מאיר איזנשטט

קברו בבית הקברות היהודי הישן באיזנשטט. צולם בנובמבר 2012.

הרב מאיר בן יצחק איזנשטט (מהר"ם א"ש; ת"ל, 1670 - כ"ז בסיון תק"ד, יוני 1744, אייזנשטט), שימש כרב בשידלוביץ (שידלובצא), ורמיזא, פרוסניץ ואייזנשטט. מחבר שו"ת "פנים מאירות".

חייו

נולד בליטא בשנת ה'ת"ל, נכד אחותו של הרב שבתי כהן, "הש"ך". בצעירותו למד אצל הרב אברהם אבלי הלוי גומבינר, בעל ה'מגן אברהם' והרב דוד אופנהיימר. לאחר חתונתו למד כעשר שנים בבית חותנו בסוכטשוב ולאחר מכן שימש כרבה של שידלובצא שבפולין. בתפקידו זה הוטלו עליו מטלות רבות שביטלוהו מלימודו, ומשכך החליט לעבור למדינות אשכנז שם יפריעוהו פחות. בעזרת יהודי החצר השר שמשון ורטהיימר, התמנה בגיל 30, בשנת ה'ת"ס (1700), לראש ישיבת ורמיזא. לאחר מכן שימש כרב בפרוסניץ שבמורביה, שם גידל את רבי יהונתן אייבשיץ, לאחר שהאחרון התייתם מהוריו, והיה לו לאב ולמורה.

בשנת ה'תע"ז (1717) התמנה לרבה של קהילת אייזנשטט ו"שבע קהילות". הוא הקים שם ישיבה גדולה שתלמידיה באו מקרוב ומרחוק, ועל ידי כך גדלה השפעתו בחוגים היהודיים שבאזור. תיקן תקנות הנוגעות לסגנון החיים של הקהילה, כגון תקנה האוסרת על משחקי קלפים מלבד בחנוכה, בפורים ובבית היולדת. תקנה זו נשארה בתוקפה בקהילת אייזנשטט עד ליומה האחרון. הוא אימץ את שם העיר כשם משפחתו.

בשנת ה'תפ"ג (1723) נאלץ לעזוב את העיר, בשל עלילה נגדו אצל השלטונות, כביכול היה מעורב בגניבה. בספרו "כתנות אור" על התורה בפרשת שמיני, כותב רבי מאיר: "דרוש דרשתי בתוכחת מוסר לעם בקהל המון חוגג בחודש מנחם שנת תפ"ג. כשיצאתי באלו הן הגולין במדינת פולין מחמת מלשינים". אזכור פרשיה זו מופיעה גם בספרו "פנים מאירות" שם הוא כותב: "כ"ד המתפלל בלב נשבר ונדכה וליבי דואג בקרבי שיצילני משפת שקר". לאחר כשנתיים, התוודה אחד העדים על כך שרבי מאיר אינו קשור לפרשה, ובעקבות זאת יכל לחזור לעירו.

כשחזר לעירו תיקן "יהי רצון" מיוחד כנגד "המזיקים את ישראל בלשונם והמהרסים מעמדי ומצבי הקהילות", וקבע לאומרו בכל יום שני וחמישי לאחר קריאת התורה.

מותו

רבי מאיר נפטר בכ"ז בסיון ה'תק"ד (1744), ונקבר בבית העלמין הישן באייזנשטט. על מצבתו נכתב: "פה נטמן הרב הגדול כמהר"ר מאיר אב"ד דק"ק א"ש והמדינה זצ"ל מת ונקבר ביום א' כ"ז סיון תק"ד לפ"ק תנצב"ה".

זכרו מונצח בשם הרחוב הקרוי כשם ספרו "פנים מאירות", רחוב הנמצא בשכונת קריית מטרסדורף בירושלים (על שם אחת משבע קהילות). כמו כן צאצאו הרב נתן גשטטנר פתח ישיבה בבני ברק על שמו. צאצא נוסף הוא יהושע ברזילי.

תקופת חייו של הרב מאיר איזנשטט על ציר הזמן

חיבוריו

• שו"ת פנים מאירות
• פנים מאירות על סדר קדשים
• כתנות אור (פירוש לתורה ולחמש מגילות - יצא ביחד עם פרושי נכדו, הרב אלעזר קאליר בשם מאורי אש)
• אור הגנוז (חידושים על מסכת כתובות ועל הלכות יין נסך ביורה דעה)

בניו

• רבי בנימין אב"ד לקנבך
• רבי שלמה
• רבי גבריאל
• רבי אברהם שיפף (נפטר י"ב סיון תקע"ז)

תלמידיו

• רבי יהונתן אייבשיץ
• הרב ירמיהו רוזנבוים - אב"ד מטרסדורף וסאנטוב.

מצאצאיו

• רבי אלעזר קאליר אב"ד רכניץ (מח"ס אור חדש)
• רבי אברהם צבי הירש אייזנשטט (בעל הפתחי תשובה).
• הרה"ק רבי יחיאל ב"ר מנחם גאב"ד מוש. (רבי יחיאל מוש'ער)
• רבי איסר זלמן מלצר
• הצייר הרב אלכסנדר אייזנשטט

קישורים חיצוניים

• מרדכי מרגליות (עורך כללי), "מאיר איזנשטט", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 1013-1011, באתר HebrewBooks
• "אייזינשטאט, מאיר בן יצחק", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק א, עמודים 268–269, באתר HebrewBooks
• 'אייזנשטאדט, ר' מאיר ב"ר יצחק (מהר"ם א"ש)', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 26 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 1224).
• דוד הלחמי, ‏רבי מאיר אשכנזי (אב"ד איזנשטאדט), ערכו בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד)
• שלמה שפיצר, על פעילות ה"פנים מאירות" ב"שבע הקהילות", צפונות ג, ב (תשנ"א), עמ' פג-פז.

כתביו

• שו"ת פנים מאירות - חלקים א-ג, אמשטרדם, תע"ה, באתר HebrewBooks
• חידושי הלכות (פנים מאירות) על מסכת בבא קמא, לבוב, תרנ"ט, באתר HebrewBooks
• אור הגנוז, לבוב, תר"כ, באתר HebrewBooks