מאזנים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הלוגו של "מֹאזְנַיִם"
מודעה בדבר נשף לרגל הוצאת הגיליון הראשון של מאזנים, תל אביב, 14 במרץ 1929

מֹאזְנַיִם הוא כתב עת ספרותי של אגודת הסופרים העברים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתב העת נוסד בשנת 1928 באספת הסופרים בראשותו של חיים נחמן ביאליק, לאחר שאלה החליטו לפרוש מבטאונה הקודם של אגודת הסופרים העברים, "כתובים", שנשלט על ידי צעירי האגודה, שנמצאו בוויכוח חריף עם הוותיקים. הגיליון הראשון של "מֹאזְנַיִם" יצא לאור ב-15 במרץ 1929. עורכיו הראשונים היו י"ד ברקוביץ ופישל לחובר, ולצדם חברי המערכת אשר ברש, יעקב פיכמן ושלמה צמח. במאמר הפתיחה של ברקוביץ ניכרים אותות הסכסוך, בין השאר במילים "במקום הכוונה הטובה לעבוד עבודה ספרותית נאמנה, להגביר ולהפרות את כוחות היצירה, להשכיל ולהיטיב את הקהל העברי ולהעלותו למדרגה העליונה – באה האמביציה הקטנה האישית".

עם עורכי מֹאזְנַיִם במהלך השנים נמנו צבי ויסלבסקי, יעקב שטיינברג, אברהם קריב, ב"י מיכלי, עזריאל אוכמני, ק"א ברתיני, חיים פסח, אורציון ברתנא אשר רייך, משה בן-שאול, עזריאל קאופמן, ציפי שחרור ומשה גרנות. הערוך הנוכחי, מתן חרמוני, נכנס לתפקידו בינואר 2016.

תחילה יצא לאור כשבועון, בתשרי תרצ"ד הפך לירחון, מתשרי תש"ח עד לניסן תש"ח יצא לאור כדו-שבועון. הוצאתו לאור נפסקה עד לשנת תשט"ו, שבה חזר לצאת לאור כירחון.

על מאפייני "מאזנים" עמד ישראל זמורה, מעורכיו של "מאזנים", בגיליון היובל לכתב העת:

תמיד הקפידו כל העורכים על אוירה מיוחדת של "מאזנים" (בחינת "האצילות מחייבת"), שקבעו ראשונים: אוירה של "רשמיות", של איפוק ושל מידה מסוימת של "קלאסיות". על "אוירה" זו שמרו אפילו עורכים שהרשו לעצמם לפרוץ פרצות ופתחו שעריה של במה "מרכזית" לצעירים אקסטרווגנטיים, אבל גם אלה לבשו כאן בגדי-ערב, נשאו עליהם גושפנקא רשמית ואף התגאו בה. תמיד ובכל המקרים היה "סכר" של כיבוד-אבות ודרך-ארץ כלפי "מסורת".

ישראל זמורה, ישראל זמורה, 'מדוכן לדוכן: הרהורים וזכרונות עם יובל "מאזנים"', מאזנים מח, 6–5 (תשל"ט, מאי 1979), 102

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מאזנים מח, 6–5 (תשל"ט, מאי 1979) – ספר היובל:
    • ג. קרסל, '"מאזנים" – השבועון', 4–22.
    • חגית הלפרין, זיוה שמיר, 'ראשיתה של "מאזנים"', 23–37.
    • א. ב. יפה, 'יעקב פיכמן כעורך "מאזנים"', 38–44.
    • ב"י מיכלי, 'מגעי עם שלושה מערכי "מאזנים"', 45–51.
    • חיים תורן, '"מאזנים" בעריכת וויסלבסקי ושטיינברג', 52–54.
    • אבינעם ברשאי, 'קו ומשקולת', 55–57. (על ב"י מיכלי כעורך "מאזנים")
    • 'עורכי מאזנים כסדרם', 58.
    • 'כרכי הירחון לפי התאריכים', 59.
    • ישראל זמורה, 'מדוכן לדוכן: הרהורים וזכרונות עם יובל "מאזנים"', 100–102. (פורסם שוב בגיליון פב, 3–4 (תשס"ט), 26–28)
  • מאזנים נו, 2 (תשמ"ג):
    • אליעזר גלעד, 'א.ד. שפיר כעורך "מאזנים"', 42–43.
    • יורם ברונובסקי, 'הנסיון הנואש, הגואל, לשוב (זיכרון על א"ד שפיר)', 44–45. (פורסם שוב בתוך מאמריו "ביקורת תהיה" (ירושלים תשס"ו), 202–206)
  • אילן שיינפלד, 'מאזנים – סגירות או פתיחות? (העמדות בשנות השישים)', מאזנים סד, 1–2 (תשמ"ט–תש"ן), 6–10.
  • דוד מלמד, 'תל אביב – עיר הולדתו של "מאזנים": (80 שנה ל"מאזנים", כתב-העת הספרותי הוותיק בארץ שנולד בתל אביב)', מאזנים פב, 3–4 (תשס"ט), 64–65.
  • משה גרנות (עורך), גבורות למאזנים: קובץ ספרותי מיוחד במלאת 80 שנה לביטאון אגודת הסופרים העברים במדינת ישראל, תל אביב: אגודת הסופרים העברים במדינת ישראל, תש"ע

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

P literature.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא ספרות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.