מאיר הכהן (אבי הש"ך)
| לידה | פרנקפורט, האימפריה הרומית הקדושה |
|---|---|
| פטירה |
1643 (משוער) ה'ת"ג (משוער) מוהילב, האיחוד הפולני-ליטאי |
| מקום פעילות | האיחוד הפולני-ליטאי |
| תחומי עיסוק | פוסק |
| רבותיו | רבי מאיר מלובלין; רבי יהושע פלק כץ ("הסמ"ע") |
| בני דורו | רבי יהושע השיל (מגיני שלמה), רבי אהרן שמואל קאיידנובר |
| צאצאים | רבי שבתי הכהן (הש"ך) |
  | |
רבי מאיר הכהן (מכונה גם "מהר"ם כ"ץ"; נפטר בסביבות שנת ה'ת"ג, 1643), היה אב"ד באמסטיבובה (רו') ובמוהילב שבאיחוד הפולני-ליטאי. פרסומו העיקרי הוא על היותו אביו של רבי שבתי הכהן ("הש"ך").
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בפרנקפורט לרבי משה. אביו שלחו לקרקוב ללמוד בישיבתו של רבי מאיר מלובלין, שם למד בחברותא עם רבי רבי יהושע השיל ("המגיני שלמה"). למד גם אצל רבי יהושע פלק כץ ("הסמ"ע"). נישא לבת הקצין ר' נחום לוקובער.
מסופר מפי נכדו ר' משה, אשר בלמדו גמרא בחברותא עם ידידו רבי יהושע העשיל (ה'מגיני שלמה'}, החליטו שלא לעיין בפירושי רש"י ותוספות על הגמרא, אלא לעיין לבדם, ובאופן עקבי היה רבי מאיר הכהן מכוון לפירוש התוספות, ואילו רבי יהושע השיל היה מכוון לפירוש רש"י.[1]
התמנה לאב בית דין באמסטיבובה (רו') שבאיחוד הפולני-ליטאי, וכבר בתקופה זו התפרסם כפוסק וגדול בתורה בולט.[2] בסוף ימיו התמנה לאב בית דין במוהילב (נקרא מוהילוב על הדנייפר, להבדיל ממוהיליב-פודילסקי שעל יד נהר הדניסטר).
לא ידוע מתי נפטר. אם בשנת ה'ת"ה או בשנת ה'ת"ג (על פי העתק מצבה של "האלוף מוהר"ר מאיר במוהר"ם כ"ץ", שיש המייחסים אותה אליו). יש הסבורים שנפטר בפרעות ת"ח ות"ט.
כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]
10 או 14 מתשובותיו הודפסו בסוף ספר "גבורת אנשים" של בנו רבי שבתי. בחיבורו המפורסם של בנו רבי שבתי, "שפתי כהן" ("ש"ך") על שולחן ערוך חלק יורה דעה, מופיע שיר שחיבר רבי מאיר לקראת הופעת הספר של בנו (ראשי התיבות הפותחות את שורות השיר יוצרים את חתימתו: "מאיר הכהן חזק").
”דברי אבי המחבר בשפה ברורה מדבר:
מה ברי ובר בטני במעשה ידיך ארנן
אלקים יחנך בני אל ה' אתחנן
ישמח לבי גם אני אם חכמתך בחוץ תרונן
רב עוד יוסיף בני ספרים בתבונה לכונן
הלא יסכימו בעלי האסופות מרנן ורבנן
כי חכים ברי בטריפות כרבי יוחנן
האל יגן בעדו כצפרים עפות לנחותו בעמוד הענן
נמלצו לחכי דברי היפות יעלו חן כרב חנן
חזק קריותנו השרופות ירושלים נוה שאנן”.
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בנו רבי שבתי הכהן – "הש"ך".
- בנו רבי יונה נחום – תלמיד רבי יעקב מטומשוב. נשא את בתו של רבי אהרן שמואל קאיידנובר, והביא לדפוס את ספרו של חותנו "ברכת הזבח" (אמשטרדם תכ"ט). כיהן כאב"ד בסוכצ'ב.
- בתו (אסתר[3]) – אמו (או אשתו) של רבי יצחק אביו של רבי מאיר איזנשטט ("הפנים מאירות").
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מאיר וונדר, רבי מאיר הכהן אבי הש"ך, אלף מרגליות, ירושלים תשנ"ג, עמ' 376–379, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ רבי זליג מרגליות, חיבורי לקוטים, אמסטרדם תע"ה, מובא אצל מאיר וונדר, רבי מאיר הכהן אבי הש"ך, אלף מרגליות, ירושלים תשנ"ג, עמ' 376–379, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
- ^ ראו לדוגמה: רבי משה לימא, חלקת מחוקק, אבן העזר, סי' י"ז, ס"ק כ"א: ”אהובי הגאון, נר ישראל, עמוד התוך, אשר בית ישראל נשען עליו”.
- ^ ספר יוחסין למשפחת ברייער-גאלדהירש, ניו סקוור תשע"ג, עמ' 17, באתר אוצר החכמה.
