקבולים
יצוא סחורות ושירותים
39,751 38,517 42,365 50,376
הכנסות
2,640 2,374 2,704 2,259
העברות שוטפות
7,799 8,124 7,497 7,280
תקבולים לחשבון השוטף - סך הכל 50,190 49,016 52,567 59,915
תשלומים
יבוא סחורות ושירותים
43,430 42,714 44,287 52,048
הכנסות
7,573 6,484 6,577 6,282
העברות שוטפות
1,107 1,362 1,125 1,081
תשלומים לחשבון השוטף - סך הכל 52,110 50,560 51,989 59,411
תנועות נטו
סחר סחורות ושירותים
3,678- 4,197- 1,922- 1,672-
הכנסות נטו
4,933- 4,109- 3,873- 4,022-
העברות שוטפות נטו
6,692 6,762 6,372 6,199
עודף (גירעון) בחשבון השוטף 1,920- 1,544- 578 504
חשבון ההון - נטו 679 151 465 523
החשבון הפיננסי
השקעות תושבי ישראל בחו"ל
השקעה ישירה
688 982 2,067 3,037
השקעה בניירות ערך
1,623 2,708 2,837 1,527
השקעות אחרות
2,655 1,322 1,615 5,404
מכשירים פיננסיים נגזרים
510- 193- 339- 484-
יתרות מט"ח
138- 623- 1,314 314
השקעות תושבי ישראל בחו"ל - סך הכול 4,317 4,195 7,495 9,799
השקעות תושבי חוץ בישראל
השקעה ישירה
3,635 1,770 3,880 1,619
השקעה בניירות ערך
75 723 2,025 5,404
השקעות אחרות
1,550 1,013 59 207-
השקעות תושבי חוץ בישראל - סך הכל 5,260 3,506 5,963 6,816
תנועות פיננסיות - נטו
השקעה ישירה
2,947- 788- 1,813- 1,418
השקעה בניירות ערך
1,548 1,985 812 3,877-
השקעות אחרות
1,104 308 1,557 5,612
מכשירים פיננסיים נגזרים
510- 193- 339- 484-
יתרות מט"ח
138- 623- 1,314 314
תנועות פיננסיות נטו - סך הכל 943- 689 1,531 2,983
הפרשים סטטיסטיים (1) 298 2,083 488 1,956

(1) כולל תנועות הון ותנועות פיננסיות שלא מוינו

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יוסי זעירא - 2008 - כלכלת ישראל

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]